שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: ויז'ואל/פוטוס

    8 האתגרים הגדולים בתחום הרפואה בשנים הבאות

    בפתחה של שנה חדשה עמלים אלפי חוקרים ברחבי העולם במציאת תרופות, חיסונים וטיפולים חדשים למחלות החדשות והוותיקות שממשיכות לפקוד אותנו. אז אולי יקח עוד שנים ארוכות עד שנצליח למנוע השמנה, לרפא איידס, לטפל באלצהיימר, להילחם בווירוסים אלימים, להיפטר מזריקות האינסולין ולהשמיד ביעילות כל גידול סרטני. אבל בכל זאת יש כבר אופטימיות זהירה באוויר

    כן, העולם של היום הוא לא מה שהיה פעם. איכות החיים השתפרה משמעותית, תוחלת החיים שלנו בעלייה מתמדת ומחלות שבעבר קטלו מיליונים, מטופלות היום בקלות. ועדיין מחלות רבות נותרו חשוכות מרפא וממתינות לגאולה מחקרית.

     

    ובכל זאת, נשאר עוד הרבה מה לעשות. אלפי חוקרים ומדענים ברחבי העולם עמלים, גם ברגעים אלו ממש, על מציאת התרופה האולטימטיבית שתחולל שינוי ותביא למזור אצל החולים ובני משפחותיהם. לרגל ראש השנה בחרנו שמונה אתגרים רפואיים העומדים למבחן. אין בשורות מיידיות, ובכל זאת יש הרבה תקווה ואופטימיות, גם אם היא זהירה.


    אין ספק היום שהמגיפה הבריאותית האמיתית הפוקדת את העולם המערבי היא ההשמנה. על פי סקר שערך משרד הבריאות עולה כי כ-600 אלף ישראלים סובלים מהשמנת יתר חולנית, המביאה ליתר לחץ דם, התקפי לב, שבץ מוחי וסוכרת. מנגד, מכוני הכושר הצצים באחרונה כפטריות אחר הגשם, המודעות ההולכת וגוברת לתזונה נבונה והתרופות קסניקל ורדוקטיל הביאו למהפיכה משמעותית בתחום. אולם האם אכן תימצא גלולת פלא שתשיל מעלינו את המשקל העודף?

     

    "מדובר בתקוות שווא", אומר ד"ר דרור דיקר, מנהל פנימית ד' ומרפאת עודף משקל בבית חולים השרון, "הטיפול העדכני והעתידי במחלת ההשמנה מתבסס ויתבסס ראשית על ההפנמה כי לאדם אחריות אישית על בריאותו וללא מחויבותו והבנתו כי יש הכרח בשינוי הרגלי חיים לאורך כל החיים קשה להגיע להישגים. מחלת ההשמנה הנה מחלה כרונית ולפיכך הטיפול בה הינו ממושך ולעיתים לכל החיים".


    השמנה. דרוש שינוי בהרגלי החיים

     

    אבל לא הכל פסימי: מאות מחקרים ברחבי העולם מתמקדים בתובנות חדשות בדבר תהליכי הרעב והשובע, שיביאו לפיתוח טיפולים תרופתיים לטיפול במחלת ההשמנה. "שילוב שלהם עם שינוי בהרגלי חיים יביאו להתפתחות חדשה ומסעירה", אומר ד"ר דיקר, "גם הניתוחים לקיצורי קיבה המבוצעים היום ישתפרו ויהפכו לפתרון מקובל יותר". בינתיים, לא נותר לנו אלא להמשיך לסגור את הפה ולהפעיל את הגוף.


    על פי נתוני משרד הבריאות קיימים בישראל כ-3,300 נשאי HIV, אולם על פי הערכות הועד למלחמה באיידס, מספר הנשאים האמיתי מתקרב ל-5,000 ישראלים. מתוך כלל הנשאים, 550 לקו במחלת האיידס. כ-40% מכלל נשאי

    האיידס הם עולים מאתיופיה. עד לפני עשור, דינם של הנשאים נחרץ למוות בטוח. אלא שקוקטייל התרופות הביא למהפיכה גדולה שהפכה את המחלה הקטלנית למחלה כרונית עמה ניתן לחיות שנים ארוכות.

     

    מידי שנה נערכים מחקרים רבים בנסיון למצוא חיסון לאיידס, אבל ד"ר איציק לוי, מומחה למחלות זיהומיות ומנהל היחידה לאיידס בשיבא, מסביר את הבעייתיות במירוץ הזה: "אני לא בטוח שיהיה מרפא לאיידס בשנים הקרובות. וירוס ה-HIV מאוד בעייתי, כיוון שהוא משנה את המעטפת שלו ללא הרף, ולכן דרושה שיטת חיסון חדשנית שטרם נמצאה. מצד שני, כל כך הרבה אנשים ברחבי העולם עובדים על מציאת חיסון כל כך הרבה זמן, שזה לא יפליא אם יצוץ רעיון או פטנט. לכן, אני בהחלט אופטימי".


    כ-400 אלף ישראלים לוקים בסוכרת, 10% מהם חולי סוכרת נעורים. אלפי חולים נאלצים להזריק שלוש פעמים ביממה ואף יותר אינסולין, רק כדי לשרוד. בשנים האחרונות בוצעו נסיונות להשתיל לבלב (האיבר המפריש את הורמון האינסולין שמחדיר את הסוכר מהדם לתאי הגוף) בחולי סוכרת שעברו גם השתלה אחרת אלא שהנסיונות כשלו. "השתלת תאי לבלב דורשת טיפולים המונעים דחייה של התאים הללו ומדובר בטיפולים קשים", מסביר ד"ר מיכאל קופלר, מנהל היחידה לסוכרת במרכז הרפואי תל אביב, "עדיין לא הגענו לאידאליזציה, אפילו אם יש יכולת למנוע את הדחייה. לא מספיק להשתיל לבלב. יש צורך בכמות עצומה של תאים מייצרי אינסולין, מארבעה לבלבים, בשביל אדם אחד".


    בינתיים, הבשורה היחידה לחולים היא משאף האינסולין שכבר נכנס לשימוש ברחבי העולם. אלא שגם הוא עדיין לא מחליף לגמרי את הזריקות המכאיבות. "היות שהאינסולין הוא חלבון, הוא מתפרק בקיבה ולכן אי אפשר לתת אותו בכדורים או בסירופ", מסביר קופלר, "הדרך היחידה לתת אותו היא בזריקות. המשאף הוא התקדמות, ועדיין יש צורך בכמויות גבוהות מאוד של אינסולין במשאף, כדי שיספג בריאות".

     

    אבל משאף האינסולין מעורר בעיות נוספות. "האינסולין גורם לירידה בתפקוד הריאות", מציין קופלר, "לכן בעייתי לתת אותו למעשנים. מאחר שהאינסולין הוא בעל יכולת מקבילה להורמון גדילה, יש חשש להתפתחות תאים סרטניים בריאות כתוצאה משאיפתו. ולכן הוא בהחלט לא הפתרון האולטימטיבי. נותר לקוות שבעתיד נצליח לזהות בבדיקה גנטית מי עתיד לפתח סוכרת, ועל ידי טיפול גנטי נמנע את הופעת המחלה, או נתפוס אותה בתחילתה עוד לפני שתאי הלבלב נהרסו ואינם מסוגלים להפריש אינסולין".


    כ-70 אלף ישראלים לוקים באלצהיימר, וההערכה היא שבתוך 15 שנים יגדל מספרם ל-120 אלף. ככלל, ככל שעולה תוחלת החיים, גדלה שכיחות המחלה, שפוגעת באופן שווה בגברים ובנשים מכל הגזעים ומכל השכבות הסוציו-אקונומיות. המחלה האיומה הזו אותה לא ניתן לצפות, גורמת לא רק לשכחה ובלבול, אלא לניתוק הדרגתי ומוחלט מהסביבה.

     

    למחלת האלצהיימר אין טיפול מרפא, והתרופות הקיימות רק מאטות במעט את חומרת התקדמות המחלה. אין לה טיפול מרפא אך ישנו טיפול הגנתי יחסי, אשר יעיל יותר בתחילת המחלה ולכן אבחון מוקדם מאפשר להאט את חומרת התקדמותה של המחלה. "חרף המחקרים הרבים בתחום, טרם נמצאה התרופה שתרפא או תמנע את האלצהיימר", מסבירה ד"ר תרז טרבס, מנהלת מרפאת הזיכרון בביה"ח בילינסון.

     

    "הטיפולים החדישים, אשר בחלקם נמצאים בשלבי ניסוי בבעלי חיים וחלקם מתוכננים לניסויים בבני אדם, כוללים חומרים המונעים שקיעת החלבון הבלתי תקין (בטא עמילואיד) במוחם של החולים או חיסון המגרה את המערכת האימונית כדי שזו האחרונה תמנע את שקיעת החלבון הבלתי תקין. את יעילותם של טיפולים אלו נוכל להעריך רק בעתיד".


