שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עשירה בברזל ומונעת מחלות לב: 10 מיתוסים על סויה
    הסויה תופסת מקום של כבוד במטבחי המזרח הרחוק זה 4,500 שנה, אך היא זכתה לפופולריות בעולם המערבי רק בעשרות השנים האחרונות. דיאטנית מנפצת את המיתוסים הכי נפוצים על השפעת הסויה על הבריאות

    עד לא מזמן טופו, אדממה ומיסו – נשמעו לרבים כמו סינית ובטח לא כמאכלי תאווה. כיום צלילים וטעמים אלו מתגלגלים לנו בטבעיות על הלשון, ולכולם מוצא משותף- סויה.

     

    את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד

     

    הסויה תופסת מקום של כבוד במטבחי המזרח הרחוק זה 4,500 שנה, הפופולריות שלה בעולם המערבי לעומת זאת הגיעה רק בעשרות השנים האחרונות, וכיום ניתן למצוא ברשתות השיווק סויה במגוון צורות נוספות- משקאות, מעדנים וחלבון סויה בצורת שבבים, נתחים ועוד.

     

    יחד עם זאת נראה כי ככל שגברה הקלות בה ניתן להשיג סויה, כך גברו גם המסרים הסותרים בנוגע להשפעות הבריאותיות שלה, מה שגורם לאנשים רבים לחשוב פעמיים לפני הכנסתה לעגלת הקניות. בכתבה הבאה ננסה לשפוך אור על הטענות המרכזיות נגד ובעד הסויה.

     

    עוד כתבות בריאות

    פצצת חלבון: למה כדאי לשלב סויה בתפריט

    קטניות וסויה: המזון שמגן על הגוף מפני הסרטן

    תרד, תפוז, דג וסויה: שילובי מזון סופר-בריאים

     

    1. סויה ואסטרוגן

    רוב המחלוקות סביב הסויה נובעות מהעובדה שהיא המזון היחיד המכיל כמות משמעותית מבחינה תזונתית של חומרים בשם:איזופלאבונים, המכונים בטעות פיטואסטרוגנים-הורמונים נשיים צמחיים.

     

    בניגוד לכינויים, השפעתם של האיזופלאבונים על גוף האדם אינה אחידה ומשתנה מרקמה לרקמה: לפעמים הם בעלי השפעה אסטרוגנית חלשה (בערך פי 10,000-1000 פחות מאסטרוגן אנושי), לעתים הינם נטולי השפעה הורמונלית, ובמקרים אחרים פעילותם אף נוגדת אסטרוגן.

     

    לכן מעתה במקום 'פיטואסטרוגנים' אמרו: ' מווסתים בררנים של קולטן אסטרוגן' או SERMs (selective estrogen-receptor modulators‏( - השם פחות קליט אמנם, אך מדויק מדעית. כמו כן מוצרי הסויה השונים נבדלים בכמות האיזופלאבונים אותה הם מכילים: חלב סויה למשל מכיל כמות זניחה, לעומת טופו ופולי סויה מבושלים.

     

    2. סויה וסרטן השד

    אחת הטענות כבדות המשקל כנגד סויה, היא שצריכתה עלולה להעלות סיכון לסרטן השד בשל נוכחות האיזופלאבונים. לעומת זאת, המלצות התזונה שהוציא ב2012 ארגון הסרטן האמריקאי (ACS) מתייחסות לסויה דווקא כאל מזון היכול לסייע במניעת סרטן השד (וככל הנראה גם במניעת סרטן רירית הרחם והערמונית). כמו כן ייתכן כי לסויה אפקט מגן מפני הישנות המחלה.

     

    לכן גם שנשים החולות או חלו בסרטן השד יכולות לשלב סויה בתפריטן כחלק מתזונה מגוונת. האפקט האנטי סרטני של הסויה מיוחס לאיזופלאבונים וגם לפיטוכימיקלים נוספים המצויים בה כמו: פיטוסטרולים וחומצה פיטית.

     

    3. סויה ומערכת הרבייה הגברית

    בניגוד לחשש הקמאי המקנן בנפשם של חלק מהגברים, אכילת סויה אינה פוגעת בגבריות. מחקרים שבדקו צריכת סויה בגברים, כולל צריכה של 6 מנות סויה ביום (מנה היא למשל: כוס חלב סויה, או חצי כוס טופו), לא מצאו השפעה על רמות ההורמון הגברי-טסטוסטרון, כמו כן לא נמצא קשר בין סויה לירידה בספירת זרע וגינקומסטיה - הגדלת שד בגבר.

     

    4. סויה והתפתחות מינית מוקדמת

    התפתחות מינית מוקדמת היא מגמה הולכת וגוברת בעולם המערבי, ויש החוששים כי צריכת סויה בגילאי הגדילה היא אחת האשמות בתופעה המטרידה. לעומת זאת, המחקר המדעי לא מצא קשר כזה, ומשערים כי התופעה קשורה למגוון גורמים ביניהם: עלייה בשיעור ההשמנה בקרב ילדים וחשיפה לחומרים דמויי אסטרוגן דרך הסביבה כגון: חומרי הדברה וביספנול A (השכיח בתעשיית הפלסטיק) וגם לתרופות לבני אדם ולחיות משק שמכילות אסטרוגן ומגיעות בסופו של דבר גם למים ולקרקע.

     

    הנקה כמובן הייתה ועודה האפשרות המומלצת ביותר להזנת התינוק, אך במידה ובוחרות לא להניק- פורמולה על בסיס סויה היא בטוחה לשימוש ומותאמת לדרישות התזונתיות של הפעוט. בקרב ילדים ומתבגרים, הנחיות עדכניות של ארגוני הבריאות אינן מגבילות צריכת סויה, אלא מתירות את צריכתה כחלק מתזונה מגוונת ומאוזנת.

     

    5. סויה ובלוטת התריס

    צריכת סויה אינה משפיעה לרעה על תפקוד בלוטת התריס אצל אנשים בריאים וגם בקרב אלו הסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס ונוטלים אלטרוקסין. יחד עם זאת, בדומה למזונות ולתרופות נוספות, צריכת סויה בסמוך לנטילת אלטרוקסין יכולה להפריע לספיגתה במעי, ולכן מומלץ ליטול תרופה זו על קיבה ריקה.

     

    6.סויה ואוסטיאופורוזיס

    הסיכון לאוסטאופורוזיס עולה משמעותית לאחר גיל המעבר ומחקרים שנעשו בקרב נשים אסיאתיות הראו שצריכת סויה קשורה לצפיפות עצם גבוהה יותר לאחר גיל המעבר. כמו כן, חלק מהמחקרים הקליניים שבדקו השפעה של איזופלבונים, מצאו שיפור בצפיפות העצם. הסויה בנוסף עשירה בסידן הנספג היטב וגם במכלול רכיבים נוספים המשפיעים לטובה על צפיפות העצם, כמו: אשלגן, מגנזיום, נחושת, אבץ ומנגן.

     

    7. סויה וגלי חום

    גלי חום הם תופעה נפוצה בקרב נשים בגיל המעבר במערב. השכיחות הנמוכה של גלי חום ביפן הובילה להשערה כי האיזופלבונים שבסויה יכולים למזער תופעה זו הודות להשפעה דמויות האסטרוגן החלשה שלהם.

     

    מחקרים רבים שבדקו תוספי איזופלאבונים מצאו הטבה של 50% בחומרה ו/או בתדירות של גלי החום. ההשפעה מורגשת לרוב תוך מספר שבועות של שימוש, כך שקל לזהות אם יש הטבה או לא, ובהתאם להחליט על המשך נטילה. יש לציין כי המחקרים בדקו תוספים ולא מזונות סויה, כך שלא ברור אם יש לצריכת סויה השפעה מועילה דומה.

     

    8. סויה והנדסה גנטית

    בטיחותו של מזון מהונדס גנטית בתזונת האדם היא סוגייה שנויה במחלוקת, בין היתר מפני שמדובר בתחום חדש יחסית בשוק. יחד עם זאת רוב מוצרי הסויה ברשתות השיווק בארץ מסומנים ככאלה שלא עברו הנדסה גנטית, כך שהצרכן יכול לבחור לפי עמדתו האישית בעניין.

     

    9. סויה כמקור לחלבון וברזל

    חלבון הסויה עשיר בכל חומצות האמינו החיוניות ולכן נחשב כחלבון מלא, בדומה לחלבון מהחי. כמו כן, הסויה הינה עתירת ברזל, לצורך השוואה: טופו מכיל 3 מ"ג ברזל, חזה הודו- 1.8 מ"ג וחזה עוף –1.1 מ"ג (הנתונים הם ל100 גרם).

     

    ספיגת ברזל מהצומח היא אמנם נמוכה יותר מאשר זו מהחי, אך בשונה מברזל מהחי, הגוף יכול לווסת את ספיגת הברזל הצמחי בהתאם לצרכיו, כך שלא נוצרת סכנה לעודף. ברזל הוא חומר מחמצן רב עוצמה ובעודף נמצא כי הוא מגביר את הסיכון למחלות לב. צריכה מזונות העשירים בוויטמין C כמו: פלפל ועגבניה באותה ארוחה, מעלה משמעותית את יעילות ספיגת הברזל מהצומח (ללא סכנת עודף).

     

    10. סויה ומחלות לב

    מספר מחקרים באסיה מצאו, שצריכת סויה קשורה לירידה של 75% בסיכון למחלות לב. השפעה מרשימה זו מיוחסת למכלול רכיבים הקיימים בסויה: איזופלאבונים, חלבון הסויה, סיבים תזונתיים, נוגדי חימצון ושומן בלתי רווי מסוג אומגה 3. רכיבים אלו תורמים להורדת רמות כולסטרול ולהגברת האלסטיות של העורקים.

     

    כמו כן בדומה ליתר הקיטניות, הסויה נטולת כולסטרול ודלה בשומן רווי הידועים בהשפעתם המזיקה, ואכן נמצא כי הירידה ברמת הכולסטרול בדם משמעותית יותר כשמזונות הסויה באים במקומם של מזונות מהחי העשירים בשומנים אלו.

     

    בשנת 2012 הוציא ארגון הדיאטנים האמריקאי (ADA) נייר עמדה בנושא בטיחות צריכת סויה. הנייר מתייחס לעובדה כי סויה נצרכת לאורך אלפי שנים במזרח הרחוק בכמות של 1-3 מנות ביום, ומתבסס על המחקרים הרבים שבדקו את השפעותיה הבריאותיות.

     

    מסקנתו, ניתן לצרוך בבטחה 3 מנות סויה ביום כחלק מתזונה מגוונת. אך בדומה לכל מזון אחר, למרות שאין סכנה בצריכתה, מומלץ לגוון את צריכת הסויה עם החברות הנוספות במשפחת הקיטניות כגון: חומוס, עדשים ושעועית.

      

    הכותבת היא דיאטנית קלינית ונטורופתית (B. Sc )




    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים