פעם גוגל חרטה על דגלה את האמרה "אל תהיה רע", אך נראה שבשנת 2026 החברה כבר נמצאת במקום אחר לגמרי. לאחר שנים של התפתלות מול מחאות עובדים ומשתמשים, ענקית החיפוש צוללת עמוק אל תוך עסקי הביטחון הלאומי של ארה"ב.
שינוי דרמטי במדיניות
בזמן שאנת'רופיק יוצאת למלחמה משפטית מול הממשל ו-OpenAI מתמודדת עם חרם משתמשים בעקבות העסקים שלה עם ממשל טראמפ, גוגל מסמנת את ה"מצפון" החדש שלה: חימוש הבינה המלאכותית בשירות הדמוקרטיה.
השינוי הדרמטי בעמדתה של גוגל נחשף במלואו במהלך כנס פנימי שקיימה חטיבת הבינה המלאכותית של החברה, גוגל דיפמיינד (DeepMind), בחודש ינואר האחרון. טום לו, סגן נשיא לעניינים גלובליים בדיפמיינד, הצהיר בפני העובדים כי החברה "נוטה יותר מבעבר" לכיוון עסקאות בתחום הביטחון הלאומי.
לו הסביר כי התהליך הנוכחי כולל בחינה קפדנית של כל עסקה ועסקה, אך הדגיש כי העיקרון המנחה הוא האם היתרונות עולים באופן משמעותי על הסיכונים.
דמיס הסביס, מנכ"ל דיפמיינד ואחד האנשים המשפיעים ביותר בעולם הטכנולוגיה, גיבה את המהלך. הוא ציין כי הוא מרגיש בנוח עם העמדה החדשה של החברה, וטען כי מחובתה לתמוך בממשלות שנבחרו באופן דמוקרטי בתחומים רגישים כמו אבטחת סייבר והגנה ביולוגית.
העמדה הנוכחית של גוגל היא היפוך מוחלט של האירועים שטלטלו את החברה בשנת 2018. אז, פרויקט "מייבן" (Project Maven) שבו סייעה גוגל לפנטגון לזהות עצמים בצילומי כטב"מים שפעלו מעבר לגבולות ארה"ב, בין היתר באפגניסטן ועיראק, הוביל למרד פנימי חסר תקדים.
יותר מ-4,600 עובדים חתמו על עצומה בדרישה להפסיק את ההתקשרות עם הממשל, ו-13 עובדים התפטרו במחאה. גוגל נכנעה אז והחליטה שלא לחדש את החוזה, צעד שנתפס כניצחון של האתיקה על פני הרווחים.
אולם, מתברר שהניצחון היה זמני. בפברואר 2025 הסירה גוגל בשקט סעיף מפתח מעקרונות הבינה המלאכותית שלה, שקבע בעבר כי החברה לא תפתח טכנולוגיה לשימוש בנשק או במעקב פולשני.
כיום, העקרונות מדגישים חדשנות ושיתוף פעולה, ללא הקווים האדומים המפורשים שהיו קיימים בעבר. שינוי זה סלל את הדרך לחוזים צבאיים חדשים, כולל פריסת סוכני AI ברשתות הפנטגון למטרות ניתוח חוזים וסיכום מסמכים - לפחות כרגע.
פיצול אידיאולוגי בתעשיית ה-AI
גוגל אינה היחידה בזירה, אך היא ניצבת במרכזו של פיצול אידיאולוגי בתעשייה. מולה ניצבת אנת'רופיק, שהפכה ל"מורדת" הרשמית של עמק הסיליקון, זאת לאחר שסירבה לאפשר למשרד ההגנה האמריקני להשתמש במודל שלה קלוד למעקב המוני אחר אזרחים אמריקנים או לפיתוח נשק אוטונומי מלא.
בתגובה, הפנטגון סימן את החברה כ"סיכון לשרשרת האספקה" - הגדרה השמורה בדרך כלל לחברות סיניות כמו וואווי (שנחסמה מפעילות עסקית בארה"ב עקב כך). אנת'רופיק לא נשארה חייבת והגישה תביעה נגד הפנטגון, מה שהזניק את הפופולריות של האפליקציה שלה לראש מצעדי ההורדות.
מהעבר השני נמצאת OpenAI. החברה, שהחלה כעמותה ללא מטרות רווח, חתמה לאחרונה על עסקה עם משרד ההגנה, מה שהוביל לקמפיין החרם #QuitGPT. המנכ"ל סם אלטמן הודה כי העסקה הייתה "אופורטוניסטית ומרושלת", והחברה נאלצה לעדכן את תנאיה כדי לאסור במפורש ריגול אחר אזרחים. למרות זאת, הקשר בינה לבין מערכת הביטחון נראה בלתי הפיך.
ואם חשבתם שהתחום הזה יזכה להגנה מצד כל מיני ליברלים באירופה, אז טעות בידכם. חוק הבינה המלאכותית (EU AI Act), שייכנס לתוקף מלא באוגוסט 2026, קובע מגבלות מחמירות על שימושי AI, אך מחריג באופן כמעט גורף מערכות המיועדות לביטחון לאומי. החריגה הזו מעניקה רוח גבית לחברות טכנולוגיה אירופאיות ואמריקאיות כאחד לפעול בשטחים האפורים של הלוחמה המודרנית.
4 צפייה בגלריה
מימין: אילון מאסק, מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי, ג'ף בזוס, ומארק צוקרברג בהשבעה של טראמפ
(צילום: Saul Loeb, Reuters)
מרוץ החימוש מול בייג'ינג
במקביל בסין, כמו בסין, אסטרטגיית ה"מיזוג הצבאי-אזרחי" (Military-Civil Fusion) מטשטשת לחלוטין את הגבולות. חברות כמו באידו (Baidu) ועליבאבא נכללות לעיתים קרובות ברשימות המעקב של הפנטגון בשל סיוען לצבא סין.
המרוץ הזה יוצר לחץ אדיר על הממשל בוושינגטון להבטיח שמערכות הבינה המלאכותית המתקדמות ביותר יישארו בידיים אמריקניות, גם אם זה אומר לכופף את כללי האתיקה של ענקיות הטק.
עם זאת, חשוב לזכור כי הקשר בין טכנולוגיה לצבא אינו חדש. האינטרנט עצמו החל כפרויקט של משרד ההגנה האמריקני, ומערכת ה-GPS פותחה במקור לצרכים צבאיים לפני שהפכה לכלי בסיסי בכל סמארטפון. עם זאת, ההבדל ב-2026 הוא היכולת של הבינה המלאכותית לקבל החלטות באופן עצמאי.
בעוד שבמאה ה-20 הטכנולוגיה סיפקה "תשתית", ה-AI של המאה ה-21 מספקת "תבונה". המעבר של גוגל משירותי ענן אזרחיים למעורבות ישירה במערכות ביטחוניות מסמן את תחילתו של עידן חדש, שבו חברות הטכנולוגיה הן לא רק ספקיות שירותים, אלא נכסים אסטרטגיים בשדה הקרב הגלובלי. ויעידו על כך התקפות איראן על מרכזי הנתונים של ענקיות הטק במזרח התיכון.
