ברק חזן נולד וגדל בבאר שבע. כשסיים את שירותו הצבאי טס לטיול הגדול בהודו, וכשחזר מיד החל לחסוך כדי להגשים את חלומו - ללמוד הנדסת בניין. הוא נדד בין עבודות מזדמנות בחצאי משרות, מלצרות וברים. ביום למד במכללה להנדסה על שם סמי שמעון בבאר שבע, בלילה עבד כדי להצליח לשלם את שכר הלימוד ואפילו עבר לגור לבד. את שנה א' סיים, אמנם עם הרבה מאמץ לעמוד בתשלומים, אך עמד במשימה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ואז הגיעה הקורונה ועצרה את כל התוכניות. חזן פוטר מעבודתו בגל הראשון. מכיוון שעבד בחצי משרה לא הגיע לו חל"ת והוא נשאר ללא הכנסה. למשך חודש הסכים בעל הבית שלו לוותר על שכר הדירה, וכשנגמר החודש לא הצליח ברק לממן אותו וחזר להוריו. כשחבריו נפגשו בערב להזמין אוכל ולראות טלוויזיה הוא לא בא כי לא היה לו שקל לבזבז. וכל זה כשהוא צריך לעמוד בתשלומי שכר הלימוד.
4 צפייה בגלריה
מחאת הסטודנטים בתל אביב
מחאת הסטודנטים בתל אביב
מחאת הסטודנטים בתל אביב
(צילום: תומי הרפז)
חזן: "כל כך רציתי ללמוד הנדסה, עד שעשיתי הכל כדי לקבל מלגה וקיבלתי. היא עוזרת לממן חלק מהתשלומים. בקורונה נתקעתי יותר משלושה חודשים בלי עבודה והכנסה. חזרתי להורים, וגם מצבם הכלכלי לא כל כך טוב. אין לי דרך לכלכל את ההוצאות שלי לבד. זה משפיע על כל חיי. במקום להקל, האוניברסיטאות מבקשות אותו שכר לימוד, ומלבד המלגה אני צריך להשלים כסף שאין לי. את המעט שחסכתי לפני הלימודים ובשנה הראשונה של התואר אני מבזבז על תשלום הלימודים, עוזר להורים ובקושי מצליח ללמוד מרוב דאגות. אם לא אקבל עזרה בקרוב כנראה אעצור את הלימודים".
הסטודנטים נפגעו מאוד במשבר הקורונה. רבים פוטרו, ומכיוון שהם זמניים לא מגיעים להם חל"ת ודמי אבטלה. סקר ב-2020 של אגודת הסטודנטים הארצית חושף נתונים קשים: 51% מהסטודנטים איבדו את עבודתם בשיא המשבר (14% פוטרו ו-37% הוצאו לחל"ת). 13% עזבו את דירתם בגלל קושי כלכלי, 24% שוקלים להקפיא/לפרוש מהלימודים. ההלוואה הממוצעת שסטודנט לוקח עומדת על 27,204 שקל, עלייה של 5,924 שקל לעומת השנה שעברה.
שלומי יחיאב, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית: "הסטודנטים שנפגעו כלכלית נשארים מאחור, ומחליפים אותם סטודנטים עם גב כלכלי מהוריהם"
"החלה מגפה חברתית קשה. רק החזקים שורדים", אומר שלומי יחיאב, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית. "כישלון הממשלה בצמצום אבטלת הצעירים ואחוזי הנשירה הגבוהים משקפים מציאות עגומה שבה הסטודנטים מאבדים את עבודתם ודירתם, לא עומדים בתשלומים ונושרים מהתואר. השנה נראית עלייה במספר הנרשמים ללימודים, אך אל לנו להתבלבל: הסטודנטים שנפגעו כלכלית נשארים מאחור, ומחליפים אותם סטודנטים עם גב כלכלי מהוריהם".
מצוקת שכר הלימוד גיבשה את הסטודנטים, שיצאו להפגנות. השבוע עמדו עשרות סטודנטים מול ביתו של יו"ר ועד ראשי המכללות הלא מתוקצבות בדרישה להפחית את שכר הלימוד.

