2 צפייה בגלריה
מאיר ישראל במרתף שבו הוא מתגורר
מאיר ישראל במרתף שבו הוא מתגורר
מאיר ישראל במרתף שבו הוא מתגורר
(צילום: שאול גולן)
במשך כל חייו גר מאיר ישראל (57) בדירה קטנה של עמידר בתל אביב. כשהיה ילד חי שם עם הוריו ואחותו, ובחלוף השנים כשהוריו נפטרו נשארו שני האחים להתגורר בה בלעדיהם. לפני שלוש שנים גם אחותו נפטרה מסרטן והוא נשאר לבד. "הדירה הזו היא כל מה שיש לי", הוא מספר ל-ynet בכאב, אחרי שלפני כשבועיים פונה מהדירה על ידי משרד הבינוי והשיכון ועמידר בטענה שהוא לא עומד בקריטריונים של דייר ממשיך בדיור הציבורי.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ישראל, נכה המוכר בביטוח לאומי עם מאה אחוז נכות, מעביר את ימיו מאז הפינוי ברחובות וישן במרתף הבניין על ספה. "גדלתי בבניין הזה, אני פה מאז שאני זוכר את עצמי. נלקח לי הבית, מחקו לי את הזכרונות". בתוך המרתף שמציל אותו בימים אלו מחיים ברחוב, הוא מספר: "אני חולה לב כרוני, ויש לי הפרעת אישיות גבולית. אני לא יכול לעבוד בגלל זה, ואין לי דרך לפרנס את עצמי. אני חי על קצבאות".
ישראל הוא אסיר משוחרר, שריצה מספר מאסרים על עבירות אלימות. בשש השנים האחרונות הוא משקם את עצמו. "אני מנסה לשקם את החיים שלי, שש שנים שומר על החוק. אני חי מקצבת נכות שאני מקבל בביטוח לאומי. אני לא מבקש סיוע, אני מסתדר עם המעט שיש לי, לא רוצה להיות נטל על אף אחד, אבל הדירה הזו היא כל מה שיש לי. זה הבית שלי, כל חיי הייתי פה. אני מרגיש שאני אדם בודד מול מדינה שלמה".
2 צפייה בגלריה
מאיר ישראל במרתף שבו הוא מתגורר
מאיר ישראל במרתף שבו הוא מתגורר
ישראל: "אין לי פה מקלחת, לא שירותים, לא מטבח"
(צילום: שאול גולן)
במהלך פינוי הדירה כל רכושו נלקח ממנו, ועמידר דורשים ממנו שלוש עשרה אלף שקלים כדי לקבל אותו בחזרה. "נשארתי בלי כלום. אני ישן על ספה קטנה עם הכלבים שלי. אין לי פה מקלחת, לא שירותים, לא מטבח. אין לי כלום. הסתדרתי עם המעט שיש לי וגם את זה לקחו לי. איפה קצת אנושיות לבני אדם".
"עמידר כדרכה עושה שימוש חסר מעצורים בכוח שהמדינה הפקידה בידיה ובאמצעים הרבים העומדים לרשותה, ודורסת את הדיירים ללא רחמים וללא יחס אנושי", טוענת עו''ד רעות שאער, מנהלת פניות הציבור באגודה לזכויות האזרח. לדבריה, "פינוי דיירים מבוגרים וזריקתם לרחוב ללא חלופה לאחר שנים כה רבות בשיכון הציבורי אינה פתרון מידתי וראוי למחסור בדירות, מה גם שלפי שעה דירתו של ישראל, כמו מאות דירות נוספות בשיכון הציבורי, עומדות ריקות או אינן ראויות למגורים. עד לאחרונה משרד השיכון הורה שלא לפנות דיירים למעט מה שהגדירו כ'פלישות טריות' בשל ההבנה הבסיסית של המצוקה החברתית הקשה שעמה מתמודדים דיירי הדיור הציבורי כתוצאה ממשבר הקורונה".

החוקר טען: את גרה בשכונה טובה

ישראל אינו מקרה בודד. לאחרונה הוגשה עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד משרד הבינוי והשיכון על ידי אינגה אורן, בנוגע ליחס לאנשים החיים בעוני, ובהם אמהות חד הוריות. זאת בטענה שחובת המדינה לאפשר להם לחיות בכבוד, לרבות בתחום הדיור. אורן שכרה דירה בסיוע משרד השיכון בשכונה טובה כדי להבטיח חינוך טוב לבנותיה. במשך שנתיים קיבלה סיוע בשכר דירה, אך בשנה השלישית סורבה כיוון שלטענת המשרד היא אינה משדרת מצוקה.
חוקר פרטי שהגיע אליה טען שהיא מקבלת סיוע מהוריה, ובגלל שהיא חיה בשכונה יקרה יחסית, "שמורה ומטופחת", נדחה המשך הסיוע עבורה. הסיפור הזה משקף את אחד המחדלים בדרכי הסיוע של המדינה. המשמעות: הסטנדרטים לקבלת סיוע כל כך גבוהים, שעל מנת להיות זכאי להם יש לשמר תנאי שכר ומחייה נמוכים, בידיעה שמספיק שאדם ירוויח 100 שקלים יותר - ויאבד את זכאותו. כלומר אנשים מונעים מעצמם שיפור באיכות החיים שלהם כדי להיות זכאים לסיוע מהמדינה.
במקרה זה בית המשפט קיבל את העתירה וחייב את משרד השיכון לשלם לאורן את סכום הסיוע בשכר דירה, גם באופן רטרואקטיבי, על החודשים שהופסק עבורה הסיוע. "לרשויות המדינה יש אחריות חברתית להעניק לכל אדם את רשת הביטחון והתקווה שיוכל יום אחד לעלות מעבר מקו העוני, ולראות מעבר לקו האופק", לשון פסק הדין.

תגובות: "הדייר אינו זכאי לדיור ציבורי"

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה לגבי המקרה של מאיר ישראל: "ראשית, מדובר בדייר שאינו זכאי לדיור ציבורי ונמצא בדירה שלא בזכות, לאחר שערכאות בית המשפט אישרו את פינויו. שנית, נדגיש כי מדובר במקרה בו אמו של הפונה הייתה זכאית דיור ציבורי, ועם פטירתה, אחותו של הפונה אושרה כדיירת ממשיכה. על פי כל הבדיקות והמסמכים, נמצא כי ישראל לא התגורר איתה באותה הדירה ואינו זכאי להתגורר בדירה לאחר פטירת אחותו בשנת 2017.
"בקשתו של ישראל להמשך מגורים בדירה נבחנה בוועדת חריגים, הוועדה בחנה מכלול הנתונים והנסיבות ולא מצאה מקום לחרוג מהכללים ולהעדיפו על פני זכאי הדיור הציבורי הממתינים לדירה זו. נדגיש כי הדירה נחוצה לאכלוס משפחות זכאי דיור ציבורי, בנות חמש נפשות הממתינות לדירה זו, ובתל אביב בלבד ממתינים כיום 90 משפחות לדירה. ככלל, משרד הבינוי והשיכון אינו מפנה את כלל המשפחות הפולשות, אלא פועל על פי מתווה שאושר במשרד אשתקד, לפיו בינואר 2020 הוחלט על 50 מקרי פלישות שאושרו לפינוי, מתוך מאות מקרים של פולשים".
מחברת עמידר נמסר בתגובה: "מדובר בפלישה שאינה חוקית לדירת דיור ציבורי, ונציין כי בעיר תל אביב ממתינות עשרות משפחות עם ילדים בתור הארוך של הזכאים לדיור ציבורי. יובהר כי הדייר פונה בהתאם להחלטות ועדות משרד הבינוי והשיכון ובהתאם להחלטת בית המשפט. הפינוי בוצע בתאריך 1.3.2021, וטרם הפינוי הודעה אודותיו נמסרה למפונה כמקובל".