שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מלחמת לבנון השלישית תיראה אחרת
    5 שנים למלחמה המוזרה, חיזבאללה נרתע מלחדש את הירי, אבל אלה גם הפטרונים באיראן שקושרים אותו - בינתיים - ברצועות. בסיבוב הבא תצטרך ישראל לקצר את הלחימה, לגלות יותר חוסן מול האבידות בחזית, והפעם אולי גם לתקוף בסוריה

    כמעט הכל כבר נאמר על אותה מלחמה מוזרה לפני חמש שנים. מוזרה, מפני שניהולה היה כושל והיא חשפה ליקויים חמורים בכוננות ובמוכנות של צה"ל, אך התוצאה האסטרטגית של מלחמת לבנון השנייה יכולה להירשם כהצלחה חלקית. חיל האוויר הצליח לתרגם הישג ייחודי של קהילת המודיעין לכמה מכות מכוונות היטב. מכות אלה שיקמו ב-2006 את ההרתעה כלפי לבנון וחיזבאללה שאבדה לנו אחרי שאזור הביטחון בדרום לבנון התמוטט בשנת 2000. כתוצאה מהרתעה זו חיזבאללה אינו פועל נגדנו כבר חמש שנים, וגבול לבנון שקט ברוב ימות השנה.

     

    מנגד, בצד החובה של תוצאות מלחמת לבנון השנייה, חייבים להכיר באיום על העורף הישראלי, שהחמיר מאוד כתוצאה מהקמת המערך האדיר של רקטות וטילים בלבנון בעקבות לקחי אותה מלחמה. צריך גם לציין שההרתעה שנוצרה כלפי חיזבאללה אינה כולה מעשה ידינו. מי שתורמים בצורה מכרעת לשקט שאנו נהנים ממנו בגבולנו הצפוני הם האיראנים. הם אלה שדואגים ומשגיחים שחיזבאללה לא יסכן בעימות נמהר עם ישראל את מערך הרקטות והטילים האסטרטגי האדיר שהם הקימו בלבנון בסיועו של נשיא סוריה, בשאר אסד, אחרי אותה מלחמה.


    נפילת רקטה בקריית-ים. בפעם הבאה זה יגיע רחוק יותר (צילום: מיקי בר)

     

    הקמת מערך זה, כתוצאה ישירה של הלקחים שהפיקו איראן, חיזבאללה וסוריה אחרי מלחמת לבנון השנייה, אמורה לתפישתם לשרת בראש ובראשונה אותם וגם, במידה מסוימת, את המשטר בסוריה. עשרות אלפי הרקטות והטילים בלבנון המאיימים על העורף בישראל אמורים להרתיע את ישראל וארה"ב מפני תקיפת מתקני הגרעין והטילים באיראן, ומפני פעולה צבאית ישראלית נרחבת נגד סוריה. כך שחיזבאללה מורתע ישירות לא רק בגלל החשש מהנזק הכבד שייגרם ישירות לו כארגון וכן ללבנון ולתשתיותיה, כתוצאה מפעולת צה"ל בעימות הבא, אלא גם מפני שחזקה עליו מצוות האיפוק שגזרו עליו פטרוניו בטהרן.

     

    קשה להעריך כמה זמן יישמר השקט בגבול הצפון, הנובע מ"מאזן אימה" שנוצר בין ישראל לבין חיזבאללה, איראן, סוריה ולבנון. סביר להניח כי אם הנהגת איראן תחליט סופית לייצר נשק גרעיני ותפעל בהתאם (מה שמכונה "הפריצה הגרעינית"), ישראל עשויה לתקוף באיראן. במקרה כזה, אפשר להניח בביטחון כמעט מלא, יפעיל חיזבאללה בהוראת טהרן את מערך הרקטות והטילים בלבנון וישגר אותם לעבר העורף הישראלי. תרחיש נוסף שבמסגרתו יצטרך צה"ל לפעול בלבנון הוא אם יבצע חיזבאללה פיגוע גדול נגד יעדים ישראליים כנקמה על החיסול ב-2008 של בכיר מנהיגיו הצבאיים, עימד מורנייה, חיסול שאותו הוא מייחס לישראל.

     

    העימות הבא - לא רק חזית אחת

    תרחיש שלישי הוא שהמשטר בסוריה, רגע לפני שיקרוס תחת הלחץ מצד מתנגדיו של אסד, ייזום עימות עם ישראל במטרה לנתב את זעם המתקוממים לאפיק הלאומי נגד ישראל, וכדי שהמערב יזדקק לאסד כדי להביא לרגיעה. המשטר בדמשק עלול לדרוש מחיזבאללה, אולי אפילו בתמיכת האיראנים, להשתתף בעימות כזה עם ישראל. חיזבאללה יתקשה לסרב. ייתכנו גם תרחישים שבהם תהיה התלקחות של עימות עם לבנון כתוצאה מטעויות ומהחלטות נחפזות של מפקדים מקומיים. בכל מקרה, הקברניטים המדיניים וצה"ל צריכים להיות מוכנים כבר עכשיו לפרוץ עימות כזה בהתרעה קצרה מאוד.