    החיסון הוגדר על ידי אנשים רבין מתחום הבריאות כמתנת הרפואה לאדם. ממגיפות שקטלו מיליונים ברחבי העולם, אפשרו החיסונים, בזריקה אחת, להתמגן בפני מחלות חיידקיות ונגיפיות רבות. חברות החיסונים המובילות בעולם כמו גם חברות ביוטכנולוגיה שונות עוסקות במרץ בפיתוח חיסונים רבים וחשובים אשר עשויים לתת מענה למחלות זיהומיות קשות ומאתגרות בהיקף כלל עולמי.


    חיסון. מתנה של עולם הרפואה

     

    "ניתן כיום לצפות באופטימיות זהירה לפיתוח חיסונים חדשים כנגד מלריה, המפילה חללים רבים ברחבי העולם וחיסונים משופרים כנגד שחפת אשר יאפשרו התמודדות יעילה כנגד החיידק המפתח עמידות תרופתית גוברת", מסביר ד"ר איתמר שליט, מומחה למחלות זיהומיות מביה"ח שניידר, "חיסונים נוספים בפיתוח בהם נרשמה התקדמות רבה הם נגד נגיף ה-RSV הגורם למחלת הברונכיוליטיס הקשה הגורמת לאישפוזים ותמותה אצל תינוקות, חיידק המנינגוקוק הקטלני הגורם לדלקות קרום המוח, צהבת נגיפית מסוג C הגורמת לסרטן הכבד, חיסונים נגד קדחת הנילוס המערבי וקדחת הדנגה".

     

    שליט מסביר כי בשנים הקרובות נראה שיפור בחיסונים כנגד שפעת וכנגד חיידק הפנוימוקוקוס תוך ניסיון להגביר יעילות חיסונים אלה בקרב תינוקות וקשישים כאחד: "נצפה בהגברת יעילות חיסונים שיאפשרו הקטנת מספר הזריקות וכן מתן חיסונים שלא בצורת הזרקה במתן דרך הפה או בתרסיס לאף".


    ב-22 במאי השנה הושלם פרוייקט הגנום האנושי הבינלאומי שפיצח את הקוד הגנטי של בני אדם. אבל עצרו את הסוסים. רק רגע, זה נשמע הרבה יותר עתידני מההישגים אליהם הגיע. אמנם המחקר שנמשך 16 שנים הצליח לסרוק את כל רצפי החומר התורשתי DNA, לזהות את 3 מיליארד מרכיביו ולקבוע את הרצפים השונים אולם המטרה הסופית - איתור כל המחלות וההפרעות שעליו עוד רחוקה מיישום. עדיין רב הנסתר על הגלוי ומרבית פענוחו תורה עלומה.

     

    אז האם בעתיד נצליח למצוא תרופה גנטית שתרפא סרטן או להתמכרות לסיגריות? "לא בעתיד הקרוב", אומר פרופ' מוטי שוחט, מומחה לגנטיקה מהמרכז הרפואי רבין ושניידר, "כדי לעשות שינוי כזה צריך להשתיל גנים שישנו

    את המטען הגנטי המולד. שינוי כזה אינו נחשב לבטוח בשלב הזה. ייתכן ובעוד 10 שנים או אולי אפילו 40, זה יתאפשר. ואז, כשיוכרז טיפול כזה כבטוח, יחלו ניסויים לשינוי המטען הגנטי בכיוונים שונים".

     

    בינתיים, מנסים טיפולים גנטיים כאלה במחלות חשוכות מרפא קשות, כמו חסרים במערכת החיסון. אבל הטיפולים עדיין לא נחשבים בטוחים, משום שאין שליטה מוחלטת על מספר הגנים שמוחדרים לגוף, והתמקמותם של הגנים המוחדרים לתא המטרה אינם במיקומם הטבעי: הגן הנכנס לתא, מסביר פרופ' שוחט, חודר לנקודה אקראית בגנום, ובמיקום לא נכון הוא עלול לגרום לנזק כמו הפיכת התא למקור סרטני.

     

    מאידך צופה פרופ' שוחט, תהיה התפתחות משמעותית בתחום הטיפולים המבוססים על המידע הגנטי. כבר עכשיו זיהוי רצף הגנים, תוצר פרי של פרוייקט הגנום האנושי, מאפשר לחברות התרופות לקצר משמעותית את זמן הפיתוח של תרופות חדשות, ללא צורך לנסות לאורך שנים את התרופה על בעלי חיים ולאחר מכן על בני אדם. ניתן יהיה בעתיד הקרוב לברר מה יעילות הטיפול בתוך שבועות, במקום התהליך שהצריך עד כה שנים רבות.