"הקרקע נשמטת"

אלחנן פלהיימר (24) מתחיל את השנה השלישית בתואר למשפטים בקריה האקדמית אונו. כשהחל משבר הקורונה נבחר לראש אגודת הסטודנטים במכללה. בחודשים האחרונים קיבל עשרות בקשות עזרה בשכר הלימוד מחבריו, שלא יצליחו לשרוד עוד תשלום וייאלצו לפרוש. "עברתי ללמידה מכוונת בזום וקרו שני דברים משמעותיים", אומר פלהיימר בעודו מכין שלטים להפגנה. "הראשון הוא שהמכללות חסכו מיליונים על חשבון הסטודנטים בכך שהם לא מוציאות שקל על מים, חשמל, ניקיון ותחזוקה. הדבר השני הוא שהסטודנטים נפגעו מאוד כלכלית. שכר הלימוד אצלנו הוא 50-30 אלף שקל בשנה והמוסד שלנו לא מתוקצב. סטודנטים פוטרו, לקחו כסף מההורים שגם הם נפגעו מהמשבר. הקרקע נשמטה להם מתחת לרגליים".
הסטודנט אלחנן פלהיימר: "המוסדות לא עשו דבר כדי להפחית את שכר הלימוד בזמן שהמנכ"לים והנשיאים מרוויחים הון על חשבוננו. יש פה נתק מוחלט מציבור עצום שקורס תחת הנטל ודורש צדק. הופקרנו"
ושכר המרצים? "קוצץ ב-10%. ועדיין, המוסדות לא עשו דבר כדי להפחית את שכר הלימוד בזמן שהמנכ"לים והנשיאים מרוויחים הון על חשבוננו. יש פה נתק מוחלט מציבור עצום שקורס תחת הנטל ודורש צדק. הופקרנו".
אז למה אתם ממשיכים ללמוד? "אנחנו מוחזקים כבני ערובה. המכללות אומרות שנשלם או שנלך הביתה. ארבע סטודנטיות שהיו אמורות להתחיל את השנה הרביעית בתקשורת שלחו לי הודעה והייתי עם דמעות בעיניים. הן שילמו 70 אלף שקל, לא יכולות לשלם את השנה האחרונה והחליטו לנשור. סטודנט נוסף כתב לי שהוא מתחנן שאעזור לו להשיג כסף, חלומו היה להוציא תואר כי הוא הראשון במשפחתו שהלך ללמוד, ואין לו דרך לממן את זה".
4 צפייה בגלריה
מחאת הסטודנטים בתל אביב
מחאת הסטודנטים בתל אביב
סטודנטים מפגינים בדרישה להוריד את שכר הלימוד. אין כסף, אין דירה, אין לימודים
(צילום: תומי הרפז)
מה אתם כן מקבלים? "רק פריסת תשלומים. מה זה עוזר? זה כסף שעדיין נשלם. אופציה שנייה היא הלוואות דרך קרן שכל, שקיימת בלי קשר לקורונה מ-2010 ומוגשת לכל הסטודנטים בכפוף לאישור הבנקים. אבל הבנקים לא נותנים הלוואה אם אין לך שקל. הדבר האחרון שהם הציעו זה קרן מלגות שמזלזלת באינטליגנציה של הסטודנטים. קרן של ארבעה מיליון שקל. זה כלום".
הטקטיקה שרוב המכללות החליטו לנקוט היא הקלות שכר פרטניות. סטודנטים שלא נפגעו קשה או שהוריהם יכולים לכלכלם ימשכו לשלם שכר מלא כדי שהמכללה תמשיך להתקיים. סטודנטים שקיבלו מכה כספית קשה יגישו בקשה למכללה ויקבלו סיוע משמעותי. אבל למה מיועדים התשלומים הקבועים שנחסכים בגלל ההשבתה?
מיקה צ'אפו (23) מרמת גן, לומדת מינהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה. שכר הלימוד המפלצתי, 40 אלף שקל לשנה, איים עליה תחילה, אך היא הסתמכה על החסכונות שלה, הכסף שהרוויחה בעבודה מאומצת, ועזרה כלכלית מהמשפחה. בסוף סמסטר א' הגיעה הקורונה והלימודים הפכו לשיעורי זום שנתקעים ומרצים שלא עונים למיילים של הסטודנטים. שכר הלימוד לא הופחת בשקל. "הלימודים בבינתחומי יקרים מאוד, אבל כשנרשמתי הבנתי שאני מקבלת תמורה - מרצים בכירים מהתעשייה", אומרת צ'אפו. "בסמסטר ב', כשהקורונה פרצה, הכל התהפך. אם בסמסטר א' היה לי עוזר הוראה שיכולתי לעצור במסדרון לשאלה והוא היה מיד מסביר לי, בסמסטר ב' אותו מרצה לא ענה לי או ענה בזלזול. פניתי לדיקן והוא היה בהלם, למרות שהתלוננו כמה פעמים".
