כיצד להתאים את זני הקנאביס הרפואי לתלונות החולה
הקנאביס הרפואי מסייע לחולים במחלות שונות להתמודד עם תופעות הלוואי והכאבים. חשוב לדעת כי קיימים זנים שונים - מה שמאפשר להתאימם לחולים באופן אישי
אחד האתגרים הגדולים ביותר בטיפול בקנאביס רפואי הוא התאמת הזן המתאים לחולה, למצבו, ולמחלתו. בניגוד לתרופה פרמקולוגית רגילה, אשר אנו יודעים את השפעתו המדויקת של כל חומר אשר היא מכילה, הרי בקנאביס זה לא כך.
ישנם גורמים אישיים השונים בין חולה לחולה בהתאם למצב הרפואי, הבריאותי, הקוגניטיבי, התפקודי, ולסיבה הרפואית בגללה הוא מטופל בקנאביס. למשל, הטיפול בחולה סיעודי המרותק למיטה יהיה שונה משל זה של אדם מתפקד.
הטיפול בחולה דמנטי יהיה שונה מטיפול בחולה צלול, חולה הסובל מכאב, יקבל טיפול אחר מזה הסובל מאפילפסיה, לילד נתייחס אחרת מאשר למבוגר (ולא רק מבחינת המינון), לחולה מחלת ריאות או פרקינסון נתייחס שונה, מאשר לחולה מחלת קרוהן או קוליטיס הסובל משלשולים, וכך גם באשר לחולה הסובל מתסמונת בתר חבלתית (פוסט-טראומטית PTSD).
קיראו עוד:
המחסור בירוק: האנשים שנוסעים חצי מדינה בשביל קנאביס רפואי
נזקי רפורמת הקנאביס: בן ה-8 לא מפסיק לפרכס
"המדינה הפכה אותי לעבריין": הבכיר לשעבר במשטרה שרוכש סמים בטלגראס
סיוע במצבים רפואיים שונים
החלטה אחרת חשובה אותה חייבים לקחת בחשבון, היא דרך או צורת מתן הקנאביס הרפואי. עישון, אידוי, שמן, או לעיתים, צרכים לשלב דרכי מתן, כמו שמן ותפרחת לעישון - לכל דרך יתרונות וחסרונות. אם ניקח את כל המרכיבים השונים, נוכל להבין את המורכבות בהתאמת טיפול פרטני מוצלח לכל חולה, אשר יהיה תפור למידותיו.
ישנם מעל למאה חומרים קנאבינואידים בצמח המריחואנה ומאחר שמקורם הוא צמחי, הם נקראים פיטו (צמח) קנאבינואידים. לפיכך, מלאכת התאמת התרופה מחייבת שימוש בזנים שונים ובמרכיבים שונים בהתאם לבעיית החולה, ובמחשבה שונה על טיפול אחד למשך היום, לתפקוד, למצב רוח, ליצירתיות, תוך נטרול או הקלת התסמינים מהם סובל החולה. מצד שני, טיפול בתמהיל אחר לפני השינה, יאפשר רגיעה, מנוחה, שינה ותחושה טובה, ביחד עם שליטה על התסמינים.
אנחנו יודעים היום היטב, כי צמח הקנאביס ומרכיביו יכולים לסייע במצבים רפואיים שונים, חלקם רגשיים (נפשיים), כמו חרדה, דיכאון, תסמונת פוסט טראומטית, הפרעות בשינה על רקע רגשי והפרעות אכילה, וחלקן גופניות כמו אפילפסיה, אוטיזם, תסמונת טורט, מחלות קרוהן וקוליטיס, פיברומיאלגיה, גלאוקומה, מחלות ניווניות של מערכת העצבים כמו ניוון-שרירים (ALS), טרשת נפוצה, פרקינסון, אלצהיימר. כמו כן, הצמח עשוי לסייע לכאבים כרוניים ממקורות שונים, החל מכאבי שלד קשים על רקע ניווניות, דרך מחלות פרקים ריאומטיות ועד לכאבים ממחלות ממאירות.
לכל זן אופי משלו
שני הרכיבים העיקריים אשר נחקרו בצמח הקאנביס הם THC ו-CBD, חומרים אלו נמצאים ברמות שונות בכל תפרחת של קנאביס. מנגד, ישנם מקורות שונים מבחינה תורשתית של צמחי קנאביס אשר גם להם תכונות בסיסיות שונות והעיקריים הם הסאטיבה והאינדיקה. יש צמחים עשירים בסוג אחד ודלים בסוג אחר, אז בבואנו לחשוב על טיפול, בשיקול הרפואי יש לשקול גם את זן הקנאביס וגם את הרכב הקנאבינואידים הקיים בו. לפניכם מרכיבי צמח הקאנביס, והזנים השונים:
1. סאטיבה: נותן אנרגיה, מעורר תיאבון, מוריד דיכאון ומשפר מצב רוח, מחדד ריכוז, מעודד יצירתיות ונותן תחושה כי הכל טוב, נעים וזורם. הוא טוב לשעות היום ומשפיע על הנפש.