     

    במקביל מתאפשרת ההתאמה האישית של התרופות לכל אדם על בסיס הרקע הגנטי שלו. "הכרה משמעותית של השינויים הגנטיים בבני אדם על ההשלכות לגבי נטייה גנטית למחלות הניתנות למניעה, יביאו לשיפור ניכר של מניעת מחלות בדרכים שכבר קיימות".


    בשנת 1989 הביא לארץ פרופ' יונה קרוננברג מהמרכז הרפואי שיבא מיתקן שחולל מהפיכה. שתל השבלול (קוכלארי) שהומצא כמה שנים קודם לכן, אפשר להעביר אינפורמציה חשמלית מקול שחודר לאוזן, עד למוח, כך שהוא פענח את האותות לכדי צלילים. את השתל מתקינים אצל ילדים סביב גיל שנה, וכבר היום אלף ילדים ישראלים שלקו בחירשות נושאים את השתל הקוכלארי המאפשר להם לשמוע כמעט כמו כולם. מידי שנה זוכים בשתל 200 ילדים חדשים.

     

    "שתל השבלול יביא בעתיד לכך שלא יהיו יותר ילדים חירשים שלא יכולים לחיות וללמוד בדרך הרגילה", אומר פרופ' קרוננברג, "בשימוש עם שתל השבלול אנחנו הופכים את מרבית הילדים שנולדו חירשים, לילדים כבדי שמיעה שניתן להביא אותם לחינוך במסגרות הרגילות. הם שומעים איכות קול כמעט כמו כל אחד אחר".

     

    אבל גם למכשיר יש מגבלות משלו. כך למשל, הוא אינו מפריד בין עשרות הקולות הסובבות את השומע. גם היכולת ליהנות ממוסיקה, השונה מדיבור, עדיין קשה. אבל העתיד, לפחות כאן, צופה טובות. "מאוד ייתכן שהדורות הבאים של המכשיר יאפשרו להגיע לשמיעה של אוזן רגילה" אומר פרופ' קרוננברג.

     

    אבל גם הידע בדבר סיבות החירשות, עשוי להביא בעתיד להכחדת הפרעת ליקוי השמיעה. "אחת הסיבות השכיחות להתחרשות היא הדבקה של האם ההרה בוירוס ה-CMV" אומר קרוננברג, "ניתן למנוע את ההדבקה על ידי נסיון לבודד את היולדת שלא נדבקה בו בעבר, על ידי בדיקות דם לקיומו של הווירוס והימנעות ממיפגשים המוניים במהלך ההריון. גם החיסון החדש נגד חיידק הפנאומוקוק הגורם לדלקת קרום המוח וגם לחירשות, הביא לירידה גדולה במקרי החירשות בארצות הברית. החיסון הזה יכנס בקרוב לשגרת החיסונים בישראל, ויביא גם הוא למהפיכה בתחום".


    אשתקד נרשמה אחת מפריצות הדרך המשמעותיות ביותר בתחום שיקום הנכים: מדענים בארצות-הברית הצליחו לפתח יד אלקטרונית המחוברת לסיבי העצב בחזה של שני אנשים קטועי גפיים. בכח המחשבה הצליחו אלו להזיז את היד לכל הכיוונים ולאחוז באמצעותה חפצים שונים.

     

     

    המפתחים קיוו כי הפיתוח החדשני ישפר את איכות חייהם של נכים, שאולי יצליחו יום אחד גם לקום מכיסא הגלגלים. וזה בהחלט לא חלום: כבר עתה שוקדים מדענים ברחבי העולם על פיתוח גפיים מלאכותיות נוספות המחוברות לסיבי עצב הסמוכים לגפיים הקטועות, כך שמתאפשרת הזזתן. ההתקדמות היא איטית, הגף התותבת דורשת מיומנות רבה, ועדיין אינה מגיעה לכדי היכולת של הגפה האנושית המקורית, אבל אין ספק שהפיתוח החדש הביא לאחד ההתקדמויות המשמעותיות ביותר של השנים האחרונות בעולם הרפואה. לא מאמינים? קטע הוידאו המדהים מדבר בעד עצמו. אופטימיות זהירה במלוא הדרה.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    תרופה תרופות רופא רופאים כדורים גלולות תוספי תזונה
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים