חדשות טובות לבעלי העסקים והחברות שנקלעו לקשיים כלכליים בעקבות הקורונה: ההסדר המשפטי שהוחל במרץ 2021 על מנת להקל על החייבים הוארך בחצי שנה. ל-ynet נודע כי השבוע האריך שר המשפטים גדעון סער, באישור ועדת חוקה, חוק ומשפט, את תוקפה של הוראת השעה שנקבעה בתיקון מספר 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי וזאת עד ל-17 בספטמבר 2022. מדובר בתיקון לחוק שמקל ומסייע מאוד לבעלי עסקים וחייבים שנקלעו לקשיים כלכליים בעקבות הקורונה. אגב, לא נדרש קשר סיבתי בין הקשיים של החייב לבין הקורונה.
תיקון 4 נחקק לפני כשנה במטרה להתמודד עם עלייה צפויה בהיקף החייבים שיבקשו לפתוח בהליכי חדלות פירעון בשל קשיים כלכליים כתוצאה ממגפת הקורונה. זאת, באמצעות יצירת מסלול מיוחד בחוק שיתאים למאפיינים המיוחדים של חייבים אלה ויעודד אותם לפנות להליכים של הסדר חוב כדי לאפשר להם לטפל בחובותיהם ולשוב לפעילות כלכלית מלאה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
חנויות נסגרו לצמיתות בירושלים בעקבות משבר הקורונה
חנויות נסגרו לצמיתות בירושלים בעקבות משבר הקורונה
חנויות שנסגרו לצמיתות בעקבות משבר הקורונה
(צילום: גיל יוחנן)
מסלול זה מאפשר לחייבים פרטיים ולתאגידים לקבל "עיכוב הליכים" לתקופה מוגבלת כדי שיוכלו לנהל משא ומתן עם הנושים ולגבש הסדר חוב, וזאת מבלי לפתוח בהליכי חדלות פירעון ובלי למנות נאמן שיבוא בנעלי ההנהלה תוך מתן הגנות מאזנות לנושים. במילים פשוטות, תיקון 4 לחוק חדלות פירעון מאפשר לאדם או חברה שנקלעו לקשיים בעקבות הקורונה לפנות לבית משפט בבקשה לעיכוב הליכים לתקופה של בין 3 עד 4 חודשים. ברגע שניתן צו עיכוב הליכים, נושי החייב לא יכולים לפתוח נגדו בהליכים משפטיים.
במהלך החודשים שבהם יש לחייב או לחברה בקשיים "שקט תעשייתי", הם אמורים לגבש הסדר חוב עם נושיהם. בהליך הזה לא ממונה נאמן שמפקיע את ניהול החברה בקשיים מידיה. זאת, לעומת הליך חדלות פירעון רגיל שם ממונה נאמן לחברה או לחייב.
עו"ד שי שמש, מומחה בתחום של חדלות פירעון, מסביר כי מצד אחד, עיכוב האפשרות של נושים לפתוח בהליכי גבייה על ידי עידוד החייבים לפנות להליכים של הסדר חוב במטרה להגיע להסדר כחלופה להליכי חדלות פירעון פורמליים, עשויה להיות החלופה הטובה יותר הן לחייב והן לנושה, שכן עצם הכניסה להליך רגיל של חדלות פירעון כשלעצמה עלולה לגרום להשמדת ערך עבור הנושים, היוצרת השלכות שליליות על החייב וכרוכה בעלויות רבות.
מנגד, בהתאם לתיקון 4, הניהול והשליטה נותר בידי מי שהביא במו ידיו לקריסת החברה תחת הגנה של בית המשפט לתקופת ההסדר ללא סמכויות מוגדרות.
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד מאיר לוין מסר בתגובה: "תיקון 4 לחוק חדלות פירעון יצר מסלול מיוחד עבור חייבים שנכנסו לקשיים כלכליים בתקופת משבר הקורונה. התיקון נחקק בתקופה שבה שררה אי-בהירות רבה לגבי ההשפעות הכלכליות של המשבר על המשק. כיום בחלוף שנה מכניסת התיקון לתוקף ישנם נתונים חיוביים לגבי השימוש בו.
"חייבים רבים, בעיקר תאגידים, ניצלו את המסלול המיוחד והתאפשר להם להימנע מכניסה להליך חדלות פירעון. זו תוצאה שמיטיבה עם החייבים ובסופו של יום גם עם נושיהם, עם עובדי אותם תאגידים שהסדרי החוב מנעו מהם לאבד את מקום עבודתם, ועם המשק בכללותו. אנו מקווים שהארכת תוקף התיקון על ידי שר המשפטים, גדעון סער, באישור ועדת חוקה, תאפשר הגעה להסדרי חוב נוספים. במהלך תקופת ההארכה ייבחן הצורך באימוץ המסלול המיוחד או היבטים מסוימים שלו כמסלול קבוע בחוק חדלות פירעון, בשים לב לשימוש בפועל במסלול המיוחד שיצר התיקון".
יש לציין כי תיקון 4 לחוק גובש בייעוץ וחקיקה (מחלקה למשפט כלכלי) בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד מאיר לוין, ועוה"ד לירון נעים ונעם הרצוג יחד עם אגף הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים.