שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    החרדים המודרנים: מתגייסים, עובדים ויוצאים לסקי

    הם אקדמאים, מפתחים קריירה, מעורים בחברה ואפילו משרתים בצבא. אבל בקלפי, בינם לבין הפרגוד, הם יתנו את קולם ל"יהדות התורה". הכירו את החרדים המודרנים - תת-מגזר הולך וגדל, שהחברה החרדית תיאלץ להתמודד איתו

    בחיי היומיום תמצאו אותם בתעשיית ההיי-טק, לעתים לבושים בג'ינס או בחולצת לה-קוסט, ילדיהם ילמדו גמרא וישחקו טניס, אבל בקלפי הם יעצמו עיניים, וישלשלו לתיבה ג' ביד רועדת. גם הם חלק ממעמד הביניים, והם נטועים היטב בחברה הישראלית - אף שליבם עם חברת הלומדים, התפיסה החרדית שלפיה לימוד התורה דוחה הכל.

     

    עוד בערוץ היהדות - קראו:

     

    החברה הישראלית נעה בין חוסר מודעות לחוסר הכלה של מה שמכונה "החרדים המודרנים": האם הם תת-מגזר בהתהוות? זרם שהיה כאן מאז ומתמיד, אך סבל מהתעלמות מכוונת? עו"ד חיים זיכרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה וד"ר לי כהנר ממכללת אורנים, הציגו מחקר שמנסה לעשות סדר בתופעה.

     

    החוקרים בחרו להתמקד דווקא בזרם הליטאי, בשל העובדה שהוא מהווה את עיקר האליטה האינטלקטואלית בחברה החרדית, המציבה את הערכים המרכזיים לשאר הקבוצות החרדיות שאינן ליטאיות. החוקרים סבורים כי גם אם תופעת "החרדי המודרני" הייתה קיימת בעבר, הרי שהיא מתעצמת נוכח הניסיון לתת מענה למצב הכלכלי הקשה שהחברה החרדית מצויה בו, כתוצאה מ"חברת הלומדים" החרדית.

     

    לא רק פרנסה בדוחק

    החרדי-מודרני יעבוד במקצוע חופשי לאחר שעבר בהצלחה את "טבילת האש" האקדמית. הוא יבחר ללמוד מקצוע מכניס כדי לפרנס את משפחתו, ולכן תמצא אותו בפקולטות נחשקות כגון מדעי המחשב או ראיית חשבון. יש שיעדיפו מוסד השומר על צביון חרדי, ומקיים הפרדה מגדרית (מכללות חרדיות) - ויש שיעדיפו "להסתכן" וללמוד באוניברסיטה, לעתים בלית ברירה ולעיתים לכתחילה.

     

    הנשים החרדיות-מודרניות נמצאות בעמדה נוחה בהרבה, בשל העובדה שאין מהן ציפייה להפוך לתלמידות חכמים. החברה החרדית מכילה בקלות רבה יותר את המעורבות שלהן בעולם החילוני.

     

    "הפתיחות כלפי האקדמיה מקרינה גם על היחס לעולם החילוני", אומר זיכרמן. "אם ביחס למוסד הלימודים יש לחרדי-מודרני בחירה בין מוסד חרדי לחילוני, הרי שזו מצטמצמת מאוד ביחס לשוק העבודה. לימודים של מקצוע נחשק יחייבו אותו להתערות בעולם החילוני. כתוצאה, העבודה תהיה 'קריירה' מבחינתו, והוא לא יעבוד רק על מנת להתפרנס בדוחק".

     

    סקי בחו"ל ,לצד לימוד תורה

    היציאה לעולם החילוני מציבה בפני החרדי המודרני שאלות הנחשבות כיום ל"טאבו" בחברה החרדית. "האם מותרת לחיצת יד לאישה המושיטה יד? האם לצאת איתם לערבי גיבוש משותפים?" זיכרמן מפרט. "לחרדי המודרני יהיה אינטרנט בבית, וסיכוי גבוה שאף טלוויזיה. החרדי המודרני יצרך בעיקר כלי תקשורת חילוניים ויטייל בחו"ל, ובדרך כלל גם יבחר להביא פחות ילדים לעולם, אם כי עדיין יותר מן החילוני".

     

    ביחס למדינה ולמוסדותיה מתגלה ההשקפה החרדית במלוא הדרה (צילום: אופיר בן נתן) (צילום: אופיר בן נתן)
    ביחס למדינה ולמוסדותיה מתגלה ההשקפה החרדית במלוא הדרה(צילום: אופיר בן נתן)

     

    החרדי המודרני לא מסתגף מפני הנאות העולם הזה, מתוך מה שהחוקרים מכנים: "איזון עדין בין פרגמטיזם לאידיאולוגיה, המאפשר להם לחיות בשלום יחסי עם סקי בחו"ל ,לצד לימוד תורה".

     

    אז במה מתבטאת חרדיותם, אתם תוהים? - ביחס למדינה ולמוסדותיה. כאן תגלו מתחת למעטה המודרנה, את ההשקפה החרדית במלוא הדרה. זה לא שהן אנטי-ציונים בגרסת נטורי קרתא, אך המדינה לא זוכה בעיניהם למעמד של קדושה, להבדיל מערכה בעיניי במגזר המקביל, הדתי-לאומי.

