גנץ במכון הביולוגי מודיע על תחילת ניסויי החיסון, היום בנס ציונה
(צילום: טל עוז, משרד הביטחון)

הכרזתו של שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ אתמול (חמישי), על כך שהמכון הביולוגי יחל בניסויי החיסון נגד נגיף הקורונה בבני אדם לאחר חגי תשרי, התקבלה בתחושות מעורבות בקרב אנשי מערכת הבריאות בישראל.
לצד התקווה הגדולה למציאת חיסון פרי פיתוח ישראלי, שורה של מומחים הצביעה על הבעיות במהלך לצד הפוטנציאל, כמו גם על לוח הזמנים הריאלי - אם הניסויים אכן יבשילו לכדי פיתוח ממשי. חלקם גם מתחו ביקורת על מעורבות הצבא בפרויקט מדעי מסוג זה. בנוסף, יש לציין כי כמה חברות בינלאומיות, בהן מודרנה, אסטרה זניקה ופייזר, כבר נמצאות בשלבים הקליניים של ניסויים בבני אדם.
ביקור בני גנץ במכון הביולוגיביקור בני גנץ במכון הביולוגי
גנץ במכון הביולוגי
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
"עקרונית, פרויקט כזה חייב לעבור סקירת עמיתים שבה נבדקים מספר דברים, בהם היכולת המדעית, יכולת הפיתוח, תכנון הפרויקט ועלותו", אמר פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקה פנימית, מחלקת קורונה ומנהל המרכז לריאומטולוגיה בהדסה עין כרם.
"עלות הפרויקט לחברה כמו מודרנה האמריקנית, שעובדת גם היא על חיסון, מוערכת במעל ביותר מחצי מיליארד דולר", הוא הוסיף, "כיום יש יותר מ-160 חברות ומכונים שעוסקים במציאת חיסון, ולכמה מהם יש יתרון - משום שהם הגיעו לשלב השלישי שהוא המכריע".
לדבריו, פרויקט כזה מצריך לוגיסטיקה שקיימת לרוב בצורה הרבה יותר טובה בחברות הגדולות מאשר למכון מחקר. עוד טען פרופ' מבורך כי "העובדה שמשרד הביטחון מנהל את הפרויקט מעלה שאלות - הרי לא היו מצפים ממני, רופא, לנהל את הפרויקט של כיפת ברזל. משרד הביטחון, שיש לו יכולות פנטסטיות רבות יכול לסייע בתחקירים האפידמיולוגיים, אבל לפתח חיסון למחלה? זה נראה מוזר. יש הגיון במעורבות של משרד הביטחון בלוחמה ביולוגית, אבל לפתח חיסון למגפה?
"הפרויקט בידי משרד הביטחון מעלה שאלות". פרופ' דרור מבורך"הפרויקט בידי משרד הביטחון מעלה שאלות". פרופ' דרור מבורך
"הפרויקט בידי משרד הביטחון מעלה שאלות". פרופ' דרור מבורך
(צילום: אלי מנדלבאום, אורי דוידוביץ' ואסי)
"אני לא חושב שזה התפקיד של משרד הביטחון, ואם יש לו רעיונות טובים אז מוטב שיתקיים שיתוף פעולה בינו לבין אנשים שזה המקצוע שלהם", הוא הוסיף, "אין לצבא את היכולת המדעית לנהל את הפרויקט הזה. יש גם בעיה בחשאיות שבה הפרויקט מתנהל, ועולות הרבה שאלות שהן מעבר למדע. תהליכים כאלו צריכים להיות שקופים, התהליך כולו אמור להיות תחת פיקוח של אנשי מדע ומומחים בפיתוח תרופות ובפיתוח פרויקטים שיכולים להעריך בצורה ריאלית את עלות הפרויקט ואת הזמן".
"זו בשורה מאוד משמחת, אבל לצד זה אני מציע לנהוג בזהירות מכיוון שאנחנו יודעים כמה זמן לוקח לחיסון באמת להיות מפותח, ומדובר לרוב על כמה שנים", אמר פרופ' יהודה אדלר, דקאן הפקולטה למקצועות הבריאות במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן.
"המהירות במקרה הזה מובנת, אך החיפזון הוא מהשטן. אני סבור שמוקדם לשמוח ולהגיד שיש בידינו חיסון. לא בכדי לוקח זמן רב לפתח חיסון, מכיוון שמטבע הדברים התהליך נעשה במהירות, צריך להיזהר מלחגוג כבר עכשיו", הוא ציין. "בנוסף, הקצב של החיסון הישראלי הוא יותר איטי. ייתכן שזה מראה דווקא על זהירות, ויכול להיות שאנחנו מפגרים אחרי אחרים שמשקיעים הרבה יותר".
עם זאת, הוא אמר כי "המהירות לא בהכרח קובעת את טיב החיסון". פרופ' אדלר הסביר: "מדובר על שני סוגים, אם משווים את החיסון של המכון לזה של מודרנה. מודרנה עובדת על חיסון שמבוסס על החומר הגנטי, והמכון מתבסס על חלבונים שנמצאים במעטפת של הנגיף. אנחנו לא יודעים מה יותר טוב, אלה שני מנגנונים שונים".
איתן פרידמן איתן פרידמן
"פיתוח חיסון אורך כמה שנים". פרופ' איתן פרידמן
(צילום: אבי מועלם)
פרופ' איתן פרידמן, מייסד ומנהל היחידה לאונקוגנטיקה במכון הגנטי במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, הביע תקווה כי מאמצי המכון יבשילו לכדי ניסוי, אך גם הוא הצביע על הבעיות בפרויקט. "אם דיברנו בעבר על חיסון עדר או חיסון – אז חיסון עדר הוא לא אפשרות. התקווה הגדולה היא שאחד מאותם חמישה חיסונים שנמצאים בשלבים המתקדמים יצליח", הוא אמר.
"בנוסף, התקווה היא שמי שייצר את החיסון יוכל לייצר חיסונים בכמויות שיספיקו גם לישראל. החיסון של המכון הוא יעיל ברמת בעלי החיים, ויש הבדל משמעותי בין חיסון שמוכח בתנאי מעבדה ועל בעלי חיים לבין יעילות של חיסון בבני אדם.
"פחות מ-20% מהחיסונים שנבדקים מגיעים לכדי מימוש קליני", המשיך פרופ' פרידמן, "צריכים להשקיע בזה כסף ולהאיץ את התהליך, אבל לא בטוח שיהיה חיסון כחול לבן. עם זאת, זו אפשרות שצריך לדחוף כמה שיותר חזק. אני מעריך שרק בעוד שנה מהיום החיסון יהיה יעיל לבני אדם ונטול תופעות לוואי".
נתניהו בסיור בשערי צדק: "מתקדמים לעבר החיסון"
(צילום: לע"מ)

אתמול ביקר בני גנץ במכון הביולוגי בנס ציונה יחד עם מנהל המכון, פרופ' שמואל שפירא, ובחן את ההתקדמויות בפיתוח החיסון והנוגדן לנגיף.
"יש להתחיל בניסויים בבני אדם אחרי חגי תשרי", אמר גנץ, "אני מבקש להביע תודה קודם כל לכם, לאנשים במשרד הביטחון ולאנשים במכון שעושים עבודה פנטסטית. כל הניסויים הראשונים שעברו בהצלחה הם בבחינת בשורה מאוד גדולה ותקווה מאוד גדולה. השלב הבא כפי שסיכמנו הוא שהניסויים יתחילו בבני אדם אחרי חגי תשרי. זה יעשה בתיאום עם משרד הבריאות ועל פי כל התהליכים הנדרשים מבחינת בטיחות רפואית".
ראש הממשלה בנימין נתניהו סייר בבית החולים שערי צדק בירושלים, וביקר באחד ממרכזי השליטה של מחלקת הקורונה במוסד. לאחר הסיור נתניהו פירט את לוח הזמנים המסתמן לפיתוח החיסון הישראלי.
"כרגע הולכים להיות שלושה שלבים", אמר רה"מ, "השלב הראשון הוא ניסוי ב-100 בני אדם. השלב השני זה ניסוי ב-1,000 אנשים. השלב השלישי זה ניסוי ב-30 אלף, שזו הדרישה הבינלאומית. הניסוי עד 1,000 איש יסתיים עד סוף השנה. הניסוי ב-30 אלף איש - במידה ונעבור את שני השלבים הראשונים ואת מבחן הבטיחות בצמוד להן - יהיה עד סוף הרבעון הראשון. אני לא רוצה לחכות את כל הזמן הזה, והנחיתי להתחיל לגייס אופציות ממדינות שונות וגורמים שונים כדי שיהיה לנו מפעל שמתחיל לייצר חיסונים".
פרסום ראשוני: 23:16 , 06.08.20