בשיתוף Margalit Startup City
החדשנות הישראלית יצרה את אחת מתעשיות ההייטק המתקדמות בעולם, שמובילה את הכלכלה הישראלית בעשורים האחרונים. הקמת חברות, אקזיטים, פיתוחים צבאיים, כניסה של חברות רב לאומיות, טכנולוגיות להגנת סייבר, לעולם הפיננסי, מדיה, ביג דאטה, מזון וחקלאות – כל אלו יצרו מאות אלפי מקומות עבודה איכותיים והניעו את המשק.
אולם מול החדשנות העולמית שמובילה אומת הסטאראפ, ישראל גם מובילה בשיעור העוני במדינות ה-OECD (מקום רביעי מהסוף בהשוואה למדינות המפותחות). בהתייחס לילדים העניים – התמונה עגומה הרבה יותר: ישראל ניצבת בתחתית הדירוג, רק טורקיה נמוכה יותר מאיתנו. גם עפ"י דוח העוני האלטרנטיבי לשנת 2019 של ארגון לתת, אחד מכל 3 ילדים בישראל חיים בעוני .
מה ניתן לעשות כדי לוודא שההיי טק, קטר הצמיחה הישראלי והדבר הכי חזק שיש היום למדינת ישראל, מגיע לכל ילד בישראל ותורם למהפכה החברתית ולכלכלה החדשה?
"חדשנות היא הרבה מעבר להצלחה עסקית - היא מנוע לשינוי חברתי בישראל", אומר אראל מרגלית, מייסד ויו"ר קרן ההשקעות JVP ו-Margalit Startup City. "חדשנות יכולה לצמצם פערים, להפוך שכונות, קהילות וערים ממקומות מוחלשים חברתית וכלכלית, שמאבדים עשרות אלפי צעירים - למקום עם סיפור חדש, שמביא רוח חדשה, נותן תקווה לצעירים ומאפשר להם להיות חלק מהכלכלה החדשה של ישראל".
מפתחים אפליקציותמפתחים אפליקציות
מפתחים אפליקציות
(צילום: באדיבות "בקהילה")
Margalit Startup City הוא מודל לפיתוח כלכלי-חברתי שיזם מרגלית המתבסס על הקמת מרכזי חדשנות המחברים יזמות טכנולוגית-עסקית עם יזמות חברתית ותרבותית. כל מרכז מייצר סביבו סיפור חדש, אקוסיסטם בנושא נבחר וחיבור בין המנהיגות המקומית, שחקנים כלכליים ושחקנים חברתיים. למשל, עבודה עם האקדמיה ומכוני מחקר מובילים, שת"פ עם חברות רב לאומיות, כניסת משקיעים וסטארטאפיסטים, ובמקביל פעילות חברתית שמגיעה לכל ילד בעיר ומקשרת אותו ואת הסביבה שלו – כך ביחד עושים את השינוי.
המוקד הראשון של Margalit Startup City הוקם לפני 26 שנים בירושלים ומאז התרחב למוקדים נוספים בארץ ובעולם: מרכז הסייבר בבאר שבע, יוזמת הפודטק בגליל העליון, בריאות דיגיטלית בחיפה ומרכז הסייבר הבינלאומי בניו יורק.

מצמצמים פערים בקהילה

יחד עם זאת, על אף שמרכז המצוינות הראשון בירושלים היה הבסיס לצמיחת תעשיית היי טק בעיר ותרם למיצובה כמרכז הייטק עולמי, הרי שירושלים נושאת כבר מספר שנים בתואר 'העיר הענייה' עם מספר הילדים העניים הגדול בישראל.
לכן, מול החולשות החברתיות והיווצרות דור שני ושלישי של עוני בעיר, יזמו בשנת 2004 מרגלית ורעייתו דבי את הקמת Margalit Startup City Community – בקהילה - מיזם חינוכי ייחודי לצמצום פערים, המתמקד בילדים משכונות מוחלשות ונותן להם את הסיכוי להיות חלק מהסיפור הכלכלי של ישראל ודור המנהיגים הבא שלה.
(מימין:) אראל מרגלית, מייסד ויו"ר Margalit Startup City Community, עאמר דלאשה, מנהל המחלקה הערבית  Margalit Startup City Community, יוסף סלמאן, חניך התוכנית ותלמיד בית ספר א' בבית צפאפא, טוהר אביטל, חניכת התוכנית ותלמידת בית ספר פסגת דוד בירושלים ומשה ליאון ראש עיריית ירושלים(מימין:) אראל מרגלית, מייסד ויו"ר Margalit Startup City Community, עאמר דלאשה, מנהל המחלקה הערבית  Margalit Startup City Community, יוסף סלמאן, חניך התוכנית ותלמיד בית ספר א' בבית צפאפא, טוהר אביטל, חניכת התוכנית ותלמידת בית ספר פסגת דוד בירושלים ומשה ליאון ראש עיריית ירושלים
(מימין:) אראל מרגלית, מייסד ויו"ר Margalit Startup City Community, עאמר דלאשה, מנהל המחלקה הערבית Margalit Startup City Community, יוסף סלמאן, חניך התוכנית ותלמיד בית ספר א' בבית צפאפא, טוהר אביטל, חניכת התוכנית ותלמידת בית ספר פסגת דוד בירושלים ומשה ליאון ראש עיריית ירושלים
(צילום: ריקי רחמן)
עד היום הצליח המיזם לשנות מציאות חיים של מעל 40,000 ילדים ובני נוער יהודים וערבים מכל הארץ; ירושלים, כרמיאל, חיפה, קריית שמונה, אבו גוש וראשון לציון, באמצעות כ-800 מתנדבי שנת שירות (ש"שינים) – צעירים ישראלים שנבחרים בקפידה מתוך מאות מתנדבים ומשרתים שנה בקומונות בקהילה, לפני גיוסם לצה"ל. הש"שינים נותנים מענה לאותם ילדים הן בחיזוק מקצועות הליבה במסגרת הבית ספרית והן אחה"צ במסגרת חוגים והעשרה בלתי פורמאלית. המתנדבים הופכים להיות אח/אחות בוגר של אותם ילדים.
 נותנים הזדמנות נותנים הזדמנות
נותנים הזדמנות
(צילום: באדיבות "בקהילה")
"שיטת העבודה של Margalit Startup City Community קובעת שדרך חינוך, קהילה וחדשנות אפשר למגר את העוני בישראל תוך 5 עד 10 שנים", אומר מרגלית. "המטרה היא לחבר אזורים שלמים בארץ לסיפור כלכלי חדש, לעשות מהפכה כלכלית באוכלוסייה החרדית והערבית, בירושלים ובגליל תחילה. לתת לכל אחת ואחד בארץ את הזדמנות להיות יזם, חלק מצמיחה כלכלית. וזה מתחיל בילדים.
"כשאתה רואה ילד בכיתה ה' ממציא משהו חדשני – אתה רואה בעיניים שלו את הניצוץ שהוא יכול להיות חלק ממשהו גדול", מסביר מרגלית.
"התפקיד שלנו הוא לחבר בין המצב בשכונות לקפיצה ששאר העיר עושה, באמצעות חיבור בין חינוך פורמאלי ובלתי פורמאלי של ילדים ללא גב ותמיכה כלכלית. הם פותחים את דלת כניסה למשפחות שלהם", מסביר עומר גבעתי, מנכ"ל Margalit Startup City Community בקהילה.
"לצד חיזוק הילדים בפן החברתי, במשך שנים התמקדנו בחיזוק מקצועות הליבה מתוך הבנה שאלו יפתחו את הדלת למסלול חיים יותר מבטיח, בשנים האחרונות אנחנו שמים דגש רב על חשיבה יזמית כי לשם העולם הולך. אנחנו מחברים זאת לפעילות מרגלית סטארט אפ סיטי במטרה לקשר בין יזמות טכנולוגית עסקית לבין יזמות חברתית ותרבותית. אנחנו מצליחים ליצור חיבור בין הסטארט אפים של JVP לשכונות החלשות שמפרה את שני הצדדים."
אמרת שהילדים מהווים דלת כניסה למשפחות, איך זה קורה?
"ניקח, לדוגמה, ילדים שהתחרו בתחרות אפליקציות או ילדים שעוברים קורס רובוטיקה או חדשנות או ילדי מרכז הלמידה שמסיירים באוניברסיטה - את השיח הזה הם מביאים הביתה. ההורים הופכים להיות חלק מסיפור ההצלחה של הילד, נחשפים לאקוסיסטם העירוני החדש ורוצים לקחת בו חלק.
"פעילות הש"שינים מתמקדת בילדים מכיתות ד'-ט', בנוסף, אנחנו מפעילים את 'מלאכי נוער בקהילה'. אנחנו מאתרים בני נוער בסיכון שהופכים להיות יזמים חברתיים", אומר גבעתי, "ההבנה שלנו היא שיזמות היא כלי – אתה יכול להיות יזם חברתי, פיננסי, טכנולוגי, ולשם אנחנו מכוונים".
מהן הפירות של פעילות העמותה?
"המטרה שלנו היא ליצור שינוי תודעתי אצל הילדים, דרך יצירת חוויות הצלחה, מתן סט כלים וחשיפה למודלים לחיקוי. מבחינה לימודית אנחנו רואים ילדים שהתקדמו בצורה דרמטית, ילד שהורגל לקבל ציון 37 או 40 בחשבון ובסוף השנה משיג ממוצע של 85, או ילד שהגיע לחטיבת הביניים בלי לדעת לקרוא, ובסוף השנה קורא באופן שוטף.
"חוויות הצלחה אלו, העבודה העקבית עם הש"שינים גורמים לילדים להאמין בעצמם ולשאוף גבוה. ישנם בוגרים שהחלו ללמוד באוניברסיטה, הראשונים במשפחות שלהם, והם כיום בעלי תארים אקדמאיים, ויש בוגרים שהפכו לקצינים וקצינות בצה"ל. אנחנו שמים דגש גם על הש"שינים ומקדמים אותם להיות מנהיגי העתיד. חלקם משרתים כבר כעת בצה"ל כלוחמי ולוחמות בסיירות מובחרות, כטייסים, 8200 ומשתלבים באזרחות בשירות הציבורי והעסקי".
ערך מרכזי בפעילות הוא שוויון ההזדמנויות ויש דגש על עבודה עם בנות ובנים באופן שווה. הפעילות נעשית גם ביישובים ערבים, כמו אבו גוש, עין רפא ושכונת בית צפאפא בירושלים.
"המטרה היא שההייטק הישראלי יהיה הרבה יותר מגוון בעשור הקרוב ממה שהוא היום עם יותר נשים, יותר ערבים, יותר חרדים, יותר יוצאי אתיופיה. תעשיית ההיי טק צריכה לשקף את החברה הישראלית על כל גווניה", מסביר מרגלית.
 מתקדמים קדימה בזכות ההזדמנות שניתנה מתקדמים קדימה בזכות ההזדמנות שניתנה
מתקדמים קדימה בזכות ההזדמנות שניתנה
עד כמה הפערים בחברה הישראלית עדיין קיימים כיום?
"קיימים פערים חברתיים-כלכליים והם עוברים דור אחר דור. מחקרים מראים כי 78 אחוזים מהילדים שגדלים בבית עני יהפכו לעניים. המטרה שלנו היא למגר את העוני בשכונות על ידי מתן דחיפה לאותם ילדים שצריכים כלים נכונים, הזדמנות ומישהו שיאמין בהם", אומר גבעתי.
"כדי שזה יקרה בכל הארץ", אומר מרגלית, "צריך להגדיל את מספר הש"שינים - צעירים שמתנדבים לתת שנה מהחיים שלהם למען תושבי שכונות חלשות - מ-2,800 ל-30,000 , צריך להגיע ל-750 בתי ספר במעל 200 שכונות בכל הארץ.
"בעיצומם של ימי הקורונה כולנו מבינים שאי אפשר להתנהג כאילו הצלחה עסקית היא דבר שמנותק מהצלחה חברתית. הסיפור הגדול היום הוא החיבור בין השניים, אחרת אתה גדל בחברה שבה הרבה מאוד מהילדים נשארים מאחור. הילדים האלו לא יהיו מוכנים בבגרותם להמשיך לחיות בעולם שבו חלק מהאנשים מאוד מצליחים ולחלק אין אפשרות לגמור את החודש. זה לא עובד ככה וצריך לשנות את המציאות הזו מעכשיו".

"דבר שמשפיע עליך לכל החיים"

מי שנמצאים, כאמור, בחזית העשייה הם המדריכים הצעירים, בני השנת שירות. אחת מהן היא אורי סמץ (19) ממושב עין הבשור שבעוטף עזה. "את שנת השירות שלי עשיתי בשכונת פסגת זאב בירושלים", היא מספרת, "עבדתי בעיקר בחונכות בשעות הלימודים בבית הספר, לילדים בכיתה ה' שהיו זקוקים לעזרה לימודית, חברתית ורגשית".
אורי סמץאורי סמץ
אורי סמץ
(אלבום פרטי)
"הגעתי ממושב קטן לעיר גדולה ולמציאות שונה – פתאום הכרתי ילדים ונערים שגדלים בצורה אחרת ממני ושצריכים שיתנו להם את האופציה להתקדם בחיים. הילדים שעבדתי איתם שאפו להשיג ציונים טובים יותר כדי להגיע לתיכונים היותר טובים של העיר, אבל לא הייתה להם את היכולת הכלכלית ללמוד עם מורה פרטי ולשפר ציונים. דבר כזה משפיע עליך לכל החיים - תיכון פחות טוב מוביל לשירות צבאי פחות משמעותי ומשם לעבודה פחות טובה בעתיד. המטרה שלנו היא לשבור את המעגל הזה."
עבדת עם הילדים גם על חיזוק הפן הרגשי?
"בהחלט. בתחילת השנה דיברתי עם הילדים על החלומות שלהם לעתיד. אחת סיפרה על חלום להיות קונדיטורית, אחד על להיות כדורגלן ואחרת חלמה להיות זמרת. במהלך השנה עבדנו יחד על הגשמת החלומות ועל הדרך לממש אותם והגענו לדברים מדהימים. לילדה חובבת האפייה השגנו סדנה עם קונדיטורית מקצועית - היא למדה להכין עוגיות וקינוחים מיוחדים ומאוד התרגשה. הילד שחלם להיות כדורגלן התקבל לקבוצת הפועל קטמון החזקה ואת הילדה שחלמה להיות זמרת, אך הייתה מאוד ביישנית עודדתי לשיר. בסוף השנה היא צברה ביטחון ואפילו הרימה מופע קטן. היה מדהים לראות השינוי שחל בה."
עד כמה שנת השירות הייתה משמעותית עבורך?
"זו שנה שאין לה תחליף – אתה מתמודד עם מציאות שאתה לא מכיר, מתרגש מהחניכים כל יום ומתמודד עם הצלחות, כישלונות, משברים ואתגרים. בתחילת שנה אתה פוגש את הילדים והאלה ואתה מקווה שהם יאהבו אותך ובסיום השנה אתה רואה את החיבור המדהים שנוצר ביניכם."

מתחילים את השינוי בגיל צעיר

החיבור בין הילדים הצעירים לעולמות ההיי טק והחזון של Margalit Startup City לקדם את שני הצדדים יחד בא לידי ביטוי בגליל העליון סביב סיפור הפודטק ובחיבור בין העיר קריית שמונה לבין הקיבוצניקים, הדרוזים, הקיבוצים והמושבים.
אראל מרגלית עם ילדי Margalit Startup City Community בקרית שמונהאראל מרגלית עם ילדי Margalit Startup City Community בקרית שמונה
אראל מרגלית עם ילדי Margalit Startup City Community בקרית שמונה
"בחמש השנים האחרונות אנחנו פועלים להפוך את אזור הגליל העליון וקריית שמונה למרכז פודטק לאומי", מספר ניסן זאבי, מנהל פעילות צפון, "אחרי תהליך ארוך שהובלנו יחד עם הרשויות המקומיות, הסקטור העסקי, התעשייה והחקלאות, זיהינו שקטגוריית הפודטק המחברת בין חדשנות למזון, יכולה למנף את האזור. לכן, בנינו תוכנית כלכלית ממוקדת פודטק שמהווה מנוע צמיחה כלכלי לאזור. המדינה אימצה את התוכנית ותקצבה אותה ב-500 מיליון שקל לטובת חממה, אקסלרטור, מכון מזון, פארק פודטק וחבילת תמריצים".
"התוכנית, מיושמת על ידי מודל שמצד אחד יוצר אקוסיסטם יזמי עם הטבות לחברות מקומיות וחברות ממרכז הארץ, ומצד שני מטמיע את נושא הפודטק במערכות החינוך. שתי הזרועות האלו נפגשות תוך כדי תנועה.
"יש כאן גם מהפך חינוכי, אנחנו חושפים ילדים מכיתה ג' ומעלה לעולמות החדשנות והיזמות ויש לנו הצלחות בולטות בכך. אחת מהן היא מגמת הביוטכנולוגיה בתיכון דנצינגר בקריית שמונה שתלמידיה פנו אלינו לפני כשלוש שנים וביקשו להציג פיתוח אותו יצרו מתחום הפודטק. הם השאירו אותנו בפה פעור – התלמידים הצעירים האלה הצליחו לפתח ערכה לזיהוי גלוטן באוכל, וזה היה מדהים כי מדובר בפיתוח ברמה בינלאומית. כתלמידים בתיכון פריפריאלי הם לא חשבו שאפשר לקדם את העניין יותר מדי, אבל אראל שהתלהב הוביל לכך שהם התמודדו בסופו של דבר בתחרות יוקרתית ב-MIT בבוסטון והגיעו למקום השני, תוך שהם הופכים לתיכון הישראלי הראשון אי פעם שמשתתף וזוכה בתחרות במוסד האקדמי היוקרתי.
תלמידי תיכון דנציגר קריית שמונה שזכו בתחרות עולמית על פיתוח פודטקתלמידי תיכון דנציגר קריית שמונה שזכו בתחרות עולמית על פיתוח פודטק
תלמידי תיכון דנציגר קריית שמונה שזכו בתחרות עולמית על פיתוח פודטק
(צילום: באדיבות "בקהילה")
"הילדים האלו חזרו לקריית שמונה כגיבורי תרבות של ממש, וכאשר הם וחבריהם מגיעים כמה שנים אחר כך למכללת תל חי הם יודעים שיש להם מגוון מסלולי לימוד במכללה הקשורים לפודטק ושיותר מכך, שיהיו להם מקומות תעסוקה עם סיום התואר. כך בעצם הם סוגרים מעגל ובצורה הזו, המשלבת בין יזמות וחינוך, ניתן לשנות אזור, לייצר לו סיפור כלכלי חדש, ולהפוך אותו למרכז חדשנות."
בשיתוף Margalit Startup City