שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הרבנים חובטים, הרפורמים חוששים: חוק הגיור הוא ההזדמנות האחרונה
    המלצות ועדת נסים הן ההזדמנות האחרונה לפני פיצולה של ישראל לשבטים-שבטים. כבר כיום נושק שיעור ההתבוללות בישראל לעשרה אחוזים - והלכידות היהודית עומדת בפני התפוררות. הפרטת הגיור תיצור חברה משוסעת וקהילות שאינן יכולות להתחתן זו עם זו

    טקס גיור (צילום: עמ
    אם לא יאומץ מתווה נסים, ייאלץ בג"ץ להכיר בגיורים לא-אורתודוכסיים גם בישראל, כפי שהכיר בגיורים אורתודוכסיים פרטיים. החרדים לא יוכלו לטעון שבג"ץ מתערב כאשר הם עצמם מסרבים להסדיר את מעמד הגיור האורתודוכסי בישראל(צילום: עמ"י)

     

    הצעת חוק הגיור הממלכתי שהוגשה היום (א') לראש הממשלה, בנימין נתניהו, היא הצעד הנכון בדרך לשמירה על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. יש לקוות שמנהיגינו יגלו את האומץ הראוי ויביאו אותה לחקיקה במלואה. הצעת החוק שאותה גיבש משה נסים, שר האוצר והמשפטים לשעבר, נראית מאוזנת לטובת כל הצדדים (גילוי נאות: הייתי בין החותמים שהמליצו על קבלת ההמלצות יחד עם שורה של רבנים מובילים ומנהיגי ציבור בולטים בארץ ובחו"ל).

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    אין כיום חוק גיור בישראל. דבר זה יוצר כאוס ומשברים תכופים (כפי שראינו בשבוע שעבר, כאשר הגיור הצבאי כמעט ונסגר בשל בעיות ביורוקרטיות). על פי ההצעה החדשה, הגיור בישראל יישאר אורתודוכסי ("דין תורה"), אך הוא יוצא משליטתה המוחלטת של הרבנות.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    תוקם רשות גיור חדשה שראשיה (האורתודוכסים!) ימונו בשיתוף פעולה בין הרבנות, ראש הממשלה והסוכנות היהודית – המייצגת את מגוון הקהילות היהודיות בעולם היהודי. הליכי הגיור יקבלו מעמד חוקי, וכך תיפסק התופעה הקשה של ביטולי גיור.

     

    מי שמתעקש על הכול, סופו להפסיד את הכול

    ב-20 השנים האחרונות התגיירו כ-30 אלף עולים לא-יהודים. זהו מספר מכובד ויש להעריך את כל אלה שעמלו להשגתו. אך נתון זה רחוק מלהשביע רצון: מדובר על פחות מ-10% מתוך כ-400 אלף העולים הלא-יהודים החיים בינינו. הגיור הוא וולונטרי וכל אחד יכול לבחור אם להתגייר או לא. ואכן, ישנם עוד אלפים רבים המבקשים להתגייר, והצעת החוק החדשה תסלול את הדרך לגיורם בגיור אורתודוכסי מקל יותר.

     

    הצעת החוק גם מסדירה את היחסים המורכבים בין ישראל ליהדות ארה"ב שברובה איננה אורתודוכסית. כמדינת העם היהודי, מחובתנו לחבק ולקרב בין הקהילות למרות הפערים בינינו. הצעת החוק מכירה בגיורים לא אורתודוכסים (לעניין חוקי השבות והמרשם) ובתנאי שנערכו בתפוצות, היכן שנמצאות מרבית קהילות אלו. חשוב לציין שההכרה המוצעת על ידי נסים מעגנת את פסיקות בג"ץ שכבר נקבעו בנושא.

     

    החרדים מאיימים כעת על להטיל וטו על ההמלצות. הרב הראשי, דוד לאו, התבטא היום (א') במילים קשות: "פתח להביא לארץ הקודש את חורבן היהדות שמתקיים בעולם". אולם במחילה מכבודו, מדובר בטעות. ההתבוללות כבר קיימת בישראל, והצעתו של נסים היא דווקא הדרך לפתרונה ההלכתי.

     

    מי שמתעקש על הכול, סופו להפסיד את הכול. אם לא יאומץ מתווה נסים, ייאלץ בג"ץ להכיר בגיורים לא-אורתודוכסיים גם בישראל, כפי שהכיר בגיורים אורתודוכסיים פרטיים. החרדים לא יוכלו לטעון שבג"ץ מתערב כאשר הם עצמם מסרבים להסדיר את מעמד הגיור האורתודוכסי בישראל.

     

    הלכידות היהודית עומדת בפני התפוררות

    גם חלק מהרפורמים מתנגדים להמלצות. גם לשיטתם תהיה זו טעות. אם יתנגדו, הם יחמיצו כאן הזדמנות להכרה רשמית של כנסת ישראל במעמד שלהם. כל צד מפסיד ומרוויח, אך ציבור העולים, מדינת ישראל וכלל העם היהודי – מרוויחים בגדול.

     

    המלצות ועדת נסים הן ההזדמנות האחרונה לפני פיצולה של ישראל לשבטים-שבטים. לא בכדי אמר לאחרונה אפרים הלוי, ראש המוסד לשעבר, שסוגיית הגיור חשובה לא פחות מאיום הגרעין. כבר כיום שיעור ההתבוללות בישראל נושק לעשרה אחוזים - והלכידות היהודית, הבסיס לקיומה של ישראל, עומדת בפני התפוררות. הפרטת הגיור תיצור חברה משוסעת וקהילות שאינן יכולות להתחתן זו עם זו.

     

    זוהי שעת מבחן למנהיגות היהודית בארץ ובתפוצות. במקום השיח האלים והמפלג, מוצעת כעת פשרה היסטורית. אם אנחנו מעוניינים להמשיך לחיות יחד, נצטרך כולנו להושיט יד אחד לשני כדי לקבל בתמורה משהו גדול יותר: אחדות העם היהודי.

     

    הקיצוניים משני הצדדים ימשיכו לאיים, אך מחובתנו כחברה וכמדינה לתבוע ממנהיגינו שלא לוותר על אף אחד מ"זרע ישראל". מתן מענה לאתגר הגיור הוא תנאי לשמירה על ההישג הגדול ביותר של מדינת ישראל - יצירת חברת רוב יהודית בארץ ישראל. יש לאמץ את הצעת חוק הגיור החדשה, ובכך לשמור על גיור מקרב, ציוני וממלכתי.

     

    • הכותב הוא מרצה בכיר במרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט", חוקר בפורום קהלת ועורך הספר (יחד עם פרופ' ידידיה שטרן) "גיור ישראלי".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים