מירון: מאות אלפים בהילולת הרשב"י

ההילולה בשיאה: מאות אלפים נוהרים מאז אתמול לקבר הרשב"י במירון. במרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים מעריכים כי עד כה הגיעו כ-200 אלף איש למקום, ועד סוף ההילולה יגיע מספר החוגגים לכ-350 אלף איש. עד כה טיפלו אנשי מד"א ו"איחוד הצלה" בכמה מאות בני אדם, שנפגעו בעיקר מחבלות, בעיות לבביות, פציעות קלות, נפילות מגובה, כוויות קלות, ובעיות נשימה. כמה עשרות אנשים פונו לבית החולים, ובהם שני צעירים במצב קשה-בינוני משתייה מופרזת של אלכוהול.

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

עוד ל"ג בעומר בערוץ היהדות :

• צפו: "באנו לשמוח. זה יום העצמאות שלנו"
• בחנו את עצמכם: מה אתם יודעים על ל"ג בעומר ?
• מאות-אלפי חוגגים, מאות-אלפי ארוחות חינם: מירון במספרים
  

• רגע לפני מירון: הרבנים שמתנגדים, העמותות שמתפרעות/ יצחק טסלר
  

כבכל שנה, את ההילולה פתחה חסידות בויאן, שלה זכות הראשונים בהדלקת המדורה בשעה 20:30, והיא תסתיים בהדלקה האחרונה של חסידות תולדות אהרון, היום (ה') בשעה 19:00.

"חלאקה" לבני השלוש(צילום: אפי שריר)

בחסידות סאטמר "קנו" שני תורמים את אחת ההדלקות ב-150 אלף דולרים, ואילו ההדלקה של הרב שלום ארוש מברסלב נמכרה ב-80 אלף שקלים. מנהג "קניית ההדלקות" הרווח בשנים האחרונות, הוא דרך לתרום למוסדות השונים של החסידויות המשתתפות באירועי מירון. כך "רוכשים" אנשים אמידים את זכות ההדלקה ממארגני ההילולה בסכומי עתק, ואז תורמים אותה לרב או לאדמו"ר שלהם כדי לכבד אותו.

האדמו"ר מבויאן, רבי נחום דב ברייאר, הדליק את המדורה המרכזית הראשונה במירון – וחגיגות ל"ג בעומר יצאו לדרך. הזכות להבעיר את האש במירון בהילולה זו, נחשבת למכובדת במיוחד בציבור החרדי, ומעידה על גדלותו ומידת השפעתו של מי שקיבל אותה. האדמו"ר מבויאן הוא אמנם מנהיג של חסידות קטנה-יחסית בירושלים, אך זכות ההדלקה הראשונה שמורה לרבני בויאן מדורי-דורות, כבר מאה שנים, ועוברת בירושה מאב לבן.

אחריו, ולמשך יממה, מדליק מדי כמה שעות רב או אדמו"ר אחר מדורה. בין מדליקי המדורות המרכזיים: רב העיר ירושלים ו"הראשון לציון", שלמה עמאר; האדמו"רים מחסידות "תולדות אהרון", "תולדות אברהם יצחק", מודז'יץ ועוד. הרב אליעזר ברלנד "השתתף" בהדלקת המדורה של קהילת ברסלב "שובו בנים" במירון, ואף העביר שיעור מתא המאסר בדרום-אפריקה.

חלק מההדלקות המרכזיות משוריינות מראש, ועל אלו שלא "מתחרים" מדי שנה עסקני החצרות – כל אחד למען הרב או האדמו"ר שלו. כך מדליקים עשרות אדמו"רים מדורות במהלך הלילה והיום.

לא מוותרים על הגעה עד לקבר(צילום: אפי שריר)

השר לשרותי דת, דוד אזולאי, שהגיע אף הוא לחגוג במירון, הביע שביעות רצון מהתנהלות האירוע, אמר ל-ynet: "מה שאני רואה השנה שונה לגמרי מכל מה שהכרתי". הוא שיבח את שיתוף הפעולה בין כל גורמי הביטחון וארגוני ההצלה והרפואה, וכן את הנגשת וסבסוד התחבורה הציבורית - "ועד הדברים הקטנים כמו המים הקרים והספסלים שהוצבו כאן בדרכים. לכאורה מדובר בזוטות, אבל זה מה שעושה את היופי שבדבר. לא נותר לנו אלא לקוות שהתפילות של כל עם ישראל, שבאו להתפלל בקבר רבי שמעון בר יוחאי על הפרט ועל הכלל, יתקבלו".

7,000 נסיעות אוטובוסים למירון ב-24 שעות

מתחילת השבוע הוצבו שוטרים סמוך למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, במטרה לשמור על הסדר לקראת

האירוע, שיסתיים היום בחצות. ההגעה להילולה מתאפשרת אך ורק באמצעות תחבורה ציבורית והסעות מוסדרות, וקווי התחבורה הציבורית בכל רחבי הארץ והמובילים לצפון ולמירון בפרט, תוגברו באופן משמעותי. התחבורה ציבורית מגיעה בסמוך לאתר ההילולה, בטרמינלים מוסדרים. אוטובוסים של חברות הסעה פרטיות מופנים לחניונים בעין הוזים ופרוד, ומשם מוסעים החוגגים לאתר ההילולה באמצעות שאטלים, ללא תשלום.

"כל אוטובוס בארץ שיהיה פנוי, יישכר על ידי משרד התחבורה לצורך מתן מענה", הבהיר נציג משרד התחבורה, דרור גנון. בשנה שעברה, סיפר, עלו לצפון כ-300 אלף איש בדרך זו, והשנה צופים במשרד גידול של כ-15%.

רק יחידי סגולה, רובם רבנים ואדמו"רים, קיבלו אישור להיכנס עם רכבם למושב מירון עצמו. השוטרים מזהים אותם באמצעות אפליקציה שאליה הוזנו פרטיהם. בימים האחרונים דיווחו תושבי המקום כי כתוצאה מההקפדה ההדוקה על הנכנסים והיוצאים, נמנע מהם לעתים בטעות להגיע לבתיהם.

יוסף שווינגר, העומד בראש "המרכז הארצי למקומות הקדושים", מודה בכנות כי החלק הקשה ביותר בעבודתו, הוא לקבל פניות של רבנים ועסקנים, שחלקם דורשים באסרטיביות וחלקם ממש מתחננים לקבל אישור הגעה לקבר ברכבם הפרטי.  

"קיבלנו מאות בקשות של רבנים, אדמו"רים וראשי ישיבות מהארץ ומחו"ל, והבקשות ממשיכות לזרום, אבל המשטרה תחמה אותנו בכ-200 אישורים ואי הנעימות גדולה. זו מנת הבזיונות הקבועה שאני מקבל מדי שנה. כל שנה אני מוסיף לאוסף עוד 200 שונאים, ובמצב שלי כרגע אין אפילו מקום בעמידה", הוא אומר ופורץ בצחוק.

מפת הכבישים החסומים

צירים רבים צפויים להיחסם לתנועת כלי רכב באיזור עד ליום שישי ב-7:00 בבוקר, ובהם: כביש 866 – מצומת חנניה לכיוון מירון, כביש 89 – מצומת חירם ועד מחלף אליפלט, לשני הכיוונים, כביש 886 – מצומת דלתון ועד כיכר עין זיתים, כביש 8900 – מצומת יער בירייה ועד כיכר עין זיתים, וכן היציאה מצפת לכביש 89. הכניסה או היציאה מצפת תתאפשר דרך כביש 8900, מכיוון ראש פינה בלבד.

כך נראתה הערב מירון מהאוויר(צילום: אלי אביב)

במשטרה מוסרים כי גם השנה סומנו החניונים וצירי הולכי הרגל המובילים אליהם בצבעים שונים, באופן התואם לצבע כרטיס הנסיעה, וזאת על מנת להקל על החוגגים בהגעה לאתר ובעזיבתו. ומדגישים כי גם בעת היציאה מהאתר, יש לפנות לציר הולכי הרגל התואם בצבעו, בתאורה ובדגלים, את כרטיס הנסיעה.

בעלי תעודת נכה המוגבלים בהליכה, יגיעו לחניון "ספסופה", ומשם יעלו להסעת "עזר מציון" עד לחלקת הקבר, או לחילופין, לחניון עין הוזים דרך מחלף אליפלט.

גם הרב ברלנד העביר שיעור לחסידיו מבית הכלא בדרום-אפריקה(צילום: אפי שריר)

ב"איחוד הצלה" התקינו השנה לראשונה מסך מגע בבמת התזמורת, שדרכו ניתן יהיה להזעיק בלחיצת כפתור את כוחות ההצלה והחירום למיקום המדויק שבו זקוקים לסיוע.

מאות-אלפי מנות מזון יחולקו חינם

ההילולה במירון היא שעתם הגדולה של ארגוני החסד, ואלה נערכו במלוא הכוח: כדי להאכיל את המבקרים

הרבים במירון - יש מספר עמותות ובהן "הילולא דרשב"י ו"אור הרשב"י" המחלקות מאות-אלפי מנות מזון ומשקה, חינם אין כסף. מי שמנהל חלוקה של אוכל ושתייה במתחם הקבר, לכל אורך השנה, הוא נחמן שניצר מצפת, שהוריו היו נוהגים להגיע מבני ברק למירון אחת לחודש, ולהביא איתם עוגות ושתייה, שאותם היו מחלקים למתפללים. עם הזמן הצליח הרב שרגא שניצר (66) לגייס עוד ועוד תרומות, כדי להרחיב את היוזמה של חלוקת המזון והמשקה לכל אורך השנה, אבל במיוחד בל"ג בעומר.

כיום יד ימינו הוא בנו, נחמן בן ה-27. "יש לנו עשרות מתנדבים, הצעירים שבהם בחורי ישיבות והמבוגר שבהם הוא עוד מעט בן 70", הוא מספר. "רובם מתנדבים 6-7 שעות, אחר כך מתפללים ואז נוסעים הביתה. אבל יש גם קרוב ל-40 מתנדבים שנשארים לישון. הם עובדים במשמרות כך שהמיטות תמיד תפוסות".

על השאלה מה מנות היום, מספר שניצר-ג'וניור: "הזמנו 400 מגשי קוגעל, מהם ייחתכו קרוב ל-40 אלף מנות. חצי מהכמות היא של קוגעל אטריות מתוק, וחצי יהיה תפוח-אדמה מלוח. יהיו כמובן עשרות-אלפי מנות של חמין, עשרות-אלפי צלחות פתיתים, יהיו גם מנות של 'מוקפצים' ובעשור האחרון, מדי שנה, יש עלייה בביקוש לסלט ירקות, כנראה מסיבות בריאותיות.

(צילום: אפי שריר)

"לקינוח יחולקו מאה אלף עוגות אישיות - הביקוש הגדול ביותר הוא כמדי שנה, הוא לעוגות שוקולד. יהיו גם עוגות וניל וקינמון, אבל רוב האנשים רוצים שוקולד כי זה מעורר אותם.

"קנינו גם 15 משטחים של בקבוקי שתייה. 10 משטחים של מים מינרליים וחמישה משטחים של שתייה מתוקה. בסך הכל נחלק כ-10 אלפים ליטר של שתייה, חלק בבקבוקים אישיים וחלק בבקבוקי ליטר וחצי, כדי שאנשים יוכלו לקחת איתם לדרך, כשהם נוסעים הביתה".

(צילום: אלי מנדלבאום)

בתחום השתייה החמה, מחלקת העמותה הזו בלבד: 50 קילו קפה נמס ו-70 קילו קפה טורקי, שמהם יוכנו 50 אלף כוסות קפה. "קנינו גם חצי טון סוכר, אבל חלק מזה הולך לבישולים". ומה עם סוכרזית? שניצר מספר כי "כל השנה וגם בל"ג בעומר, אני רואה שמי שאוהבים לשתות עם סוכרזית, מגיעים מוכנים ויש להם בכיס סוכרזית. אבל קנינו גם סוכרזית למי שירצו את זה".

במד"א - כוננות בדרגה הגבוהה ביותר

בעמותת "יד עזרה" התארגנו לחלוקת עשרות-אלפי ערכות מזון במירון. בימים האחרונים עסקו

200 מתנדבות באריזת 30 אלף לחמניות עבור משתתפי ההילולה.

העמותה דואגת אף לעשרות טונות של עוגות ומנות מזון חם, אלפי ליטרים של שתייה חמה וקרה, שיחולקו חינם לבאים למקום. "זה חלק ממורשת הכנסת אורחים במירון שנוסדה על ידי הרב אשר פריינד, מייסד העמותה", אמרו שם.

ארגון "ידידים" קורא לציבור לפנות למוקד הארצי (053-3131310) ולהיעזר במתנדביו בתיקון תקר הרכב, חיבור כבלים, מילוי דלק וכדומה.

ארגונים רבים מנצלים מדי שנה את הריכוז החרדי האדיר להפצת תורה, ומחלקים במירון ספרי קודש, חוברות ועלונים בשבילים העולים אל הקבר, או בדוכנים הפזורים במושב. השנה קראו רבנים להימנע מכך, בטענה כי הדוחק והצפיפות מביאים לביזוי וחילול של אותם כתבים, ה"נרמסים בביזיון נורא תחת רגלי ההמון".

גם במד"א הועלתה הכוננות לדרגה ג', הגבוהה ביותר, ואת מאות-אלפי החוגגים צפויים ללוות כוחות מד"א של מרחב ירדן, מתוגברים בכוחות רבים נוספים מכל רחבי הארץ. בשנה שעברה, העניקו כוחות מד"א במירון טיפול לכ-170 איש.

מנכ"ל מד"א, אלי בין, אמר כי במד"א נערכו "למגוון רחב של תרחישים קיצוניים", וביקש מהציבור "להקפיד על הנחיות הבטיחות, להימנע ככל שניתן מצפיפות ודוחק, ולהישמע להנחיות כוחות הביטחון והסדרנים בשטח". 

רגע לפני פתיחת ההילולה - נערכה תהלוכת ספר תורה מסורתית מבית עבו בצפת למירון, אירוע שלמעשה פותח את החגיגות כבר 183 שנה, בהשתתפות אלף בני אדם. הספר נמצא במהלך השנה בארון הקודש בבית הכנסת של "הצדיק הלבן", משם הוצא היום והועבר לבית עבו. בשעות הצהריים יצאה התהלוכה מלווה ב"כלייזמרים" ברחובות צפת, לכיוון מירון. משפחת עבו היא שבנתה במאה ה-19 את הציון על קבר הרשב"י, ומשום כך זכתה שתהלוכת ספר התורה שלה תפתח את החגיגות.

(צילום: אלי מנדלבאום)

כמיטב המסורת, אלפי ילדים בני שלוש יגיעו במהלך היום כדי לקיים במקום את מנהג ה"חלאקה" - התספורת הראשונה. בני משפחותיהם ורבנים "יתכבדו" לגזוז את התלתלים הראשונים. ספרים מרחבי הארץ שזיהו את הפואנציאל העסקי הקימו במקום מספרות מאולתרות, ויציעו לבאי ההילולה להמשיך את העבודה בצורה מקצועית יותר.

רגע לפני שהספרים משתלטים על המתחמים, יצאו בארגון "לב מלכה" בקריאה לציבור לנצל את השיער הרב שנותר אחרי החלאקה שנוהגים לערוך לבני השלוש בל"ג בעומר, ולתרום אותו לייצור פאות לילדים חולי סרטן.

מקובל על החוגגים

ל"ג בעומר אינו מוזכר בתורה וגם לא במשנה. לפי המסורת, זה היום שבו נעצרה המגפה שפגעה

בתלמידי רבי עקיבא, ובכך תמים ימי האבלות הנוהגים עד תאריך זה. המנהג להדליק מדורות מקורו בהילולת רבי שמעון בר יוחאי, שעל-פי המסורת נפטר בתאריך זה. הדלקת המדורות וריבוי האור הוא ביטוי לשמחה. כמו כן, נהוג להדליק נרות בבתי הכנסת לזכר רבי שמעון בר יוחאי ולזכרם של צדיקים אחרים.

האר"י (רבי יצחק לוריא בן שלמה), גדול מקובלי צפת מהמאה ה-16, נהג לעלות לקברות רשב"י ובנו אלעזר במירון בל"ג בעומר, ובמאה ה-19 נקבע המנהג בסידור התפילה.

חוקרים טענו כי כי הקישור בין ל"ג בעומר למועד פטירתו של רשב"י נעשה לקראת סוף ימי הביניים, שעד אז התמקדה העלייה לרגל למירון - על הטקסים הנלווים אליה - בקברי הלל ושמאי. לפי המקורות ההיסטוריים, מועד העלייה לרגל חל ביום פסח שני (י"ד באייר, ארבעה ימים לפני ל"ג בעומר), אלא שאז החלה להתקבל בעולם היהודי קדושתו של ספר ה"זוהר", וייחוסו לרשב"י הביאה להסטת הטקסים לקברו ולתאריך פטירתו.