שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בלי רפורמים, בלי רבנות: חוק הגיור נחשף
    הגיור יקבל מעמד חוקי שימנע התערבות משפטית של בג"ץ, תוקם רשות גיור חדשה ובלתי תלויה, לרפורמים והקונסרבטיבים לא תהיה דריסת רגל - אבל גם הצד השמרני לא מרוצה. טיוטת חוק הגיור הגיעה לידי ynet. כך זה ייראה בדרך למשבר הבא

    כמעט שנה לאחר שהצליח לחולל משבר קואליציוני והוקפא, צפויה הממשלה להחזיר אל שולחן הכנסת את ההצעה להסדיר לראשונה את הגיור הממלכתי בישראל ואת ההכרה בגיורים מחו"ל. בימים האחרונים הוגשה טיוטת החוק לראש הממשלה נתניהו, אך נראה כי ההסדר שהיה אמור לפשר בין הצדדים במחלוקת הזו, צפוי בעיקר להצית אותה מחדש – בדרך למשבר הבא.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    על פי המלצות הצוות המיוחד שמינה נתניהו, בראשות שר המשפטים לשעבר, משה ניסים, ושהגיעו לידי ynet - יקבל הגיור הממלכתי לראשונה מעמד חוקי, באופן שיבטיח כי הגיורים בישראל יבוצעו רק על ידי המדינה, באמצעות בתי דין אורתודוכסים ובכפוף להלכה. לשם כך תוקם רשות גיור חדשה במשרד ראש הממשלה, במקום האגף הפועל שם כיום מבלי שעוגן בחוק, והיא תהיה אחראית על הגיור האזרחי והצבאי.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    הצעד הזה, שהוא המשמעותי ביותר בחוק המתגבש, נועד למנוע מרבנים רפורמים וקונסרבטיבים לגייר בישראל, ולהבטיח כי המתגיירים לא יוכרו על ידי רשויות המדינה כיהודים – לא לעניינים דתיים (כמו נישואים ברבנות הראשית) ואף לא לקבלת מעמד אזרחי (למשל, כזכאי חוק השבות). עתירה של התנועות הליברליות להכרה בגיורים תלויה ועומדת בבג"ץ, ומטרת החקיקה היא גם לחסום כל התערבות משפטית עתידית בעניין.

     

    טקס גיור (צילום: עמ
    טקס גיור(צילום: עמ"י)

     

    "גיור שנערך בישראל יהיה מוכר לעניין הוראות כל דין רק אם נערך על ידי בית לדיון לגיור ברשות הגיור", נכתב. "לא תינתן כל נפקות חוקית לגיור שנערך בישראל שלא על ידי בית דין לגיור ברשות הגיור".

     

    גם באגף השמרני לא מרוצים

    מי שצפוי להיפגע מכך הם גם בתי הדין האורתודוכסים הפרטיים – החל מזה של הרב ניסים קרליץ החרדי, ממנהיגי הליטאים, ועד "גיור כהלכה" של הציונות הדתית, הנחשב להלכתי-ליברלי. בג"ץ כבר קבע כי בוגריהם יוכרו כיהודים על ידי הרשויות לעניינים אזרחיים, והם קיוו כי בעתיד גם הרבנות הראשית תכיר בהם לנישואים.

     

    ואולם גם באגף השמרני לא בהכרח מרוצים מההצעה, שכן במסגרת הפשרה שרקח ניסים, רשות הגיור החדשה תהיה עצמאית ולא כפופה לרבנות הראשית, ואת העומד בראשה יבחר ראש הממשלה. זאת ועוד: הדיינים המגיירים יהיו אמנם אורתודוכסים כולם, אך הם יתמנו על ידי ועדה בראשות ראש הממשלה (או נציגו), שבה אין רוב דתי או חרדי וניתן ביטוי לעמדות הרפורמים והקונסרבטיבים.

     

    רשות הגיור החדשה תוכל גם לערוך רישום נישואים (דתיים) למתגיירים - דבר שיחליש עוד יותר את כוחה של הרבנות הראשית, שמחזיקה כיום בסמכות הבלעדית לכך. אם ההצעה תאושר, הרבנות לא תוכל עוד לעכב את נישואיו כיהודי של אדם שיש ספק בכשרות הגיור שלו. ככלל, ערעורים על הליך הגיור יידונו רק בפני ערכאה עליונה שתוקם בתוך הרשות עצמה והחלטותיה יהיו סופיות. מוסד נוסף הוא בית דין מיוחד לקטינים – עוד נושא שנוי במחלוקת בין השמרנים לליברלים.