     

    נכון, לא פעם יבחר החרדי המודרני לשרת בצבא - במסלול המתאים לבוגרי ישיבות חרדיות, "אך בבחירות הם יצביעו בדרך כלל ל'יהדות התורה'", מבהיר זיכרמן, "משום שלמרות שהם עצמם עובדים, הם רואים חשיבות רבה לקיומה של 'חברת הלומדים', הנתמכת על ידי התקציבים שמשיגה המפלגה".

     

    ללא בתי ספר, ללא תמיכה רבנית

    ד"ר לי כהנר טוענת כי מוקדם עדיין לבשר על לידתו של תת-מגזר. "ישנן כמה בעיות מרכזיות שמונעות מלהגדיר אותם כ'קבוצה', והראשונה שבהן היא שאין להם עדיין מוסדות חינוך ייחודים במכלול הגילאים. בחינוך היסודי נשלחים הילדים לתלמוד תורה חרדי או דתי, בשל היעדר אלטרנטיבות. בגילאי התיכון הבעיה פחותה, משום שישנו מגוון רחב יחסית של ישיבות המשלבות לימודי חול (ועמידה בתנאי בחינות הבגרות). בקרב הבנות המגוון רחב עוד יותר. הבעיה חוזרת על עצמה כאשר הבנים מגיעים לישיבה הגבוהה לאחר הבגרויות, ופונים אל הישיבות החרדיות הקלאסיות, המתייחסות לא אחת אל בוגרי הישיבה החרדית-תיכונית בצורה אמביוולנטית, ומגבילות את מכסות הקבלה שלהם".

     

    בעיה נוספת שמעלה כהנר, היא היעדר תמיכה רבנית פומבית. לדבריה, כאשר בחברה שבה לרב יש משקל משמעותי מאוד (אם כי לא מוחלט, כמו בציבור החרדי הקלאסי), לא ניתן למצוא דמות רבנית משמעותית שתגלה תמיכה באורח החיים החרדי-מודרני.

     

    גם היעדרה של מפלגה פוליטית מונעת מהקבוצה המשמעותית לקבל ביטוי מובהק, שכן אין מי שידאג להקצאת משאבים לתת-המגזר הזה. החרדים המודרנים אף אינם זוכים לייצוג משמעותי במפלגות החרדיות, ובשל כך גם לא מצליחים לזכות בתקציבים לטובת פיתוח משאבים ייחודים עבורם, דוגמת מכרזי בנייה, בתי ספר ועוד כהנה - המאפשרים את פיתוחה של קהילה בעלת זהות.

     

    במצב כזה, עתידו של מעמד הביניים החרדי לוט בערפל. צמד החוקרים סבור כי לקבוצה הזו יש פוטנציאל "להיטמע ברשות הרבים הישראלית על אף הסממנים החרדיים, בשל התנהלותה המתחייבת מתרבות ה'גם וגם'". למרות זאת, החוקרים מבהירים כי בשוק העבודה עוד מתקשים החרדים להתמודד על משרות נחשקות, "בשל סטריאוטיפים מצויים נגד החברה החרדית".

     

    כמו בארצות הברית

    ומה לגבי מעמדם האפור בחברה החרדית? החוקרים סבורים כי "המציאות סבוכה", אך ניתן להצביע על שלושה תרחישים אפשריים: דחייה בשל ההבדלים באורח החיים, והחשש מדריסת רגל פוליטית של חרדים מודרניים במפלגות החרדיות, מה שיביא לניסיון לקעקע את הלגיטימיות של ציבור זה. הם לא יתקבלו לישיבות החרדיות הקלאסיות, יוקעו מבתי הכנסת המקומיים ועוד, מה שיוביל לניתוק מן החברה החרדית, וליצירת מגזר נפרד לחלוטין.

     

    תרחיש שני מצביע על התעלמות מצד ההנהגה החרדית, שתעדיף לא להתייחס לתופעה הזו בשל האמביוולנטיות שבה. אמנם מצד אחד קיימת התנגדות נחרצת לרוח המודרנית, אך מאידך גיסא, אל שלכוח כי זו מאפשרת רווחה כלכלית שבכוחה להחזיק תלמידי ישיבות רבים. כך שייתכן שבסופו של דבר, יזכה המגזר להכרה והכלה, הכלה מתוך הבנת הלגיטימיות של
    מודל "יששכר וזבולון" (זה שלומד וזה שעובד ותומך בו). מודל זה, אגב, כבר קיים ובאופן מוצלח למדי בארצות הברית ובלונדון, והחוקרים סבורים כי הוא עשוי לעבוד גם בארץ.

     

    המציאות הסבוכה לא מאפשרת את פילוחם של החרדים המודרנים, ומקשה לעמוד על היקפם המדויק באוכלוסייה. אם בכל זאת מתעקשים, אז מספר הסטודנטים החרדים (שרובם ככולם משתייכים לזרם המודרני), עשוי לספק מדד אמין: בשנת 2005 עמד מספרם על כ2,000 סטודנטים בשנה, ובשנת 2011 הוא הוכפל פי 2.5 - לכדי 5,000 סטודנטים בשנה (כמחציתם גברים וכמחציתם נשים).

     

    למרות הנתונים הללו, סבור עו"ד זיכרמן כי "כי יחלוף עוד זמן רב עד שהאידיאולוגיה של חברת הלומדים תתאזן ביחס בין מספר הלומדים למספר העובדים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: נועם מושקוביץ
    החברה החרדית תצטרך להתייחס לתופעה, במוקדם או במאוחר
    צילום: נועם מושקוביץ
    מומלצים