איך את מממנת את שכר הלימוד? "את השנה הראשונה שילמתי מהחסכונות, וחשבתי שיהיה לי איך לממן את עצמי במהלך השנה, אבל מאז הקורונה אני לא עובדת. את שנה ב' אמי אמורה לשלם, אבל גם הפרנסה שלה נפגעה משמעותית. כואב לי לשלם 40 אלף שקל כשאני לא יושבת בכיתה. אין שום הצדקה למחיר הזה. רמת השיעור בזום לא קרובה למה שאני אמורה לקבל. אין אווירת לימודים, כל הקטע החברתי לא קיים, ביטלו את לימודי העזר של סטודנטים משנה ג'. הם נעלו את השערים בפנינו, אין ספרייה שאפשר ללמוד בה, על מה בדיוק אני משלמת 40 אלף שקל?!"
4 צפייה בגלריה
מחאת הסטודנטים בתל אביב
מחאת הסטודנטים בתל אביב
מחאת הסטודנטים בתל אביב
(צילום: תומי הרפז)
הממשלה דנה בבעיה כמה פעמים. השר להשכלה גבוהה, זאב אלקין, דיבר עם נציגי הסטודנטים וראשי המכללות והוא "מבין ללב שני הצדדים". מבחינה אחת, הסטודנטים שרובם עובדים זמניים לא יכולים להרשות לעצמם לשלם את שכר הלימוד, ומנגד, במכללות שאינן מתוקצבות רוב התרומות פסקו. "המדינה חייבת לתת סיוע משמעותי לסטודנטים שניזוקו בתקופה האחרונה". אמר אלקין. "אם המדינה תתעלם מהמצוקה זה יביא לנשירה גדולה ויתנקם בעתיד הסטודנטים והמשק".
איזה סיוע ניתן עד היום? "בשנה רגילה המדינה מקצה מלגות לסטודנטים בחצי מיליארד שקל לשנה. המוסדות והקרנות נותנות עוד כסף, ובמצטבר בשנה רגילה מושקעים כמיליארד שקל בסיוע לסטודנטים. אנחנו במקום השלישי ב-OECD בלימודים לנפש".
בשנה כזאת זה לא מספיק. "צריך תוספת גדולה. כשראיתי את הפגיעה בסגר הראשון הובלתי מהלך מול האוצר ומפעל הפיס, ונוספו 100 מיליון שקל שחולקו למסלולים השונים. אני מקיים מו"מ כדי להביא חבילת סיוע נוספת לסטודנטים לבקשת ראש הממשלה".
מה עם שכר הלימוד? "אני לא יכול לדבר על המוסדות הלא מתוקצבים כי הם לא מפוקחים על ידינו. אני כן יודע שהם עושים צעדים לקראת הסטודנטים. הסטודנטים אומרים שיש קצת שומן שאפשר לוותר עליו, אבל במוסדות אומרים שהם מפסידים הרבה יותר כסף מבשנה רגילה.
"המוסדות המפוקחים על ידנו מפסידים ביחס לשנה רגילה. הם חוסכים קצת על ביטחון כי הקמפוסים ריקים, אבל כשהם נפתחים יש הוצאות יותר גדולות על מדידת חום וכל מה שקשור לקורונה. יש להם הרבה הוצאות על התאמת למידה מקוונת והיברידית. כולם סובלים בגלל אובדן התרומות, כולל כאלה שהובטחו. אם יורידו שכר לימוד המוסדות לא יוכלו לספוג זאת. אם לא רוצים שהמוסדות יקרסו המדינה צריכה להכניס יד לכיס".
