בימים אלה שוקדת ממשלת ישראל על עיצוב "רפורמה" רחבה ושאפתנית של מערכת המשפט. מאמר זה נכתב מתוך דאגה עמוקה להשלכות הכלכליות והסיכונים הגלומים ברפורמה המוצעת. נדגיש שאין בכוונתנו לדון בפרטי ההיבטים המשפטיים שבתוכנית, שכן איננו משפטנים. כמו כן, אין בכוונתנו להתייחס להיבטים הפוליטיים והמפלגתיים שנכרכו בדיון הציבורי, שכן איננו פעילים או מזוהים עם מפלגה או גוף פוליטי כלשהו. עמדותינו מתבססות על ניסיון רב-שנים של מעורבות והתמודדות אישית עם האתגרים הכלכליים של המשק הישראלי, כולל ניסיון והיכרות קרובה עם עבודת הגופים והמוסדות הכלכליים הבינלאומיים.
בעולם המודרני צמיחה ושגשוג כלכליים מחייבים יציבות, מערכת חוקים שמבטיחה בין השאר כיבוד זכויות קניין, כיבוד חוקי תקציב, כיבוד חוק הבנק המרכזי (חוק בנק ישראל), שמירת חוקי תחרות וכללי משחק ברורים ויציבים שמאפשרים אופק תכנון ארוך טווח. בכך נוצרת סביבה אוהדת להתפתחות כלכלית ובפרט לחדשנות, ולמצוינות. מדינת ישראל הגיעה להישגים מרשימים וכלכלת ישראל הפכה ליעד מועדף להשקעות זרות שתרמו רבות להעלאת רמת החיים. שיפור זה לווה בעלייה מרשימה בדירוג האשראי של מדינת ישראל, כפי שנמדד על ידי שלוש רשויות הדירוג הגדולות בעולם (Moody, Standard and Poor - S&P, Fitch). אסור לסכן הישגים אלה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
1 צפייה בגלריה
נגידי בנק ישראל לשעבר, פרופ' קרנית פלוג ופרופ' יעקב פרנקל
(צילום: אלכס קולומויסקי ויורם רשף)
קל להרוס תדמית כלכלית - קשה מאוד לשקמה
בשנים האחרונות היו ביצועי הכלכלה הישראלית טובים במיוחד, ואלה נשענו בין היתר על השקעות זרות בהיקפים חסרי תקדים בהייטק הישראלי. אבל, הסביבה הכלכלית השתנתה, וההאטה בכלכלה הגלובלית והירידה בזמינות ההון כבר נותנות את אותותיהן בכלכלת ישראל. החלשת מערכת המשפט, שצפויה לגרור ירידה בנכונות של משקיעים זרים להשקיע בישראל, ועלייה בעלות הגיוס של ממשלת ישראל כתוצאה מהפחתה אפשרית בדירוג האשראי, עלולה להמיט מכה קשה על כלכלת ישראל ועל אזרחיה. בהקשר זה ראוי להקשיב לדבריו של נציג S&P שהתראיין לאחרונה בעיתונות הישראלית: "מגמה עקבית של החלשת מוסדות מרכזיים וחיוניים או של מערכת האיזונים והבלמים, אלו דברים שעלולים להוביל לעלייה בסיכון להורדת דירוג האשראי של ישראל". על רקע זה, אסור לסכן את דירוג האשראי של ישראל.
גורם מרכזי שקובע את מעמד המשק הישראלי בכלכלה העולמית הוא עוצמתה, מקצועיותה ואי-תלותה של המערכת המשפטית. שמירה דקדקנית על עקרון הפרדת הרשויות (הרשות המחוקקת, המבצעת, והשופטת) היא עקרון ברזל שעליו בנויה ונסמכת הדמוקרטיה. האיזון שבקשרי הגומלין בין הרשויות הינו רגיש ביותר, ודי שיועלה ספק לגבי המחויבות הממשלתית לשמירה על עקרון הברזל של הפרדת הרשויות, כדי שתיפגע התדמית שהיא קריטית לציבור המשקיעים בארץ ובעולם.
בתקופה הנוכחית שוררת ברחבי העולם אי-ודאות גיאו-פוליטית ואי ודאות גיאו-כלכלית. דווקא בתקופה רגישה כזו קל מאוד להרוס תדמית כלכלית, וקשה מאוד לשקמה. רפורמה כה רחבה ומהירה של מערכת המשפט והייעוץ המשפטי ללא דיון שמביא להסכמה רחבה, מסוכנת מאוד. למרות שקיימת תמיכה רחבה בצורך בתיקונים מסוימים במערכת המשפט, מכלול הצעדים שהוצגו נושאים בחובם סיכונים משמעותיים לאופי המשטר הדמוקרטי בישראל ולתדמיתו בעולם.
המשק הישראלי פועל בעולם תחרותי מאוד וצעדינו נבחנים בו בזכוכית מגדלת, ולעיתים בחוסר סבלנות ובחוסר סובלנות. בעולם תחרותי זה הפגיעה במעמדו של המשק הישראלי כתוצאה ממהלך פזיז ושגוי עלולה להיות הרסנית וקשה לתיקון. המסקנה המתבקשת מאסטרטגיה שקולה של ניהול סיכונים היא חד-משמעית: לאור התלות הרבה של המשק הישראלי בשווקים הפיננסיים הגלובליים ובנורמות המקובלות, אסור לסכן את מעמדו של המשק הישראלי בשוקי ההון העולמיים.
תגובת חברות הדירוג והמשקיעים לשינויים המתוכננים במערכת המשפט, שיצמצמו את הביקורת השיפוטית על פעולות הממשלה והכנסת ומחלישים את האיזונים והבלמים בין שלוש הרשויות, עלולה להיות מהירה וחדה.
הפגיעה בביקורת השיפוטית הובילה להורדת דירוג אשראי
הספרות הכלכלית מצביעה בעקביות על כך שלעצמאות בתי המשפט ולמגבלות שיפוטיות אפקטיביות על הרשות המבצעת יש השפעה חיובית על צמיחה כלכלית. זאת, דרך מספר ערוצים, בהם שמירה על מדיניות יציבה גם בזמן חילופי שלטון, שמירה על שלטון החוק ועל כללי המשחק, והפחתת אי-הוודאות הנובעת מהחלטות שלטוניות שרירותיות. החלשת הביקורת השיפוטית עלולה לאפשר לממשלה קידום מהלכים שמובילים לפגיעה בכלכלה בין היתר בשל פגיעה אפשרית בזכויות הקניין, חשש של משקיעים מהחלטות שרירותיות ובלתי צפויות, ושינוי בכללי המשחק בהעדר ביקורת שיפוטית.
דוגמאות להשפעה כזו ראינו בשנים האחרונות במדינות שבהן נחלשה הביקורת השיפוטית ועורערו האיזונים והבלמים בין רשויות המדינה, כך שהממשלה הפכה לכל יכולה. בטורקיה, שבה נפגעה הביקורת השיפוטית באופן חד במיוחד החל מ-2015 וניטלה גם העצמאות מהבנק המרכזי, הירידה בהשקעות הזרות הייתה חדה הרבה יותר מאשר במדינות אחרות באותה תקופה, וגם דירוג האשראי ירד בצורה חדה.
בהונגריה, שבה החלה ההידרדרות במעמדה של המערכת המשפטית ב-2009, ירד דירוג האשראי של המדינה למשך כמה שנים, וגם עתה הוא עדיין נמוך מזה שהיה לפני תהליך הפגיעה במערכת המשפט. גם הפגיעה בהשקעות הזרות בהונגריה הייתה חדה בהרבה מזו שחוו מדינות אחרות ב-OECD באותה תקופה שלאחר המשבר הפיננסי הגלובלי.
בפולין, שבה החלה ההחלשה של מערכת המשפט ב-2016, חלה ירידה (זמנית) בדירוג האשראי, וירידה בהשקעות הזרות, בניגוד לעלייה (קטנה) בהשקעות בממוצע מדינות ה-OECD באותה תקופה. בכל המדינות הללו, חברות הדירוג מציינות את הפגיעה בביקורת השיפוטית המובילה לפגיעה באיזונים והבלמים בין הרשויות כגורם שלילי בקביעת הדירוג. בהקשר זה יודגש כי בהונגריה ובפולין, האיחוד האירופי ששתיהן חברות בו, מגביל את החופש שיש להן לפגוע במשטר הדמוקרטי ובעצמאות המוסדות השונים במדינה, מה שאין המצב בישראל.
מצבה של ישראל עדיין רחוק מזה של מדינות כמו הונגריה ופולין, ומצבה טוב לאין שיעור מזה של טורקיה, אבל חשוב להבין כי קיימת זיקה בין תהליכים שלכאורה נראים בלתי קשורים כמו יכולת הביקורת של הרשות השופטת על הממשלה והאמון בכלכלה המשפיע על הביצועים הכלכליים. המהלכים המוצעים להחלשת הביקורת השיפוטית מגבירים את הסיכון לתגובה קשה וכואבת.
פרופ' קרנית פלוג היא סגנית הנשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ונגידת בנק ישראל בשנים 2013-2018; פרופ' יעקב פרנקל הוא חתן פרס ישראל בכלכלה, יו"ר מכון פרנקל-צוקרמן לכלכלה גלובלית באוניברסיטת תל-אביב ונגיד בנק ישראל בשנים 1991-2000
