ענבל חננאלענבל חננאל
ענבל חננאל. הלב רוצה מה שהלב יכול
(צילום: אלבום משפחתי)

"את בררנית מידי, את בוחרת את הבחורים הרעים. נסי ללכת על חנונים". את התגובה הזאת אני שומעת בכל פעם כשאני מספרת שרצה הגורל ועדיין לא התחתנתי. זה גם תמיד מגיע עם הסבר מנומק: "את לא באמת רוצה זוגיות, אחרת לא היית מתנהגת ככה". ובכן, תודה על האבחון הזריז אבל יש לי חדשות בשבילכם – זו לא הסיבה שאני עדיין רווקה, באמת שלא.
נכון, יש איזו סטיגמה שבמידה וחלילה וחס נשארת רווקה מעל גיל 30 - משהו לא בסדר איתך, יש כנראה קאטץ' ו"תני לי עשר דקות איתך ואני פותר לך את זה". אבל יודעים מה? אם כבר יש לכם עשר דקות, אולי כדאי שאנצל אותם כדי להשמיע את הקול שלי.
לטורים הקודמים של ענבל חננאל:

ובכן, יש לי בעיה, אבל היא דווקא לא בררנות יתר או משיכה לבחורים ה"רעים". הבעיה היא שהלב שלי עבר טראומה קשה מידי בעברו - שברו אותו ומאז הוא חשדן. בדיוק כמו פעם, כשהייתי ילדה והחלטתי לקטוף סברס בלי לדעת שהוא מלא בקוצים, ואני הולכת לשלם על כך אחר כך בבכי מר במשך שעות - כך גם הלב שלי לא ידע שכשהוא ייפתח לראשונה בפני מישהו, הוא גם יישבר לאלפי רסיסים.
אגב, בכל פעם שאני רואה מאז סברס - גם אם הוא מקולף וארוז באריזה שקופה ויפה ונראה מגרה להפליא - אני חושבת פעמיים לפני שאני מושיטה את ידי. אני חושדת בו כמו שאני חושדת במחזרים פוטנציאליים שגורמים ללב שלי לפעום טיפה יותר מהר, ומעדיפה לסגת אחורה ולרוץ לצד השני רק ליתר ביטחון.
ואם כבר כנות, בואו נסגור את פינת החנונים. האם קיימת איזו הבטחה אוניברסלית ידועה ומוכרת שחנונים לא ישברו לי את הלב? מה זה השטויות האלה "תמצאי לך איזה חנון", ובכלל - מה זה "תמצאי לך"? אני אמורה ללכת ברחוב ולהסתכל ימינה ושמאלה עד שאראה אותו נשען על העץ ופותר תרגילים של בני גורן להנאתו או צופה בפרק האחרון של המנדלוריאן? מספיק עם השטויות האלה כבר.
הלב שלי לא בוחר במי להתאהב ואני לא יודעת אם שמעתם את זה בעבר, אבל ללב שלנו יש נטייה כזו לא להקשיב לראש, ואני נשבעת לכם שאם מערכות יחסים היו עובדות מהמוח - היום הייתי נשואה פלוס שלושה וכלב שלא משיר שיער.
ועוד בקשה, אם יורשה לי. לפני שאתם ממהרים לקרוא לי "רווקה ממורמרת", תנו לי להגיד לכם שאתם צודקים לגבי עניין הרווקה, אבל למרות שמדובר בשתי מילים שעובדות יחד מצוין, רווקות לא תמיד מביאה איתה מרמור. להיפך. הזמן הזה לבד, ללא זוגיות, מאפשר לי להכיר את עצמי קצת יותר טוב, להבין מי אני, מה אני שווה, כמה חזקה אני ולהזכיר לעצמי שאני לא צריכה להתפשר על כלום. הזמן הזה לבד עוזר לי להבין שמגיע לי להיות מאושרת, ואולי אפילו עם בחור לידי, אבל לא בהכרח.
היום אני יודעת לומר שכדי שאוכל להיכנס לזוגיות טובה ובריאה, אני צריכה קודם כל לאהוב את עצמי כמו שאני, ובעיקר לסלוח ללב שלי. נכון, הוא לא הפעיל שיקול דעת והוא היה יכול להתאמץ טיפה יותר, אבל זה המצב. ואם את קוראת את זה ומזדהה עם דבריי, אנא, סלחי ללב שלך וסלחי לעצמך. כן, נעקצנו, כאבנו, אבל מתישהו גם זה יעבור.