2. אינדיקה: מרגיע, מעייף, מרדים, מוריד את טונוס השרירים, מפחית כאב, הוא משפיע על הגוף. בהיותו מרגיע ומרדים, הוא טוב לשימוש בלילה.
3.THC: בעל השפעה פסיכו-אקטיבית בולטת, המשנה את התפיסה החושית. הוא המרכיב הגורם ל"סוטול", אבל משפיע גם על הגוף. הוא מרגיע שרירים ונוגד רעד, הוא אנטי-דלקתי, נוגד בחילות ומפחית כאב.
4.CBD: לעומת ה-THC ל-CBD אין כלל השפעה פסיכו אקטיבית והוא מרגיע, וכנראה מנטרל או מאזן את ההשפעה הפסיכו-אקטיבית של ה-THC ויש החושבים כי הוא מגן על המוח (נוירו-פרוטקטיבי). לשניהם תכונות נוגדות רעד ונוגדות דלקת. ישנם יחסי גומלין בין שני החומרים, כאשר ה-CBD מאזן ומפחית את ההשפעה הפסיכו-אקטיבית של THC.
עם כל השונות של כל המרכיבים, יש להתייחס גם לאפקט הפמליה (אנטוראג'), שהיא ההשפעה של כל החומרים הקנאבינואידים הנוספים והשונים, שישנם בכל זן עם מקור גנטי משותף, ובכל שיח.
אומנות ההתאמה
אין ספק כי לחולים פעילים ומתפקדים חייבים להשאיר את הצלילות ואת יכולת התפקוד, התנועה והקואורדינציה בשעות היום עם חומר מסוג אחד, ואת יכולת ההרגעות והשינה בשעות הלילה עם חומר מסוג אחר והרכב אחר של החומרים הפעילים, ואילו לחולה סיעודי סובל, הנמצא באי-שקט, דמנטי, מרותק למיטה, עם תערובת מסוג אחר. לחולה שומר שבת, נצטרך להתאים חומרים בשמן לסוף השבוע, גם אם הוא מקבל טיפול מוצלח על ידי תפרחת לעישון.
לא זאת בלבד, אלא יש אף לקחת בחשבון את השפעת החומרים בצורות המתן השונות: בעישון, ההשפעה מופיעה תוך דקות ספורות וחולפת לאחר שעה שעתיים, בשמן ההשפעה מתחילה מאוחר הרבה יותר (אחרי חצי שעה עד שעה), ונמשכת זמן רב יותר.
התאמת המינון, לפיכך, ויחסי הכמויות שבין THC ו-CBD לחולה הפרטני, היא בשלב זה, שילוב של מדע ואומנות תחת העיקרון של "להתחיל לאט ולהתקדם לאט" עם המינון, תוך כדי ניטור החולה ותגובותיו, והסבר לחולה כי לא ניתן לקבל תגובה מיידית למצבו. הוא חייב להתאזר בסבלנות על מנת להגיע להשפעה מיטבית, אמנם לאט, אבל לא להגיע להשפעה "מטמטמת וממסטלת", בגלל נטילה לא נכונה.
חשוב לדעת כי בכל הנוגע לקנאביס והשפעותיו, יש, נכון להיום, פחות מידע ויותר אומנות התאמה. היק"ר (היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות), היא מהמתקדמות ביותר בעולם בתחום הגידול, השיווק, ההפצה והטיפול (הספר הירוק), הדואגת ללמד ולהכשיר רופאים מומחים ולצייד אותם בכל המדע והידע הקיימים בתחום בקורסי לימוד מושקעים.
כיום מבוצעים מחקרים קליניים, בניסיון למצוא את התמהיל הנכון של הזן הגנטי וההרכב המדויק של החומרים הקנאבינואידים באופן אופטימלי, במטרה כי יעבדו בצורה סינרגטית ויהיו מותאמים למחלות ספציפיות. השימוש בצמח אחד כנראה עדיין אינו ספציפי דיו ויש דרך ארוכה עד שיהפוך את צמח הקנאביס מצמח לתרופה, אבל אין ספק כי זה יקרה.
רפי קרסו הינו פרופ' למדעי המוח ומערכת העצבים מאוניברסיטת בר אילן ויועץ מדעי של חברת IMC
לפנייה לכתב/ת 
