האם ניתן למנוע סרטן במערכת העיכול?

סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו בישראל (לאחר סרטן השד בנשים וסרטן הערמונית בגברים). בשנים האחרונות, יותר מ-3000 ישראלים מאובחנים מדי שנה כחולים במחלה, ובכל שנה יותר מ-1000 ישראלים מתים כתוצאה ממנה.

נתונים אלו מציבים את סרטן המעי הגס במקום השני בגרימת מוות מבין המחלות הסרטניות. מציאות זו עגומה ומתסכלת אף יותר על לאור העובדה שאת סרטן המעי הגס, ביחס לסוגי סרטן אחרים, ניתן לזהות בקלות יחסית בשלב טרום סרטני, או בשלב מוקדם, למנוע התפשטות של המחלה ואת סיבוכיה, ולהציל את חיי החולה.

קראו עוד

על רקע הנתונים המדאיגים, הוקמה לאחרונה במרכז הרפואי רמב"ם, היחידה למניעת סרטן מערכת העיכול, בניהולה של הגסטרואנטרולוגית ד"ר אליזבת הלף – און. צוות היחידה עוסק במניעת סרטן המעי הגס וגם איברים אחרים במערכת העיכול.

הרעיון שבבסיס היחידה הוצג השבוע בועידת הפסגה המדעית של רמב"ם. מתוך ההבנה שהידע שיש לנו היום אודות תהליכים טרום – סרטניים, הידע הגנטי והטכנולוגיות המתקדמות, מאפשרים חלון הזדמנויות טוב למניעה ולגילוי מוקדם של גידולים.

איך נעשית הפנייה ליחידה?

מטופלים מגיעים בהפניית רופא המשפחה שלהם, או בהפניית אונקולוג, או אפילו על דעת עצמם, לאחר ששמעו עלינו מעמותות וארגונים רפואיים. בשלב זה אנחנו בוחנים את הסיכוי שלהם לחלות על פי קריטריונים מסוימים שבנינו על סמך מידע הקיים בעולם, שקובעים אם החולה מצוי בסיכון מוגבר לחלות במחלה.

אילו קריטריונים למשל?

האוכלוסייה העיקרית שנמצאת בסיכון היא נשאים של שינויים גנטיים שאנחנו יודעים שגורמים לעלייה בשכיחותה של המחלה. אוכלוסייה נוספת שנמצאת בסיכון היא אנשים שחלו כבר במחלה בעבר, או אנשים עם ריבוי של מקרי סרטן במשפחתם במעי הגס ו/או בלבלב ו/או בדרכי שתן ו/או ברחם, בעיקר בגילאים צעירים.

כמו כן, אנשים שיש להם היסטוריה אישית או משפחתית של 'פוליפים' (גידולים שפירים) במעי הגס או במעי הדק, גם הם אוכלוסייה בסיכון. בנוסף, אנשים שסובלים מצרבות ממושכות, עלולים להיות בקבוצת סיכון לסרטן ושט.

ואם האדם שמגיע אכן משתייך לקבוצת סיכון, איך ניתן למנוע תחלואה?

זוהי למעשה רפואה מותאמת אישית. אנו לוקחים את מכלול המידע על המטופל המורכב מהסיפור האישי, הסיפור המשפחתי, תוצאות הבדיקות האנדוסקופיות ובדיקות ההדמיה והפתולוגיה, ובעצם מרכיבים מעין פזל.

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם המכון הגנטי, האגף הכירורגי, ומכון ההדמיה והפתולוגיה של בית החולים. לאחר קביעת דרגת הסיכון הספציפית לאותו מטופל אנו מתאימים לו תכנית מעקב הכוללת המלצה לתדירות ביצוע בדיקת קולונוסקופיה.

בנוסף מציעים שירותים מיוחדים וייעודיים למניעת המחלה, כולל ייעוץ גנטי, בדיקות גנטיות מתוחכמות, ובדיקות חדשניות אנדוסקופיות, כמו אולטרסאונד אנדוסקופי, בדיקה של המעי הגס בעזרת חומר צבע שמטרתו הדגשת הממצאים הפתולוגיים הקטנים ביותר, בדיקה באמצעות קפסולה או בדיקה כפולת בלון.

מה תכלול תוכנית המעקב?

בדרך כלל מדובר בהמלצה לביצוע בדיקות מסוימות בתדירות מסוימת, אך לא באופן תדיר שמגביל את חיי המטופל. במרבית המקרים מדובר על בדיקות שעל המטופל לבצע פעם בשנה או פעם בשנים אחדות.

יש נבדקים, למשל, שנמליץ להם לבצע באופן קבוע בדיקות שהאוכלוסייה הכללית לא מבצעת באופן שגרתי, כמו גסטרוסקופיה או אולטראסאונד אנדוסקופי (שמוחדר לקיבה כמו גסטרוסקופיה) .

לעתים נמליץ לבצע בדיקות שמומלצות לכלל האוכלוסייה מגיל 50, כמו קולונוסקופיה, אך נבקש מהחולה לבצע אותן בתדירות גבוהה יותר או בשימוש בחומר צבע מיוחד המבליט את הממצאים. במקרים רבים המטרה שלנו היא לזהות פוליפים, שעלולים להתפתח לסרטן, ולהסיר אותם.

לעתים נמליץ למטופלת להיכנס למעקב מסודר של בדיקות גניקולוגיות, ואף לשקול ניתוחים מניעתיים, כדי לתרום לאבחון מוקדם ואף למניעת המחלה או למניעת חזרתה. בנוסף, ישנם כללים התנהגותיים שהמטופל יכול לאמץ כדי להפחית את סיכוייו לחלות בסרטן . כאשר הוא מודע לכך שהוא מצוי בקבוצת סיכון, אנו מקווים שהסיכוי שיאמץ הרגלים בריאים הוא גבוה יותר.

באיזו מידה מצליחה היחידה במשימת המניעה?

ניתן לומר בוודאות שבקרב המטופלים שלנו, ישנם רבים שהצלחנו למנוע מהם או מבני משפחתם לחלות במחלה ולהצטרף לסטטיסטיקה הקשה. היחידה נולדה על מנת להציל חיים ומשיגה את היעד הזה שוב ושוב ומנצחת את גזירת הגנטיקה.