"כשהייתי נשואה, הייתה המון ביקורת עליי, כעדן, על המיניות שלנו בתוך המסגרת הזוגית של הנישואים. מבחינתו הייתי איזו נימפומנית, ואני זוכרת איך ממש הייתי צריכה להשתיק את האישה המינית היצרית שהייתי.
"לכן כשיצאתי לעולם הפנויים-פנויות כגרושה, הסתובבתי הרבה זמן עם הקול הפנימי הזה, קול מקטין שמבקש ממני לשמור על פרופיל נמוך. אני גם מגיעה מהחברה הדתית-לאומית, והרבה שנים עבדתי כיועצת מינית מתחת לרדאר, כי חששתי שהמקצוע שלי לא יתאים למסגרות החינוכיות של ילדיי", משתפת עדן זיו, יועצת מינית וזוגית, בעלת הכשרה בטיפול מיני וזוגי, שמלווה יחידים וזוגות לחיבור לגוף, לתשוקה, לעונג ולאהבה.
עדן זיו. כשהיא התגרשה, אנשים חשבו שירדה מהפסים
(צילום: Benny Cohen)
עדן מרצה בנושאי מיניות, זוגיות והעצמה אישית ומנחה מעגלי נשים ומעגלי גברים .לפודקאסט "סקס אפיל" היא הגיעה כדי לספר על המסע שגרושים וגרושות עוברים עם המיניות שלהם אחרי הנישואים.
סקס אפיל
הם מתגרשים ותוהים מי ירצה לשכב איתם עכשיו | #189
46:08
(האזינו לפרק המלא של "סקס אפיל": הם מתגרשים ותוהים מי ירצה אותם עכשיו)
"אנשים חשבו שירדתי מהפסים"
"התגרשתי לפני 27 שנים אחרי שבע שנות נישואים ושני ילדים מהממים. התגרשתי, בין היתר, כי הייתה שם מיניות וזוגיות לא מוצלחת" היא מודה. "הייתי בת 28, מאוד צעירה, והרגשתי אשמה גדולה על כך שנכשלתי. מבחינתי, ברגע שלא הצלחתי להחזיק בית לאורך זמן, זאת תחושה נוראית של כישלון.
"מצד שני, זה גם היה המקום שאמרתי שזה הזמן שלי לבחור בעצמי. אני לא מוכנה להמשיך עם ההעברה הבין-דורית הזאת של להיות האישה הכנועה והמוקטנת שנמצאת במקום חלש. אני רוצה להתחיל לעשות למען עצמי".
כשהייתי נשואה, הייתה המון ביקורת עליי, כעדן, על המיניות שלנו בתוך המסגרת הזוגית של הנישואים. מבחינתו הייתי איזו נימפומנית, ואני זוכרת איך ממש הייתי צריכה להשתיק את האישה המינית היצרית שהייתי
איך היו התגובות ליוזמה שלך להתגרש?
"כמובן שנתקלתי בכל מיני הרמות גבה כאלה ואחרות. אנשים חשבו שירדתי מהפסים. שיש פה איזשהו מרד ותכף אתעשת, אבל לא. וזה משותף להרבה אנשים שמחליטים להתגרש – ההבנה הזאת שהגיע הזמן שלהם לבחור בעצמם; שזה לא מאוחר. שיש פה הזדמנות נהדרת למשהו חדש.
"אני לא אומרת את זה חלילה כדי לעודד אנשים לסיים מערכות יחסים ולהתגרש, אבל אני כן חושבת שחשוב לאדם להיות במקום שבו הוא מסוגל לבחור בעצמו, ואני בחרתי בעצמי, וברגע שבחרתי בעצמי, התחלתי לעבור כל מיני תהליכים של סדנאות וטנטרה ולמידה על מיניות, שידעתי שיעזרו לי לחיות את החיים שלי בעונג".
באילו אתגרים אדם שזה עתה סיים את נישואיו יכול להיתקל?
"האתגר הראשון זה השינוי הגופני שאנחנו חוות, בעיקר נשים. מרביתנו עוברות הריונות ולידות, הגוף שלנו כבר לא מה שהוא היה, יש סימני מתיחה, ורידים, צלוליט, החזה שונה – ואז את יוצאת אל שוק הפנויים-פנויות כגרושה טרייה, מתחילה לפגוש גברים חדשים, ויש פה פתאום המון חשש בנוגע לדימוי הגוף – רגע, איך הם יגיבו לבטן, לחזה, לסימנים, לשומנים, למשקל שהשתנה? כאילו, דברים השתנו. אני לא עדן שהייתה כשהיא התחתנה לפני איקס שנים.
יש פה פתאום המון חשש בנוגע לדימוי הגוף
(צילום: shutterstock)
"זה ממש משהו שאני שומעת המון בקבוצות נשים שאני מדריכה – המקום הזה של החשש ממבנה הגוף החדש. גם אצל גברים יש חשש דומה – יש השמנה והתקרחות. אנחנו אמורים להתחיל עכשיו משהו חדש כשאנחנו בעצם אנשים למודי ניסיון, עם משקעי עבר, חוויות עבר, עם כאבים, מחסומים, ואנחנו אמורים לפגוש בתוך כל העסק הזה מישהו אחר שבעצמו מגיע עם התיק האישי שלו.
את יוצאת אל שוק הפנויים-פנויות כגרושה טרייה, מתחילה לפגוש גברים חדשים, ויש פתאום המון חשש בנוגע לדימוי הגוף – רגע, איך הם יגיבו לבטן, לחזה, לסימנים, לשומנים, למשקל שהשתנה? כאילו, דברים השתנו. אני לא עדן שהייתה כשהיא התחתנה
"היה לי למשל גבר שהגיע לטיפול והוא היה בחשש נוראי, כי איבר המין שלו, בחוויה שלו, הוא קטן - כי זה מה שאשתו אמרה לו כל הזמן. היא הייתה נורא מקטינה אותו, 'יש לך זין קטן', 'הזין שלך לא שווה כלום', 'יש לך זין קטן, אי אפשר להרגיש אותו בכלל'. עכשיו הוא גבר מתוק ממש ומפוחד כולו, והוא אמר לי, 'עדן איך אני אני עושה בכלל את הצעד החוצה? איך אני פוגש עכשיו נשים חדשות אחרי מה שעברתי?'"
וואו. אז מה עשיתם?
"התחלנו לעבוד על הדימוי העצמי שלו, על החיבור לפין שלו, על האהבה של הגוף שלו, להתחבר לפין בכל המנעדים שלו, וזה היה נורא מרגש לראות את התנועה שקרתה שם. זו הייתה תנועה לא פשוטה בשבילו, אבל מאוד-מאוד משמעותית. המילים שהולכות איתנו והאמונות המקבילות שמשרישים בנו – זה פוגש את כל המגדרים ועלול להשפיע עלינו ועל הביצועים שלנו במשך שנים".
מילים גם מצלקות הרבה יותר ממכה פיזית. זה ממש מהדהד לאנשים בראש עשרות שנים.
"נכון. זה היה שם, זה היה מאוד נוכח, ומאוד התרגשתי שהוא היה מסוגל לבוא ובחר דווקא לעשות תהליך עם אישה בשביל להתחבר למקום הזה".
מה עושים בתהליך כזה באמת?
"זה באמת המקום של קודם כל להבין מה הוא חושב על עצמו, זה לנרמל הרבה דברים. אני מדברת איתו על החוויות האישיות שלו ברמה שלו, של איך הוא חווה את הגוף שלו. אני מדברת איתו על המקום של להתחיל להכיר את הגוף שלו אחרת. על איך לעשות ממש עינוג עצמי, לא אוננות. זה ממש להתחיל לחקור את הגוף בלי קשר לאיבר המין. כחברה, אנחנו נותנים לאיברי המין שלנו את כל כובד המשקל בכל מה שקשור למיניות, אבל המיניות שלנו לא יושבת רק על איברי המין.
כחברה, אנחנו נותנים לאיברי המין שלנו את כל כובד המשקל בכל מה שקשור למיניות
(צילום: Shutterstock)
"עוד תהליך בעבודה היה להוריד את הצורך בתיקוף של האחר. אנחנו לא מתעלמים ממה שקרה, כי אנחנו שמענו את הקול הזה, ואני לא יכולה לקחת את חוויית העבר הזאת ולמחוק אותה. היא נאמרה, היא נשמעה. זה פשוט לא להיות ניזונה או לא להיות מובלת על ידי החוויה הזאת יותר. להבין שהיא לא מגדירה אותך. הסברתי לו שזה נורא-נורא חשוב שהוא יבנה את העצמי האיתן שלו בשביל עצמו, לא בשביל אף אחת אחרת".
"הן מבינות שיש להן בעיה במקום המיני, והן לא רוצות להשליך אותה על מישהו חדש"
"זה היה איתו, אבל שאלת עם מה עוד אנשים מגיעים לעולם הדייטינג אחרי גירושים", מוסיפה עדן. "אז חוץ מדימוי עצמי נמוך, הם מגיעים גם עם המון דברים שהם חוו בתוך המערכת הזוגית הקודמת. זאת אומרת, היו נשים שסיפרו לי בקליניקה שהן היו מקיימות יחסי מין רק בשביל לסמן 'וי', והן לא נהנו מהמין שהיה להן עם הבעל. חלקן ממש חוו כאבים ביחסי המין כי הן לא היו רטובות אפילו. הן באות כי הן מבינות שיש להן בעיה במקום המיני והן לא רוצות להשליך את הבעיה הזאת על הקשרים העתידיים שלהן.
"לפעמים הן שמעו שהן 'פריג'ידיות', שהן לא מיניות בעליל, שהן לא יודעות לעשות סקס, שהן סקס גרוע, שהן לא שוות כלום, לא יודעות כלום, לא רוצות. כאילו, 'מי ירצה אותך בכלל'. והמילים הקשות האלה מהדהדות אצלן. הן אומרות לי, 'מי ירצה אותי בכלל? כאילו הוא אמר שאני גרועה ושאני נוראית, אז למה שמשהו ירצה אותי'? ואני אומרת להן - אנחנו הולכות לעשות תהליך שלא קשור לגבר הבא שיבוא, לגברים הבאים שיבואו. זה קשור אלייך. זאת מתנה שלך עבור עצמך, כי מגיע לך.
מיניות זאת מתנה שלך עבור עצמך, כי מגיע לך
(צילום: shutterstock)
"אני חושבת שאנחנו צריכים לחיות את החיים פה, לא ללכת לידם. אני לא רוצה לחיות חיים של מישהו אחר, אני לא רוצה שמישהו אחר יגדיר את החיים שלי, ואני רוצה לחיות את החיים האלה הכי טוב שאני רק יכולה. במלוא הנוכחות, במלוא המהות, במלוא הכוונה".
לפעמים הן שמעו שהן 'פריג'ידיות', שהן לא מיניות בעליל, שהן לא יודעות לעשות סקס, שהן סקס גרוע, והמילים הקשות האלה מהדהדות אצלן. הן אומרות לי, 'מי ירצה אותי בכלל? הוא אמר שאני גרועה ושאני נוראית, אז למה שמשהו ירצה אותי'
יש את הסטיגמה הזאת שאנשים שמתגרשים הופכים להיות נורא הרפתקניים מינית. מדברים למשל על הגרושות שלובשות מנומר והולכות למסיבות סקס. עד כמה הסטיגמה הזאת קיימת במציאות?
"זה נורא סטריאוטיפי האודם האדום והלבוש המנומר הזה, אבל אני עצמי הייתי שנים עם אודם אדום וציפורניים אדומות", היא צוחקת.
"אני חושבת שיש זה נורא תלוי בשלב שבו מתגרשים. אבל אנשים שככה, יש להם איזשהו תיאבון כזה, רוצים לפחות בהתחלה לבלוע את העולם, בטח אם את לא חווית כמעט כלום בנישואים שלך, והרבה פעמים זה המקום של התיקוף של האחר שגורם להם לעשות את זה - כדי להרגיש שאני שווה, כדי להרגיש שאני נחשק, כדי להרגיש שאני מין טוב או מחוזרת, אז אני ארצה לעשות כמה שיותר כיבושים מיניים, שלא תמיד מווסתים או מיטיבים איתי, אבל יש שם איזושהי סקרנות".
לפי הקלישאה כל הגרושות לובשות מנומר. תצוגה של גוטקס
(צילום: אמיר יהל)
אז זה הרבה נובע ממקום של חוסר? זאת אומרת בגלל שאני מרגישה נורא ואני מתאבלת על הזוגיות הקודמת, אז אני רוצה להוכיח לעצמי שאני יכולה להשיג את כולם, שאני יכולה לפתות?
"נכון, וזה מוביל למקומות דווקא פחות טובים שקורים בתוך האינטראקציות המיניות האלה, כי כשאנשים מגיעים מתוך חוסר, קורים דברים פחות טובים".
מה למשל?
"קודם כל, יש לנו ציפייה שהצד השני ימלא את החוסר הזה שלנו, ולא, הצד השני לא אחראי, לא על האורגזמיות שלנו ולא למלא לנו שום חסך. אנחנו צריכים לעשות - אני קוראת לתנועה הזאת 'מבפנים החוצה' - אנחנו צריכים להיות בספירלה פנימית ולצאת איתה החוצה.
"זה אומר שבוא נעשה עבודה עם עצמנו קודם, נתחבר למיניות שלנו, לגוף שלנו, לעונג שלנו, לתשוקות, לפנטזיות אבל גם לגבולות שלנו, נהיה במקומות שאנחנו יודעים מה אנחנו רוצים, מה עושה לנו הכי טוב שבעולם, גברים ונשים כאחד, ואחרי זה נוכל לצאת לתוך משהו שיהיה הרבה יותר מדויק עברנו, ולפגוש גם דברים שהם הרבה יותר מעצימים ונכונים לנו.
"אבל כל זמן שאנחנו מנוהלים על ידי קולות אחרים, בין השאר זה גם הקולות שאומרים לנו, 'לך תזיין את כל העולם, זה הזמן שלך להוללות', שאלו קולות שגרושים אומרים אחד לשני – אז אנחנו עלולים לחוות חוויות פחות מדויקות עבורנו".
נשמע מאוד הגיוני, אחרת המיניות הופכת למקום לסמן 'וי' כדי להוכיח שעשיתי וחוויתי, אבל לא באמת מאפשרת לנו להיות נוכחים בחוויה.
"זה בדיוק זה. המין הופך לטכני ואז גם אנשים יוצאים מהחוויות האלה פגועים. יש גם המון-המון פחד בלהיות לבד, פחד שלא ירצו אותי, ואז, כשמישהו מגיע ורוצה אותי, במיוחד אם הוא גם קצת מחזר ומביע עניין מעבר לרק מין, אז גם אם זה לא מתאים לנו, אנחנו אומרות יאללה, אולי ניתן לזה באמת הזדמנות. ואז אנחנו נכנסים למקום שהוא פחות נכון, מקום שלא תמיד מקדם אותנו".
מה הפחד הכי נפוץ שזיהית בקליניקה אצל גרושים וגרושות מבחינת החזרה לשוק הפנויים-פנויות?
"אצל גברים זה בעיקר בעיות בתפקוד המיני. אם היו להם קשיים בזקפה, אם הייתה להם שפיכה מהירה, אז הם מפחדים שזה יחזור. לפעמים יש באמת חרדת ביצוע שקורית כי הם מתרגשים כל כך לפגוש מישהי חדשה. אצל הגברים האלה הצורך לתפקד ממש מנהל אותם. אבל מה אם לא בא לי, ומה אם אני עייף? אז מה, זה אומר שאני לא מספיק טוב? שאני לא מספיק מיני? שאני לא רוצה אותה? התרגומים של הדברים האלה נורא-נורא מכווצים גברים בהיבט הזה.
"הנחיתי מעגל גברים לפני כמה זמן, ואחד הגרושים שהוא מצ'ואיסט כזה, כמעט כל הערב התהדר בכמה הוא סקס טוב וכמה הולך לו ואיך הוא לא מוכן להתחייב לשום קשר, כי רק כך הוא יכול ליהנות מכל העולמות. אלא שככל שהערב ככה התקדם, פתאום הוא הביא קול אחר, מאוד פגיע, והוא דיבר גם על חרדת ביצוע ועל זה שלא תמיד יש לו זקפה, שזה משהו שמלחיץ אותו. ממש ירדו ממנו שכבות.
"את לא מבינה מה קרה שם, זה היה רגע מכונן. וזה היה פשוט מרגש. לרגע לקחתי שנייה פאוזה של שקט, ואמרתי שזה ממש מרגש הפגיעות הזאת שהוא מביא, כי פתאום הוא לא היה חייב להראות כמה מאצ'ו הוא, פתאום יצאה ממנו אמת. גבר פגיע שמביא את הרגישות שבו – בעיניי, זה אחד הדברים הכי חזקים שיש".
איך באמת מתמודדים עם טראומות או חוויות מיניות לא טובות מהעבר, בלי לתת לחוויות האלה לנהל את הקשר החדש?
"אני חושבת שדבר ראשון זה תקשורת. תקשורת היא המפתח, והיא אחד הדברים שהכי קשה לנו לעשות. נורא קשה לנו לתקשר באמת מה אנחנו צריכים, מה אנחנו רוצים, לספר על הקשיים, על ההתמודדויות. חרדת ביצוע למשל היא הרבה פעמים גלגל. אדם חווה חרדת ביצוע פעם בקשר אחד, ואז הוא מעביר את זה לקשרים הבאים בגלל שכל הזמן זה מהדהד בראש שלו. כאן טיפול טוב יכול באמת לעזור לרפא את משקעי העבר".
