עיריית אשקלון תחזיר לקצא"א (קו צינור הנפט אילת-אשקלון) 5 מיליון שקלים, לאחר שעסקה בין החברה לעירייה, שאיפשרה הקמת מכלי דלק באזור התעשייה הדרומית של העיר, הפכה למיותרת - כיוון שבמשרד להגנת הסביבה עדכנו את מרחקי ההפרדה בין מפעלים לאוכלוסייה. ההחלטה על השבת הכספים ששילמה קצא"א כפיצוי לעירייה התקבלה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
חוף קצא"א באילתחוף קצא"א באילת
חוף קצא"א באילת
(צילום: יאיר שגיא)
בשנת 2008 החלה קצא"א בבניית שמונה מכלים לאחסון נפט גולמי, ללא היתר בנייה מעיריית אשקלון. העירייה איימה להוציא צו הפסקה לעבודות שנערכו במקום. שנתיים לאחר מכן נתן שר האוצר דאז אישור לבניית המכלים. בקצא"א החליטו לבנות שלושה מיכלים נוספים, ללא היתר מעיריית אשקלון ושוב נעשתה פניה לשר האוצר שאישר את הקמת המכלים.
קצא"א והעירייה היו ערים לעובדה כי בניית והפעלת מכלי הדלק בסמוך לאזור התעשייה הדרומי של העיר, ייצרו סיכונים שלא תואמים את הוראות המשרד להגנת הסביבה לעניין מרחקי ההפרדה הנדרשים ממכלי דלק לאתרים מושכי קהל. מרחקי הפרדה נדרשים על מנת להגן על הסביבה ועל בריאות הציבור במקרה של אירוע חומרים מסוכנים. המטרה היא למנוע קירבה מסוכנת של חומרים מסוכנים לאוכלוסייה, תוך התחשבות בצרכי הפיתוח וניסיון למזער מגבלות על קרקע, משאב מוגבל מטבעו. רק לאחרונה עלתה לכותרת חברת תש"ן, המאחסנת נפט גולמי במכלים בסמוך לאזור מגורים בקריית חיים, לאחר שעיריית חיפה ביטלה את רישיון העסק שלהם לצמיתות לאור מפגעים חוזרים ונשנים.
הצדדים החליטו על הסכם, לפיו העירייה תסיר את התנגדותה למכלי הדלק, תשנה את תוכנית המתאר המקומית, כך שלא תתקיים פעילות מסחרית בחלק מאזור התעשייה הדרומי של אשקלון סמוך למתחם קצא"א, וכן בחלק הדרומי של הגן הלאומי אשקלון. בתמורה, קצא"א תפצה את העירייה על אובדן הכנסות כתוצאה מהמגבלות בקרקע הסמוכה. לפי ההסדר, קצא"א נדרשה לשלם לעירייה 15 מיליון שקלים בשלושה תשלומים.
אלא שבהסכם התייחסו לאפשרות שבה יימצא פתרון טכנולוגי שיספק הגנה הולמת וייתר את שינוי תוכנית המתאר. במקרה כזה, קצא"א לא תחויב לשלם לעירייה תשלומים שטרם שולמו, ואם שילמה את התשלום השני הוא יוחזר לה. בינתיים, הוועדה המחוזית אישרה את שינוי תוכנית המתאר. הוועדה הטילה הגבלות בכל הנוגע לבנייה או לשימוש לפעילויות מושכי קהל.

ההחלטה של המשרד להגנת הסביבה ששניתה את התמונה

עד שנת 2012 הספיקה קצא"א לשלם לעיריית אשקלון 10 מיליון שקלים. אלא שב-2014 הודיע המשרד להגנת הסביבה על עדכון מרחקי הפרדה, לאור העובדה שחל שיפור משמעותי ברמת הבטיחות לסביבה בשל התקדמות טכנולוגית. כך, מרחקי ההפרדה הפכו לקטנים יותר. עם ביטול מרחקי ההפרדה, גם התב"ע שהצדדים הסכימו עלייה נדחתה בוועדה המחוזית. בקצא"א דרשו החזר כספי, והעירייה דרשה את יתרת הכספים שטרם שולמו לה.
מעדויות נציגי קצא"א מתברר על הליך קבלת החלטות בקרב המשרד להגנת הסביבה, שגרם אפילו להם להרים גבה, שכן הם היו בטוחים שאין סיכוי לשנות את מרחקי ההפרדה. "היה ברור שהמשרד איתן בדעתו ולא יזוז", אמר היועץ המשפטי החיצוני של קצא"א, עו"ד צבי ניקסון, בעדותו בתיק. "לא העליתי על דעתי, ואני משוכנע שגם העירייה לא העלתה על דעתה, שהמשרד להגנת הסביבה פשוט יבטל את המגבלות שהטיל כלא היו. מעולם לא נתקלתי במצב מעין זה, שכן בדרך כלל הרגולציה לא משתנה ולא היותר מחמירה, ובוודאי שלא מבוטלת".
המהלך המפתיע של המשרד הוביל את קצא"א לבקש את הכספים בחזרה, אך בעיריית אשקלון התנגדו. לאחרונה פסק בית המשפט לטובת קצא"א. השופט יעקב דנינו קבע כי על עיריית אשקלון להשיב לחברה 5 מיליון שקלים בתוספת ריבית והצמדה והוצאות משפט. את קצא"א ייצגו עו"ד מאיר הלר וטלילה דביר ואת עיריית אשקלון ייצגו עו"ד מישאל שרעבי ואופיר ארגמן.