    הריסות ברובע הדרומי בביירות. לפגוע גם בתשתיות מדינה (צילום: רויטרס)

     

    סביר גם להניח שאם יתלקח עימות עם חיזבאללה הוא לא יהיה מוגבל רק לזירה הלבנונית. צה"ל צריך להיות מסוגל

    להילחם במקביל בעוד זירה אחת או שתיים. למשל בסוריה, באיראן ואולי גם בדרום. לא רק עזה נמצאת שם אלא גם צבא מצרים. אחרי ההפיכה בכיכר תחריר אי אפשר להניח בביטחון שהאגף הזה יישאר רגוע כפי שהיה בימי הנשיאים אנוואר סאדאת וחוסני מובארק.

     

    אין ספק שצה"ל נמצא היום בשיא מוכנותו. הכשירות המבצעית של יחידות הסדיר והמילואים, התכנון המבצעי, תפקוד המודיעין והמערך הלוגיסטי וכן מערך הפיקוד והשליטה - שודרגו בצורה מרשימה על ידי הרמטכ"ל גבי אשכנזי וצוותו. השדרוג הזה בא לא מעט הודות לדו"ח היסודי שהוציאה מתחת ידיה ועדת החקירה בראשותו של השופט וינוגרד, שהוקמה כדי לחקור את קלקולי מלחמת לבנון השנייה. אבל צריך להכיר בכך שלמרות הזמן שעבר והדיבורים הרמים, נשארו בעינם לפחות שלושה "קלקולים" הפוגמים בכושרה של מדינת ישראל לנהל עימות צבאי נרחב.

     

    כשחיילים יפלו

    הקושי המרכזי הוא מערכת היחסים ותהליכי קבלת ההחלטות בתפר שבין הדרג המדיני לדרג הצבאי. מבקר המדינה חוקר היום, אפרופו מה שמכונה "פרשת הרפז", את מערכת היחסים העכורה שבין הלשכות של הרמטכ"ל אשכנזי ושל שר הביטחון, אהוד ברק. אבל עוד לפני שהמבקר סיים את עבודתו, ברור כי לפחות חלק מהדם הרע בין שתי הלשכות נוצר כתוצאה מחילוקי דעות בין הצבא וגורמים אחרים במערכת הביטחון לבין הדרג המדיני (שר הביטחון וראש הממשלה) בדבר הדרך והתהליך שבהם צריכות להתקבל החלטות אסטרטגיות ומבצעיות לפני לחימה ותוך כדי התרחשותה.


    רקטה משוגרת לישראל ביולי 2006. הטנקים שוב ייכנסו ללבנון (צילום: AP)

     

    חילוקי דעות כאלה התגלעו בזמן הלחימה ב"עופרת יצוקה" בעזה ופגעו בניהול המבצע ובהגדרת מטרותיו. לאחרונה גם פרצו אל פני השטח חילוקי דעות הנוגעים גם לשאלת התקיפה באיראן. כדאי שהציבור יידע כי הביקורת שמתחו הרמטכ"ל, ראש המוסד וראש השב"כ לשעבר על הדרג המדיני, נגעו יותר לתהליך קבלת ההחלטות בעניין זה מאשר לעצם השאלה אם לתקוף או לא, ואם כן - אז באילו נסיבות.

     

    מכשלה נוספת שמאיימת לפגוע בתפקודו של צה"ל היא עניין היחס בציבור לאבידות בקרב לוחמי צה"ל. במלחמת לבנון השנייה גילה הציבור בישראל חוסן מדהים בכל מה שנוגע לאבידות והרס בעורף האזרחי. לעומת זאת, התגובה הציבורית והתקשורתית למידע על אבידות בקרב הלוחמים בחזית הייתה לא רציונלית וגבלה בהיסטריה. לעתים נדמה היה שנשכחה העובדה שהחיילים אמורים להגן על האזרחים ולא ההיפך.

