שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    דור הרצף: החילונים שיש להם אלוהים, הדתיים שמאסו בדת

    חילונים המעזים להרגיש משיכה לסיפור היהודי, ודתיים שלא מוכנים להתחתן ברבנות: הם לא נכנסים לשום מגירה, לא יכולים לתייג עצמם וקשה לצייר להם דגל. הם נעלמים בתקשורת כי אינם שונאים שום צד. הם נעלמים למחקר הסוציולוגי כי לא יסתדרו בשום מושג. הכירו את הצעירים החדשים שנמצאים על הרצף האידיאולוגי

    במקום להכריע בעימות בין החילונים לדתיים, יותר ויותר ישראלים צעירים מוצאים עצמם מסכימים עם הדברים הקשים שהם אומרים אחד על השני: היהדות הולכת ונעשית פונדמנטליזם של החמרות כפייתיות, ופשיזם של לאומנות דתית. החילוניות שוקעת בנרקיסיזם המנתק את הפרט מן הזולת, והדוניזם המאבד את הגבולות שהבחינו בין בני אדם ובעלי חיים. האחד אינו תיקון של השני, אלא קצה בתנועת מטוטלת של מחלה אחת.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק  >>  

     

    ברוכים הבאים לסוכה של ynet - כאן 

     

    ליבם נשבר - חלק אחד אצלם והחלק השני במקום אחר. כדי שלא יצטרכו לבחור הפרעה אחת או אחרת הם מחברים את העולמות. מרשים לעצמם לראות דבר שאין רואים במגזר שממנו צמחו. מעזים להכיר בהזדקקות הנפשית שלהם למחנה השני. גילו כי שיברוננו לא ייפתר אם לא נעשה שינוי מן היסוד, שבו כל איש מאתנו נבנה מחדש, עם חלקים שהשליך מתוכו על הזולת.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    אין להם פתרון פשוט. שמאלנים שחושבים שאסור לנו להמשיך להרוג מפגינים מרצועת עזה, וגם אסור לנו לאפשר לאיש מהם לחצות את הגדר. ימניים, שרואים שאין לנו שותף להסדר שלום, אבל מכירים גם בחוסר האפשרות להמשיך לנצח להחזיק מיליוני פלסטינים כנתינים חסרי זכויות. תלמידו של קהלת שחיפש לכל דבר מקום ועת, ולא העמיד ערך אחד מעל על האחרים: ארץ ישראל, זכויות הפרט, הייטק, שולחן ערוך, יחידה מובחרת, מלחמה או שלום.

     

    כשחילונים עושים להם יום כיפור חילוני    (צילום: אלי סגל)

    כשחילונים עושים להם יום כיפור חילוני    (צילום: אלי סגל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    המורדים מבפנים

    מצד אחד, חילונים המתגעגעים לחברת המופת שפעם ניסינו להיות, ומעזים להרגיש משיכה לסיפור היהודי ולתורה. מצד שני, דתיים המקבלים אמת מכל מקום שבו היא נמצאת. אצלנו כמו בתרבות הכללית. ויש תלמידי חכמים שלומדים תורה כאילו אין בה מוקדם ומאוחר, זוכים לרגע, דרך הווה שאינו נגמר, לגעת בדבר שאין לו סוף, ושוזרים בלימודם את המחקר האקדמי של מקורות ותולדות היהדות, המגלה שלכל פסיקה ישנו הקשר לזמן ולמקום. ועימם, דתיים המכירים בגדולי התורה של הדורות האחרונים, החלוצים שמרדו בהלכות הגולה והובילו את שיבת ציון. ומנגד יש חילונים שיודעים שמייסדי המדינה חטאו ביהירות גדולה כשמחקו את מה שצמח בין התנ"ך לפלמ"ח. חילוניים ודתיים שגילו שקשה לפענח תכלית ישראלית בלי היסטוריה יהודית. ואי אפשר לפענח את חובות זמננו בלי לדרוש את המקורות בעצמנו.

     

    ד
    ד"ר יאיר כספי

     

    אנשים שלא מוכנים לתת לאיש מכוהני המחנות להגיד להם איך לחיות. מורדים בסמכות משטרת המילים של התקינות החברתית ומורדים ברבנות. מורדים בדיקטטורה הפלורליסטית שאינה מרשה למצוא אמת המחייבת גם את הזולת. ויודעי שקר עליונות הלאום ונצחיות המנהגים הדתיים.

     

    אנשים שיודעים לאחוז בשתי עמדות השוללות מכל וכל אחת את השנייה, ואין להם יכולת לתת הסבר מנומק ומסודר לזהותם. לא הסבר דתי, לא פילוסופי, לא מישנה חילונית כלשהי. החיים מכתיבים להם תרכובת שאינה עולה על הדעת בשום אסכולה או מגזר.

     

    אנשים בלי מגירות

    אנשים המוכנים לצאת מהארון במפגש של חילוניים, ולהכריז שיש להם אלוהים. ומנגד, דתיים שלא מוכנים להתחתן ברבנות או לקבל ממנה כשרות, כדי לא להטעות את הרבים שמזהים אותה עם יהדות. מכינות מעורבות, קהילות של חילוניים ודתיים ובתי ספר משותפים, שבהם בונים מכנה משותף חזק יותר מהסיעות והמגזרים.

     

    אנשים צעירים שקיבלו על עצמם את מצוות מיזוג המגזרים. בת דתית לומדת גמרא הנמשכת לבחור חילוני שהיא רואה עליו דבר שאינו יודע על עצמו, שיש לו אלוהים. ובחור חילוני בעל כמיהה לאישה הנושאת עמה מחויבות מסורתית למשפחה, ומקבל על עצמו גבול לא מקובל בין חבריו, לשמור נגיעה עד החתונה.

     

    אינני מצליח למיין אותם. הם לא ייכנסו לי לשום מגירה. לא יכולים יותר לתייג את עצמם כי אינם עונים לאף אחת מן ההגדרות: חילוני, דתי, מסורתי, חרדי. אנשים המאחדים בתוכם את ההפכים, וחיים בתנועה ביניהם. "על הרצף" הם עונים, כשאני מתעקש לברר את זהותם.

     

    אנשי הרצף הם האחרונים שעוד לא יצאו מהארון. קשה לצייר להם דגל, לתת להם סיסמה או שם. הם נעלמים בתקשורת כי אינם שונאים במיוחד שום צד. הם נעלמים למחקר הסוציולוגי, כי לא יסתדרו בשום מושג. דור הרצף גדל מהר בין גילאי 15 ו-30. לפעמים ייאלצו שלא מרצונם להסתדר בצד אחד או שני של המפה, אבל לבם אינו לגמרי שם.

     

    יאחו את השברים שלנו

    הם שיתקנו אותנו מהצמצום המחנאי. מהאנוכיות הסקטוריאלית. מנכות החד-צדדיות. הם שיעשו לנו את החיבור של חלקינו שהתפזרו. הם שירפאו אותנו ממצב החצי-בן-אדם שהתרגלנו לחיות בו. הם יבנו לנו עם, ויתנו לנו כוח לעמוד במאבק הקיום.

     

    גיבורים של סתירות. נזירים מן הסיעות. מורים למורכבות. גאוני דבר והיפוכו, היודעים למצוא את כתובתו של מקום שמולו שברינו מתאחים.

     

    • ד"ר יאיר כספי הוא מנהל "פסיכולוגיה ביהדות", ויעביר את הרצאתו "דור הרצף" השבוע, בפסטיבל הקהל של "פנים" - איגוד ארגוני יהדות ישראלית.

    פורסם לראשונה 26/09/2018 00:08

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים