אתם יודעים מה זה ספיד-דייט? אני שמעתי לראשונה על המושג כשהייתי בת 18. צפיתי בדיוק בפרק הראשון של הסדרה "סרוגים", ואני זוכרת את יפעת יושבת בשולחן מספר 5, ונתקלת בשלל יצורים שגרמו לה להתחרט על הרגע שהיא בכלל ניסתה. ואז הגיע נתי, הרופא החתיך והמבוקש של הביצה הירושלמית, ויפעת הייתה המומה. איך ייתכן שגבר כל כך שווה בכלל חשב להגיע לשם? תהתה.
"מה בחור כמוך עושה במקום כזה?", היא שאלה אותו, סקרנית. "מה בחורה כמוך עושה פה?" הוא השיב לה, עד שחשף שהגיע בהשראת אימו. "אמא שלי רשמה אותי", הודה. "היא לחוצה שאני לא מתחתן". כמה דקות אחר כך הם כבר יצאו משם והתיידדו באמת, ויפעת אפילו הזמינה אותו אליה לארוחת שבת.
עוד בנושא:
אני זוכרת שממש צחקתי כשראיתי את זה. בזמנו אמרתי לעצמי, "אין סיכוי בעולם שזה יקרה לי. אני אתחתן הרבה לפני שהרעיון הזה לצאת לספיד-דייט של דתיים בכלל יעלה לי לראש". 12 שנים מאוחר יותר, והנה אני נרשמת לספיד-דייט הראשון בחיי. ולמרות שהרגשתי בדיוק כמו יפעת, שאין שום סיכוי שאמצא במקום כזה מישהו נורמלי שידבר אליי, עדיין קיוויתי שבכל זאת יגיע בסוף הגבר האחד שכן יתאים. הרי זה כל מה שאני צריכה באמת – לא מיליון, לא מאה, לא עשרה, רק גבר אחד מתאים.
אמרתי לעצמי, "יהיה מה שיהיה", לקחתי אוויר, מרחתי על הפנים קצת מייקאפ ושפתון, והתיישבתי מול המחשב, מוכנה להכיר את אהובי. אם חשבתם שדייט בזום זו חוויה מוזרה, אז רק תחשבו מה זה ספיד-דייט שמתבצע ככה.
בשעה שמונה בערב נכנסתי ללינק שהמארגנת שלחה לי למייל. מצאתי את עצמי יושבת מול המסך, לצד עשרות אחרים שהתכנסו יחד לאירוע שתוכנן להתקיים למרות המגפה. "הקורונה לא תעצור אותנו!", הכריזה המארגנת לכל הגברים והנשים שהחלו להיראות בריבועים הקטנים. "לכל זוג יינתנו שבע דקות לשוחח לבד, וחצי דקה לפני ההחלפה תקבלו התראה על סיום השיחה. אני מבקשת לשמור על כמה שפחות דברים שליליים, לא לדבר על פוליטיקה ולא על אקסים", הורתה.
ואז זה התחיל.
אני יושבת מול הזום ובמקום גבר, עולה מולי בחורה! מסתבר שבגלל שהדייטים הסתדרו לפי שמות של בנים ובנות, ולבחורה שהופיעה מולי, רוני, היה שם יוניסקס – הם הצליחו להתבלבל. אחרי כמה שניות, שבמהלכן צחקנו שתינו על התקלה, סוף כל סוף עלתה במסך שמולי דמות של גבר. וכך, במשך שעתיים, שוחחתי עם לא פחות מ-15 גברים שלא ראיתי בחיים.
אחד שאל אותי שאלות יבשות, שהרגישו כמו ראיון עבודה ארוך ומתמשך. השני היה קצת יותר נחמד, אבל הוא חזר בתשובה וידעתי שזה לא יעבוד. השלישי שאל אותי, "אם חשובה לי יראת שמיים", וכבר שם הבנתי שזה לא יתקדם, כי למרות שיש לי קשר חזק למסורת, זה לא משהו שבאמת חשוב לי. הרביעי סיפר לי שהוא עובד בתחום הגרפיקה אבל גרוש עם שלושה ילדים. תראו, אני ממש לא פוסלת גרושים, אבל הרגשתי שלהיכנס לקשר כזה פחות יתאים לי עכשיו.
החמישי היה מבוגר ממני ב-13 שנים, ולמרות שגיל זה רק מספר, בשבילי זה היה נראה כמו פער תהומי. השישי דווקא היה חמוד, וסימנתי אותו כאחד שאולי יכול להיות איתו פוטנציאל למשהו בעתיד. השביעי סיפר לי שהוא מובטל ומעולם לא יצא מהבית של ההורים, השמיני עשה איתי משחק פנטומימה מוזר, ושם גם גיליתי עד כמה כישורי האלתור שלי גרועים.
התשיעי לא הצליח לתפעל את הזום וכל שנייה נתקע לו המסך, והעשירי סיפר לי שהוא נמצא ברכב שלו, כי הוא עדיין לא יצא מהעבודה. התאורה סביבו הייתה מעומעמת ובקושי יכולתי לראות את הפנים שלו. מהשלב הזה והלאה, איבדתי את כושר הריכוז שלי, והרגשתי שזה כבר יותר מדי פרצופים לערב אחד. מתוך 15 גברים סימנתי שלושה. מישהו כמו נתי, הרופא המבוקש, לא מצאתי שם.
למחרת המארגנת של הספיד-דייט התקשרה לספר לי שנמצאה לי התאמה עם אחד המשתתפים, הבחור השישי. "אני מעבירה לו את הטלפון שלך, ותמשיכו משם", אמרה והוסיפה: "אני חייבת להגיד לך שהיית מאוד מבוקשת, והרבה בחורים שלא סימנת כן סימנו אותך מצידם". שמחתי לשמוע את דבריה, וזה גרם לי להרגיש די טוב עם עצמי, אך לרגע אחד לא הצטערתי שצמצמתי את מספר השמות שסימנתי.
זה לא קל למצוא חיבור וכימיה בזמן כל כך קצר, ובטח כשיש מסך שמפריד בינינו. יכול להיות שאם הספיד-דייט היה מתקיים מחוץ למסך, הייתי מוסיפה לרשימה עוד גברים שלא סימנתי. אני יודעת שלא כולם יכולים לעבור מסך, וזה חבל.
כמה דקות אחר כך, הבחור שנמצא כ"התאמה" עבורי בספיד-דייט שלח לי הודעה. "היי אפרת, מה שלומך? אשמח לדבר איתך בערב". עניתי לו, "סבבה, נשמע טוב", אך מאז לא שמעתי ממנו. אולי ההודעה היבשה שלי הורידה לו את החשק? לא יודעת, והאמת היא שגם לא התעמקתי בזה יותר מדי.
בקיצור, עברתי לדייט הבא. בסוף צריך רק מישהו אחד, אבל כמה צפרדעים עוד איאלץ לפגוש במהלך הדרך? אגב, גם נתי, הרופא החתיך והמבוקש שיפעת מצאה בספיד-דייט שלה, התברר בסוף כצפרדע.