     

    כתוצאה מכך, ב"עופרת יצוקה" נעשה לעיתים שימוש יתר בעוצמת אש שלא תמיד הייתה נחוצה כדי למזער אבידות בקרב כוחותינו. זו הביאה לפגיעה אנושה בתדמיתה של ישראל בזירה הבינלאומית. ברור לגמרי כי אם ברצוננו לאפשר למפקדים בשטח - וגם לחיילים - לקבל את ההחלטות הנחוצות לביצוע המשימה, ואם אנו רוצים לשמר בידינו את חופש הפעולה הביטחוני, נחוצה התייחסות ציבורית שפויה ורציונלית יותר לאבידות כוחותינו בלחימה.

     

    שיעים על הכוונת

    התחום השלישי הוא היכולת להתמודד מוסרית, משפטית ודיפלומטית עם מערכת הדה-לגיטימציה שיפעילו אויבינו ותומכיהם נגד צה"ל תוך כדי הלחימה ואחריה. חיזבאללה, כמו חמאס, מיקם במתכוון את משגרי הנשק תלול המסלול ואת מוצבי הפיקוד והלוגיסטיקה שלהם בתוך אוכלוסייה אזרחית. כשצה"ל יפעל נגדם, למשל בכפרי לבנון ועריה, הוא יספוג באורח כמעט ודאי האשמות בדבר ביצוע פשעי מלחמה. כדי להדוף האשמות אלה צריכות המערכת הצבאית והדיפלומטית של ישראל לפתח וליישם כלים שבאמצעותם אפשר יהיה להדוף אפקטיבית את מתקפת התודעה הזו נגדנו. אחרי מלחמת לבנון השנייה פותחו כמה שיטות ואמצעים בתחום זה והוכנסו לשימוש. אך ייתכן מאוד שאלה לא יספיקו, ולכן צריך להקדיש מאמצים נוספים ויצירתיים לעניין זה. אופי הלחימה העתידית בלבנון יחייב זאת.


    חיילי צה"ל, לפני חמש שנים. שהלבנונים יבקשו הפסקת אש (צילום: AP)

     

    בכירי צה"ל יודעים היום היטב מה ההישג הנדרש מהם בעימות לבנוני (או "לבנוני+"): הלחימה חייבת להיות קצרה ככל האפשר כדי למזער את האבידות והנזק שייגרמו לעורף הישראלי, אך גם כדי למזער את האבידות בקרב האוכלוסייה הלא לוחמת בלבנון. אלפי אזרחים לבנונים הרוגים יציבו את מדינת ישראל במצב קשה ביותר בזירה הבינלאומית. כדי להשיג יעד זה יהיה צורך, בין השאר, לפגוע באופן הרסני בתשתיות מדינת לבנון, במיוחד באלה המשרתות את האוכלוסייה השיעית, כך שחיזבאללה יבודד ולבנון ותומכיה ירוצו לאו"ם לבקש הפסקת אש.

     

    יעד מרכזי נוסף הוא פגיעה אנושה במערך הרקטות והטילים של חיזבאללה, בתשתיותיו הצבאיות ובאנשיו. פגיעה שתגרום, כעבור ימי לחימה ספורים להפחתה ניכרת במספר שיגורי הרקטות והטילים "הכבדים" וארוכי הטווח לעבר מרכזי אוכלוסין ומתקני צבא בישראל, אך גם תסכל לזמן רב את יכולתו של הארגון לשקם את עצמו. לשם כך יידרש צה"ל, בנוסף למכות אש

    מדויקות שיונחתו מהאוויר והים, לבצע מהלך קרקעי נרחב אך מהיר כדי להשתלט על אזורי השיגור של הרקטות לטווח קצר ובינוני (הגראדים, הקטיושות, הפאג'רים ודומיהם), מה שיפחית את הלחץ על יישובי הגליל וצפון ישראל.

     

    במקביל צריך יהיה לפעול כדי למנוע אספקה של אמצעי לחימה לחיזבאללה מסוריה. לשם כך צריך יהיה לא רק לפגוע בקשר התחבורתי בין שתי המדינות, אלא גם לשקול ברצינות פגיעה במחסני הנשק של חיזבאללה הנמצאים על אדמת סוריה. התוצאה האסטרטגית של עימות כזה צריכה להיות הרתעה ארוכת ימים, לפחות מול חיזבאללה וסוריה, והסכם הפסקת אש בתנאים שיאפשרו לישראל למנוע בצורה אפקטיבית, בכוחה היא, התחמשות מחודשת של חיזבאללה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: איי פי
    תקיפת צה"ל בלבנון, יולי 2006. יש עוד בעיות לתקן
    צילום: איי פי
    מזכ"ל חיזבאללה נסראללה. עשוי להתגייס למען סוריה
    צילום: AFP
    צילום: רויטרס
    הפצצת צה"ל בדרום ביירות. הרג המוני יפגע בלגיטימציה
    צילום: רויטרס
    מומלצים