     

    אפשרות לתקנות נגד "ניצול לרעה" של הגיור

    בנוגע לגיורים שנערכו על ידי קהילה יהודית מוכרת בחוץ לארץ, משמר השר לשעבר ניסים את המצב הקיים, שנקבע אף או בבג"ץ, ומציע כי הם יוכרו לעניין חוק השבות – בין אם נעשו בבתי דין אורתודוכסיים על פי ההלכה ובין אם לאו.

     

    עם זאת, נכתב בטיוטה כי "שר הפנים, בהתייעצות עם השר (ראש הממשלה), רשאי לקבוע בתקנות כללים ותנאים שיבטיחו מניעת ניצול לרעה של הגיור לשם רכישת זכויות כלכליות או סיבה אחרת שאינה הצטרפות לעם היהודי".

     

    בתנועה הרפורמית הגיבו ברגשות מעורבים. מנכ"ל התנועה, גלעד קריב, אמר כי "מטבע הדברים איננו תומכים ברעיון לפיו תהיה רק אפשרות אחת לגיור בישראל. עם זאת, אנחנו מקבלים בברכה את ההכרה המלאה בתוקף הגיורים הרפורמים בתפוצות ובהבטחת היכולת של מתגיירים בישראל שהם כבר אזרחים ותושבים, להירשם כיהודים במרשם האוכלוסין.

     

    "בנוסף אנו מברכים על ההכרה המסתמנת בכך שיש לצמצם דרסטית את השפעתה של הרבנות הראשית על הליכי הגיור, לאור העמדה המחמירה של מוסד זה כלפי המבקשים להתגייר בעשורים האחרונים".

     

    עם זאת, הוסיף כי "אנו שבים על צפייתנו מממשלת ישראל לנהל את המהלכים בתחום הגיור תוך הידברות וגיבוש הסכמות רחבות. כפי שהוכח בסוגיית הכותל המערבי - התנועה הרפורמית האמינה ועודנה מאמינה בצורך לחתור להסכמה לאומית רחבה, תוך הקפדה על ערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית וכמדינת העם היהודי כולו, על כל חוגיו וזרמיו".

     

    "החרדים לא יתנו לזה לעבור"

    ד"ר יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית, בירך על התוצאה המסתמנת: "חייבים להודות שהדו"ח שהוציא תחת ידיו משה ניסים הוא מהפכני במידה לא מבוטלת", אמר. "הוצאת תחום הגיור מידיה של הרבנות הראשית לטובת רשות גיור נפרדת, עצמאית, היא מבורכת. העובדה שראשיה ימונו על ידי ראש הממשלה, והרבנים הראשים יהיו אמנם חברים בוועדת ההיגוי, אך ללא זכות וטו, היא בהחלט אמיצה וחשובה עד מאוד.

     

    "גם על כך שבוועדת ההיגוי ישבו נציגים של יהדות התפוצות, נציגי התנועה המסורתית-קונסרבטיבית והתנועה הרפורמית, היא הכרה שאינני מזלזל בה, כמו גם בעובדה שהצעת החוק מעגנת בחקיקה של פסיקת בג"ץ משנת 2002, קרי: הכרה רשמית בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים הנערכים בקהילה מוכרת בחו"ל לצורך חוק השבות".

     

    "ועם זאת", סייג, "ואולי בגלל זאת, אינני סבור שלחוק הזה יש היתכנות פוליטית. החרדים יתנגדו לו מסיבות מובנות, אך גם יהודי ליהודי התפוצות אין פה בשורה של ממש. כל חקיקה שמנציחה את המונופול האורתודוכסי, ואפילו יהיה ליברלי במידה מסויימת, משמעה השפלה נוספת למיליוני היהודים הלא אורתודוכסים. הלא די היה לנו מאלה בשנתיים האחרונות?"

     

    פרופ' אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט", בירך על המסקנות אך הביע חשש כי הגורמים הפוליטיים יסכלו את יישומן. הכהן, שחקר את נושא הגיור וייצג בבג"ץ מתגיירים שיהדותם לא הוכרה, אמר: "השר לשעבר משה ניסים עשה מלאכת קודש והוציא מתחת ידיו דו"ח מעמיק וחשוב. עצם העובדה שכל אחד מן הצדדים המעורבים והנוגעים בדבר אינו מרוצה, מלמדת שמדובר במסקנות ראויות ומאוזנות".

     

    "כמו תמיד, יש להניח שהגורמים הפוליטיים, כל אחד מכיוונו, יסכלו את יישום הדו"ח - וחבל. הגיעה השעה להתעלות מעל שיקולים קטנוניים וצרים ולנקוט במדיניות מכילה כלפי הגרים, כראוי למדינה שערכיה הם ערכים יהודיים ודמוקרטיים". 

     

    מצטרפים לעם היהודי

    מצטרפים לעם היהודי

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים