פרופ' גמזו על המתקפות כלפיו: "לא מתרגש"
(צילום: לע"מ)
הדיון בקבינט הקורונה אתמול (יום ה') התקיים, בין היתר, גם על רקע ביקורת שמתחו שרים על הפרויקטור, פרופ' רוני גמזו. הם טענו כי מאז שנכנס לתפקיד, לפני כחודש וחצי, לא רק שלא הייתה ירידה בהדבקה בנגיף - אלא נרשמה עלייה דרמטית. אחד השרים אף אמר: "גמזו איבד את זה. הוא לא מצליח להתמודד עם הלחץ. כל מה שהוא ביקש מקבינט הקורונה - הוא קיבל. הוא היה צריך לקבל החלטות מהר יותר. הפסדנו זמן יקר".
מנגד, התייחס פרופ' גמזו לביקורת החריפה שהוטחה כלפיו - ואמר: "לא אתרגש מההתקפות הללו. אני רוצה להגיד לחברי מיקי זוהר ולכל מי שעוקץ ומתקיף אותי - אל תחפשו אשמים באירוע הקורונה. תעזרו. תעזרו להשיג כמה שיותר שיתופי פעולה מול הציבור והמחוקקים.
"זה אחד האירועים הדרמטיים ביותר של מדינת ישראל. כמישהו אומר משהו לא נעים כלפיי - הוא מאבד את הציבור. הציבור מאבד אמון, לא בי ולא בו, אלא במערכת. זה לא הזמן למתקפות. המשימה מורכבת וקשה, עם הרבה מאוד אי-ודאות ותושבים רבים שחוששים. זה לא עושה טוב לאף אחד".
בתוך כך, מקורביו של פרויקטור הקורונה הדגישו כי הורדת נתוני התחלואה היא לא מעשה קסם: "זו עבודה סיזיפית להוריד את שיעורי התחלואה בסביבה שלא מקבלת את זה שיש קורונה. אנשים מתכחשים למגפה. בעוד שבועיים מנגנון קטיעת השרשרת יעבוד במלוא העוצמה".
מקורבי גמזו הוסיפו: "יכולנו לאשר את מודל הרמזור כבר לפני שלושה שבועות, אבל הפוליטיקאים מסמסו הכול. יכולנו להחליט כבר ביום ראשון על סגירת מערכת החינוך בערים האדומות, אך הוחלט לדחות את זה לרגע האחרון. הכי קל לסגור את המדינה, אבל גמזו ניסה ליצור מצב של נורמליזציה כדי לחיות עם הקורונה".
עוד אמרו, כי "יש 30 ערים אדומות וכמעט אלף יישובים ירוקים. לא צריך להרוס את החיים בכל הארץ בגלל הערים האדומות האדומים. צריך שהמשטרה תיכנס אליהן וליישובים האלה ושממשלת ישראל תקבל החלטות".
נתניהו: החלטנו להטיל סגר בערים אדומות
(צילום: רועי אברהם, לע"מ)
"אי אפשר להמתין יותר, יש לנקוט פעולות משמעותיות"
לא פחות מארבע פעמים ניסה פרופ' רוני גמזו לאשר את מתווה ה"רמזור", שמסדיר את ההתנהלות של כל רשות מקומית בהתאם לשיעורי התחלואה שלה, ובראשה מגבלות ההתקהלות. לבסוף התוכנית אושרה, אך יש לציין כי ההחלטה שהתקבלה אתמול ולפיה יוטלו הגבלות חמורות על 30 ערים אדומות החל מיום שני הקרוב - שונה מהמתווה המקורי של תוכנית הרמזור ומזכירה, למעשה, את הסגר הכללי באפריל האחרון.
לאורך הדרך, כשפרופ' גמזו ניסה להעביר את המתווה, התנגדו לו בעיקר השרים אריה דרעי (ש"ס) ויעקב ליצמן (יהדות התורה), משום שהנפגעים העיקריים ממנו יהיו תושבי הערים האדומות, שהן בעיקרן חרדיות וערביות (כולל שכונות חרדיות במזרח ירושלים).
החלטתו של פרויקטור הקורונה לשלוח מכתב לממשלת אוקראינה, ובו בקשה שלא להכניס תיירים מישראל לאומן - העלתה את גובה הלהבות והביאה למתקפה חריפה נגד פרופ' גמזו במגזר החרדים. במקביל, גם הקשיים בדרך לאישור המתווה גברו.
אמש, לאחר פרסום החלטת הקבינט, במשרד הבריאות כבר הודו כי היישום שלו יהיה שונה מכוונתו המקורית. "רצינו להעלות את תוכנית הרמזור ולתת לה לעבוד עם ראשי הרשויות; כלומר, לתת להם סמכות וכוח ולאפשר להם ביחד איתנו להוריד את שיעורי התחלואה", אמרה ד"ר שרון אלרעי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, "אבל יש רגעים שהנתונים הם כאלה שלא ניתן יותר להמתין וצריך לנקוט פעולות יותר משמעותיות - וזה לא פשוט גם לנו".
פרופ' חזי לוי, מנכ"ל משרד הבריאות, התייחס גם הוא אמש להחלטת הקבינט: "ביום שבו התחלואה עולה מעל 3,000 בני אדם מאומתים, עם כ-860 מאושפזים, חייבים לעשות משהו כדי לעצור את העלייה בתחלואה, וה'משהו' הזה יתחיל בסגרים והגבלות במקומות עם תחלואה גבוהה מאוד.
"אני מקווה שזה יצליח להוריד את התחלואה כך שלא נצטרך לסגר כללי, סגר שכולנו לא רוצים אותו, שברורה לנו החשיבות הכלכלית, החברתית והבריאותית שבו. לכן אנחנו עושים הכל כדי לא לייצר סגר כזה אלא לייצר הגבלות דיפרנציאליות על פי התחלואה באזורים שונים".
פורסם לראשונה: 23:28, 03.09.20
