לפני כעשרים שנה עלתה ריטה בטליון (71) לארץ מאוקראינה עם בנה ואמה. "חשבתי שאגיע לארץ ויהיו לי חיים יותר טובים", היא מספרת לנו ומתקשה לעצור את הדמעות. "באוקראינה חייתי ברעב, וכולם אמרו לי לבוא לישראל ושפה יהיה לי יותר טוב. בפועל, מאוד קשה לי פה, וקשה לי לקבל שזה המצב".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ריטה מצטרפת לעוד 20,813 קשישים שממתינים לדיור במסגרת הדיור הציבורי בארץ, מתוכם 1,430 נמצאים ברשימות של משרד הבינוי והשיכון ו-19,838 נמצאים ברשימות של משרד העלייה והקליטה. רבים מהם ממתינים שנים על גבי שנים לקבל דירה, לא מקבלים פנסיה, או זכאים לפנסיה זעירה, ומוצאים עצמם מעבירים את השנים האחרונות בחייהם בהמתנה מייגעת, מוותרים על אוכל ותרופות כדי לשלם שכירות. אלו שממתינים ברשימות של משרד הבינוי והשיכון זכאים בזמן הזה לפתרון דיור בבתי גיל הזהב של המשרד.
2 צפייה בגלריה
ריטה בטליון
ריטה בטליון
ריטה בטליון: "ממתינה תשע שנים לדירה"
(צילום: יריב כץ)
כבר תשע שנים שריטה ממתינה להיכנס לדירה בדיור הציבורי. "כשיצאתי לפנסיה ישר הגשתי את המסמכים למשרד העלייה והקליטה", היא מספרת. בשנים הראשונות בארץ היא הצליחה להסתדר בעזרתם של בנה ואמה, אבל שניהם נפטרו לפני כשמונה שנים בהפרש של חודשים ספורים זה מזו, ומאז היא נמצאת במאבק קיומי. "אני לבד בארץ. אני אוספת בקבוקים כדי להתקיים. עבדתי כמטפלת בקשישים, עכשיו אני חיה על קצבת זקנה והשלמת הכנסה".
״עשרות אלפי קשישים נמצאים על סף חרפת רעב". מספר דני גיגי, מקדם מדיניות של פורום הדיור הציבורי. "אלו שזכאים לדיור ציבורי חיים על קצבת זיקנה ולרובם אין פנסיות, הם אינם יכולים לעמוד בתשלומי השכירות המופקעים של השוק החופשי. מצד שני, מלאי הדירות הציבוריות הולך ומידלדל והמדינה מסרבת כבר תקופה ארוכה לרכוש או לבנות דירות ציבוריות בהתאם לצרכים הגוברים, ולכן תור ההמתנה הולך וגדל".
גיגי מסביר שהמשמעות היא קשישות וקשישים שצריכים להחליט האם לגור ברחוב או לשכור חדר ולוותר על תרופות, ארוחות, או לאסוף בקבוקים ולקנות את הארוחה בדמי הפדיון. "המדינה שולחת את הקשישים להסתדר עם כמה מאות שקלים בשוק הפרטי ומתעלמת מהמצוקה הנוראית שלהם".

פנסיה של 320 שקל בחודש

אלכסנדר קרוגמן (72) מפתח-תקווה ממתין כבר חמש שנים לדירה בדיור הציבורי. "אנחנו עומדים בתור כמו פסלים, היינו מספר ארבע כשנכנסנו לתור ונשארנו מספר ארבע עד היום". קרוגמן עלה לארץ ב-1992 ועבד במשך כל שנותיו בארץ, אבל הוא זכאי רק לפנסיה של 320 שקל בחודש.
"אשתי ואני חוששים שנגיע לבית העלמין לפני שנקבל דירה בדיור הציבורי. אנחנו נמצאים במצב כלכלי קשה, הכסף שאנחנו מקבלים מביטוח לאומי ממש לא מספיק בשביל לשלם שכר דירה והוצאות שוטפות. אני קונה רק במבצעים, הולך בין חנויות ומחפש איפה יש מבצע. מי שיושב בכנסת לא חושב על האנשים".
2 צפייה בגלריה
אלכסנדר קרוגמן
אלכסנדר קרוגמן
אלכסנדר קרוגמן: "עומדים בתור כמו פסלים"
(צילום: שאול גולן)
ממשרד העלייה והקליטה נמסר בתגובה: "עולים חדשים הזקוקים לסיוע בדיור בשל מצבם הכלכלי מקבלים זאת מהמדינה במגוון דרכים כמו סיוע בשכר דירה, פתרון מגורים במקבצי דיור, במרכזי הקליטה ובדיור הציבורי. על אף הרצון של המשרד לסייע, הביקוש גבוה ואכן תור ההמתנה ארוך בשל היצע דירות נמוך. המשרד פועל במטרה להעמיד חלופות בזמן ההמתנה בתור, וזאת באמצעות הסיוע בשכר דירה בשת"פ עם משרד השיכון, ולקשישים במתן דיור במקבצי דיור".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "כחלק מהטיפול באוכלוסיית הקשישים חסרי הדיור מנהל המשרד כ-120 בתי דיור המיועדים לאזרחים ותיקים וקשישים הכוללים כ-12,000 דירות בהן מתגוררים כ-14,000 דיירים. כלל הקשישים הממתינים לדירה בבתי גיל הזהב מקבלים סיוע בשכר דירה לפי נתוניהם בזכאות האישית. מאגר הדירות בדיור הציבורי מוגבל, והמשרד מעלה נושא זה ומנגנונים להגדלתו באופן שוטף בדיוני התקציב מול משרד האוצר, ואנו תקווה כי לכשיאושר תקציב המדינה הבא יוקצו משאבים גדולים יותר לטובת מטרה חשובה זו".