קושנר אתמול: "טראמפ הצליח להחזיר את ישראל לרעיון שתי המדינות"

הסכם כינון היחסים עם האמירויות אמנם עונה על האינטרסים המדיניים והביטחוניים של שתי המדינות - וצפוי להוביל להשלכות נרחבות נוספות על הקשר עם מדינות אחרות במפרץ, אולם הניסוחים השונים בין ההצהרות של ישראל, ארה"ב והאמירויות, מותירות לא מעט שאלות פתוחות - כשהסוגיה הפלסטינית עומדת במרכזן.
"הסכם אברהם" - כתבות נוספות:

שלשום (חמישי) הודיע נתניהו כי ישראל בדרך לעידן חדש במזרח התיכון - בעוד ששושבין ההסכם, ג'ארד קושנר, אמר כי טראמפ הצליח "להחזיר" את ישראל לרעיון שתי המדינות. גם העיתון הנקרא ביותר באיחוד האמירויות הכריז על עמוד השער שלו כי אבו דאבי הצליחה לבלום את הסיפוח במו ידיה.
מומחים למדיניות חוץ ומומחיות לאיחוד האמירויות שרטטו אמש ל-ynet את תמונת המצב והסכימו כי גם כשההסכם ייחתם - הם לא מאמינים שבאיחוד האמירויות יכירו בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, אך הזכירו כי גם מצרים וירדן לא הסכימו לעשות זאת.
(צילום: MCT, EPA, EPA-EFE/ALEXEY NIKOLSKY / SPUTNIK)
"יש פער של ממש בניסוחים ובפאתוס של נתניהו לעומת דבריהם של יורש העצר בן זייד, שר החוץ שלו גרגש והשגריר יוסיף אל-עותייבה", הסביר אלון פנקס, שכיהן כראש מטה ויועץ מדיני לשרי חוץ והיה חבר בצוות המשא ומתן עם סוריה והפלסטינים בשנים 1999-2001. "הם מדברים על מפת דרכים בדרך ליחסים בילטרליים, ואצלנו מדברים על שלום היסטורי. הם אומרים אין סיפוח ואצלנו מדברים על הקפאה".
גם בבית הלבן מפארים את ההישג:

לדבריו, "בזמן שאצלנו כבר מדברים על שלום, נורמליזציה והחוף באבו דאבי, ואף מתבדחים על מי יהיה השגריר, בטווח הקצר המשמעות היא שלא יהיה שום סוג של סיפוח, ובטווח הבינוני גם לא יהיה משא ומתן עם הפלסטינים. אני בעד ההסכם, אלא שהוא נעשה בתוך קונטקסט של תוכנית טראמפ. קושנר אמר שישראל הסכימה לשתי מדינות, אבל מאז נאום בר אילן לא שמענו על זה מנתניהו. בסופו של דבר ישראל תצטרך להתמודד עם הפלסטינים".
פנקס הזכיר כי למרות ההתלהבות שאחזה אתמול בישראלים, ההסכם צפוי להיחתם רק בעוד כמה חודשים, ולאור העובדה שזהות השחקנים עדיין לא ידועה, והבחירות בארה"ב מתקרבות, עדיין מוקדם לצאת בהכרזות. "ההתפארות או הגאווה הבלתי מוסתרת של נתניהו, כאילו שהוכיח שאפשר להגיע לנורמליזציה עם מדינות ערב בלי הפלסטינים, היא לגיטימית - אבל פוליטית, קטנונית ובעייתית", אמר.
"גם אם נניח שאפשר להגיע להסכם עם איחוד האמירויות ובעוד זמן גם עם מדינות מפרץ נוספות, זה מוכיח לעולם שאפשר לדבר עם הערבים מסביב כי יש אינטרסים משותפים, אבל אף אחת מהמדינות האלה לא צריכה לחיות איתם, רק אנחנו
"בזמן שמדברים על החוף של אבו דאבי, המשמעות היא שלא יהיה סיפוח""בזמן שמדברים על החוף של אבו דאבי, המשמעות היא שלא יהיה סיפוח"
"בזמן שמדברים על החוף של אבו דאבי, המשמעות היא שלא יהיה סיפוח"
(צילום: EPA)
אלון פנקס היה קונסול ישראל בניו יורקאלון פנקס היה קונסול ישראל בניו יורק
"פערים ממשיים בין ההצהרות של נתניהו ובן זייד". אלון פנקס
(צילום: מיכאל קרמר)
ד"ר מורן זגה, שחוקרת את איחוד האמירויות הערביות, הסכימה שהשאלה המרכזית שנותרה פתוחה נוגעת לפלסטינים. "המפה ששרטטו כוללת כמה צמתים שאיחוד האמירויות וישראל יקבעו - וכל צעד עלול להיות תלוי בצעד שקדם לו", מסבירה זגה, שחברה בקתדרת חייקין לגאו-אסטרטגיה באוניברסיטת חיפה ועוסקת כעמיתת מחקר במכון מיתווים.
"כולנו חושבים על התסריט הטוב ביותר - אבל איחוד האמירויות תוכל לעצור בכל הזדמנות ולבחון מחדש את ההסכם", היא המשיכה, "היא תוכל להתנות את כינון היחסים בפתרון הסכסוך עם הפלסטינים". עם זאת, זגה מדגישה כי צריך להמתין גם לתגובות מצד השכנות של איחוד האמירויות. "כרגע, המזרח התיכון נחלק למחנה התומכים ולמחנה המתנגדים, ויש מחנה קטן שלא רוצה לצאת נגד האמירויות - אבל תומך בלשון רפה, כמו ירדן. ההתקרבות בין המדינות תהיה תלויה במחנה המתנגדים, ובשאלה עד כמה איחוד האמירויות תמשיך בדרכה האמיצה".
 ד"ר נירית אופיר , דר מורן זגה  ד"ר נירית אופיר , דר מורן זגה
ד"ר מורן זגה וד"ר נירית אופיר
למרות היחסים המדיניים והביטחוניים שהתקיימו לאורך השנים עם איחוד האמירויות, גם לרשמיות יש את ההשלכות שלה. ד"ר נירית אופיר, חוקרת שטח ומומחית לתהליכי ליברליזציה במדינות המפרץ במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה, מחלקת את חייה בשנים האחרונות בין ישראל למדינות המפרץ.
"כבר שני עשורים שישראל מקיימת יחסים חשאיים גם עם קטאר וסעודיה, ובעשור האחרון רואים התחממות אמיתית ומשמעותית מאוד", סיפרה אופיר, שתולה את השינויים הדרמטיים באביב הערבי ובהתקרבות של הפלסטינים לחמאס, חיזבאללה ואיראן, שמאיימת על כל מדינות המפרץ, "ברגע שישראל הפכה לאי של יציבות במזרח התיכון, היחסים רק התחממו".
"חייבים למנף את זה וזה תלוי בשני הצדדים", היא הוסיפה. "אני לא חושבת שתהיה נסיגה, כי קשה לסגת אחרי תהליך כל כך ארוך, אבל זה לא משהו מיידי, אלא שני עשורים של למידת האיזון הסביבתי והלמידה ההדדית של ישראל והמפרץ. אני מאמינה שבחריין תהיה הבאה בתור, ואחריה תהיה עומאן".
הכתבה ב "ידיעות אחרונות"הכתבה ב "ידיעות אחרונות"
המאמר שפרץ את הדרך להסכם
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
שער עיתון עיתונים ב איחוד האמירויות על הסכם השלום עם ישראלשער עיתון עיתונים ב איחוד האמירויות על הסכם השלום עם ישראל
העיתונים במפרץ: "ישראל עוצרת את הסיפוח תמורת יחסים עם איחוד האמירויות"
(צילום: AFP)
לדברי המומחים, איחוד האמירויות לא צפויה להכיר במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. פנקס הזכיר שהדרישה הזו, שהייתה הדרישה מקדמית של נתניהו מהפלסטינים ("שאפשר להתווכח עליה", לדבריו), לא נדרשה ממצרים ומירדן שלא מכירות בישראל כמדינת לאום של העם היהודי. "אם יסדרו לנתניהו פגישה עם מוחמד בן סלמאן, הוא ייסע. כלומר ההכרה במדינת ישראל כמדינת לאום של העם היהודי היא לא תנאי ולא בטיח".
זגה הוסיפה לדבריו של פנקס כי "קיימת הכרה בישראל כמדינה עם זכות קיום להתקיים במרחב הזה, וזה נאמר בפה מלא על-ידי כמה מהבכירים במדינות המפרץ", וד"ר אופיר ניסתה להרגיע: "דיה לצרה בשעתה. קודם שיכירו בישראל כמדינה לגיטימית לכינון יחסים דיפלומטיים. ייתכן שהם לא ייכנסו לזירה של מדינת הלאום של העם היהודי, וגם זה בסדר".
זגה הזכירה כי לקלחת הגיאו-פוליטית והמדינית נוסף גם מעמדה של איחוד האמירויות: "מכיוון שהיחסים היו כבר קיימים קודם לכן, התזמון מעניין. זאת מדינה שניצבת מול אתגרים ביטחוניים משמעותיים כתוצאה משני דברים: התרופפות העניין של ארצות הברית במזרח התיכון, שמשאירה את בעלות בריתה לבד, וגם חתימת ההסכם בין סין לבין איראן.
"ישראל ואיחוד האמירויות נותרו לבד - וזה מעצים את הצורך בכריתת בריתות", הסבירה זגה. על ההסכם בין איראן לסין אמרה כי "ברגע שכוח לא-מערבי נכנס לאזור, זה משנה במידה רבה את מאזן הכוחות. איחוד האמירויות מאמצת מדיניות חוץ אקטיבית, ושולחת יד לתימן ולמדינות נוספות. זאת מדינה מעורבת מבחינה צבאית ופוליטית בארצות רבות, והייתה גם מהראשונות שחידשה קשרים עם סוריה אחרי שהלחימה נרגעה".
לדבריה, "המשמעות היא שברגע שיהיה הסכם כזה, הקשרים הביטחוניים שקיימים זה מכבר יאפשרו כעת לבצע עסקאות רכישה הרבה יותר משמעותיות של נשק ישראלי וטכנולוגיה ישראלית, וגם נוכחות צבאית פיזית בשטחים אסטרטגיים לשתי המדינות.
"ב-1981 כשהקימו את מועצת שש מדינות המפרץ, כבר אז הן הכירו בישראל אבל כולן אימצו את החרם הערבי שלא מאפשר קניית סחורות מישראל", היא המשיכה, "רובן, אגב, לא ממש דואגות לאכוף אותו. עכשיו ייתכן שאחת ההשלכות הכלכליות של ההסכם תהיה שהחרם יבוטל - ונראה את ההשפעות על המסחר והתיירות, אולי גם בשיתופי פעולה של סטארט-אפים ושיתוף ידע. כל אלה יוכלו לאפשר הגדלה משמעותית של התל"ג בישראל, ולהגדיל את ההתעניינות הרבה בישראל, ובתקשורת בין עמים, ולא רק בין מנהיגים".

קושנר: "ישראל צריכה לכונן יחסים עם סעודיה"

בכירים בבית הלבן אמרו כי בוושינגטון מנסים לנצל את המומנטום של ההכרזה ההיסטורית על גיבוש הסכם לכינון יחסים רשמיים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות כדי לצרף מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות למהלך. עוד צוין כי קושנר והשליח המיוחד למזרח התיכון אבי ברקוביץ' כבר מגששים עם מדינות נוספות בעניין.
בינתיים, הגדולה שבמדינות המפרץ, סעודיה, שומרת על שתיקה מאז ההכרזה למרות החיזוק המשמעותי שאיחוד האמירויות תקבל עם כינון היחסים. הביקורת מצד גולשים סעודים ברשתות החברתיות כבר החלה לתפוס תאוצה.
ג'ארד קושנר תדרוך עיתונאים הבית הלבןג'ארד קושנר תדרוך עיתונאים הבית הלבן
קושנר: ישראל וסעודיה צריכות לנרמל את היחסים, אך לא מסובבים ספינה בלילה אחד
(צילום: MCT)
אחת התגיות הפופולריות ביותר בקרב גולשים סעודיים הייתה לא פחות מ"תושבי המפרץ מתנגדים לנורמליזציה", וגולשים רבים שיתפו את תמונתו של המלך המנוח פייסל, שהוביל במלחמת יום הכיפורים את אמברגו הנפט על ארצות הברית בשל תמיכתה בישראל. לצד התמונות ציטטו הגולשים את אחת מאמירותיו המוכרות של פייסל, שאמר כי "גם אם כל הערבים יכירו בישראל, לעולם לא נצטרף אליהם".
חתנו ויועצו הבכיר של טראמפ, ג'ארד קושנר, אמר אמש לרשת CNBC כי סעודיה וישראל צריכות לנרמל את יחסיהן מכורח הנסיבות, והוסיף כי הוא מאמין ששתי המדינות יכולות לעשות "הרבה דברים נהדרים" יחד. קושנר נשאל על שתיקתה הרועמת של סעודיה ואמר: "רק עכשיו הגענו להסכם ראשון זה 26 שנים. סעודיה מובילה בכל הנוגע למודרניזציה, אבל אי אפשר לסובב את הספינה בלילה אחד".
בתוך כך, מלך בחריין חמד בן עיסא התקשר מוקדם יותר ליורש העצר של אבו דאבי, מוחמד בן זאיד, ובירך אותו על ההסכם המתגבש עם ישראל. לפי דיווחים באיחוד האמירויות, המלך אמר ליורש העצר כי "מדובר בהישג היסטורי של האמירויות שיוביל לשלום עם ישראל ויחזק את המאמצים לשלום ויציבות במזרח בתיכון". בהתייחסו לעצירת הסיפוח הישראלי הוא אמר: "הישג דיפלומטי-היסטורי ששומר על פתרון שתי המדינות ועל האפשרות לכונן שלום בין ישראל לבין הפלסטינים".
השתתף בהכנת הכתבה: דניאל סלאמה
פרסום ראשוני: 22:12 , 14.08.20