4 צפייה בגלריה
מחאת הסטודנטים בתל אביב
מחאת הסטודנטים בתל אביב
מחאת הסטודנטים בתל אביב
(צילום: תומי הרפז)
בר חברוני (27), סטודנטית לתקשורת ומינהל במכללה למינהל בראשון לציון, הייתה ממובילות מחאות הסטודנטים של המכללה. גם שם לא הסכימו להקל בתשלומים. "בחופשת הסמסטר הודיעו לנו שיהיה סגר, ומדובר בשבועיים-שלושה. לא האמנו שבאמת לא נחזור ללמוד וכך נסיים את התואר. אני גם לא הולכת לעבודה. יום אחד חבר ללימודים שאל אותי אם לא מפריע לי שאנחנו ממשיכים לשלם אותו סכום למכללה אף שאנחנו לא מקבלים שום דבר. הבנתי שאני, כסטודנטית במכללה שמשלמת 32 אלף שקל בשנה, מקבלת בדיוק את התנאים שסטודנטים באוניברסיטת ת"א מקבלים תמורת 11 אלף בשנה. יש מישהו שמשלם 6,000 שקל על סמסטר זום, ואנחנו משלמים כמעט 16 אלף שקל על סמסטר בזום, פער של 10,000 שקל, ועל מה?"
אבל כבר ידעת שתשלמי הרבה. "נרשמתי למען יחס אישי, כיתות קטנות, התמחויות, סיורים, הרצאות. מה קיבלנו? שיעור בזום. איננו מוכנים לשתוק. מעבר להרגשה שאתה מרגיש שמנצלים אותך, התחלתי לסבול מבעיה כספית. אין לי עבודה, אין לי כסף לשלם שכר דירה ולכלכל את עצמי, ולבטח לא להמשיך לשלם למכללה 1,600 שקל בחודש, שליש מדמי האבטלה שאני מקבלת. לימודים גבוהים זה לא פריבילגיה, זו זכות שצריך לאפשר לאנשים לממש".

תגובות

מהקריה האקדמית אונו נמסר: "בניית המערך המקוון, תפעולו והתאמת אסטרטגיות הלמידה חייבו השקעת משאבים כספיים משמעותיים ושעות עבודה נוספות של סגל ההוראה והסגל המינהלי. במקביל, הגדילה הקריה את מערך הסיוע והמלגות לסטודנטים שעומד על מעל 50 מיליון שקל והוסיפה לו קרן מלגות חדשה של ארבעה מיליון שקל לסטודנטים שנקלעו לקשיים. עד היום אושרו כמעט 100% מהפניות".
מהבינתחומי נמסר: "הבינתחומי, כמוסד לא מסובסד, לא יכול לבצע הפחתה רוחבית בשכר הלימוד, אך מחויב לסייע לכל סטודנט נזקק. משבר הקורונה פגע בהכנסותינו, וכדי להתמודד עימו קיצצנו בהוצאות והפחתנו בשכר המרצים וההנהלה. לצערנו, אף שאנו מודעים לקשיי הסטודנטים, לא נוכל להפחית רוחבית בשכר הלימוד משום שהמוסד לא יוכל להמשיך ולפעול. עם זאת, אנו מסייעים לסטודנטים שנקלעו לקשיים משמעותיים באמצעות קרן המלגות שלנו וקרן מיוחדת לסיוע בחירום, מענקים והלוואות שמאפשרות להם לפרוס את שכר הלימוד על שלוש שנים, כשהריבית משולמת על ידי הבינתחומי. הסטודנטים מקבלים ליווי אישי, מנטורינג אקדמי, ייעוץ פסיכולוגי וכלים ללמידה אפקטיבית מרחוק, ואנו מעניקים להם קורסי הכשרה המתאימים לעולם העבודה".
מהמכללה למינהל נמסר: "המכללה פועלת להקל על מצוקת הסטודנטים וגיבשה תוכנית סיוע שמציעה לימודים בקבוצות קטנות, סדנאות להקניית מיומנויות ללמידה מקוונת, סיוע אקדמי שוטף, שירות פסיכולוגי, חללי זום ללא הגבלה ומנטורינג אישי. המכללה ביצעה הפחתת שכר רוחבית לעובדים כדי להפנות משאבים לתוכנית והכפילה את מספר המלגות. המכללה מאפשרת פריסת תשלומים ללא ריבית".
תגובת SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון: המכללה הנה מוסד ציבורי ושכר הלימוד בה נקבע ע"י המועצה להשכלה גבוהה. יחד עם זאת המכללה עשתה ועושה כל שבידה, במסגרת החוק ובנסיבות שנכפו עליה, על מנת לסייע ולתמוך במלגות בהיקפים של מליוני שקלים, לרווחתם של הסטודנטיות והסטודנטים שנפגעו בעקבות המשבר.