LG ווינג בנוי מסביב לאחד הגימיקים החביבים ביותר של תעשיית הסלולר בשנים האחרונות. ענקית האלקטרוניקה הקוריאנית, שמפסידה שנה אחרי שנה בקרבות הסמארטפונים, מנסה כאן משהו חדש: לכבוש את לבכם באמצעות מסך מסתובב שכמותו לא ראיתם.
LG ווינגLG ווינג
גימיק חביב. LG ווינג
(צילום: LG)
ברמת החומרה, הביצוע שלה כמעט מושלם. נראה כאילו הטלפון הזה בנוי ספציפית כדי שתראו אותו לאנשים, תשאלו אם הם מזהים בו משהו מוזר, ואז, כשהם יגידו לכם שלא, תחליקו בתנועת אצבע מהירה את המסך הראשי כלפי מעלה ותחשפו את המסך המשני שמתחבא מאחוריו. פעם אחר פעם, זה מעורר תגובות מהסוג שאפילו טלפונים עם מסך מתקפל לא הניבו.
אני אפילו לא יכול לזקוף לגנותה של LG את העובדה שהטלפון ״נפתח״ כלפי שמאל, מה שאומר שאין דרך הגיונית לפתוח אותו אלא אם אתם מחזיקים אותו ביד ימין. זה גם ככה מנגנון פתיחה מסובך, ושמאליים הם מיעוט. כן אגיד שהוא גדול מאוד, הן מבחינת גודל מסך - המסך הראשי כאן הוא 6.8 אינץ׳ - והן בכל הקשור לעובי ומשקל. זה טלפון ששוקל 260 גרם, כמעט 40 גרם יותר מ-S20 אולטרה המפלצתי של סמסונג. הוא גם עבה יותר, מה שבהחלט מורגש ביד ובכיס.
LG ווינג
התמורה לגודל הזה היא, כאמור, שני מסכים - הראשי שמסתובב והמשני שנמצא מאחוריו, שגודלו 3.9 אינץ׳. פתיחת המסך מרגישה ממש טוב: היא קלה גם עם אצבע אחת, קפיצית וחלקה. בכלל, כל הטלפון מרגיש בנוי היטב, מה שחשוב מאוד במכשירים עם כל כך הרבה חלקים נעים. כן הייתי מעדיף שהמסך הראשי יהיה שטוח ולא קמור, מצד שני הוא מסייע להחזיק את המכשיר בנוחות. בשלב הזה אתם כבר כנראה שואלים את השאלה המתבקשת: "למה זה טוב?". ובכן, ל-LG יש כמה תשובות עבורכם, וחלקן משכנעות הרבה יותר מאחרות.

הווידאו מעל הכל

התסריט הראשי שבו לגימיק של ווינג יש ערך מוסף אמיתי על פני כל טלפון אחר הוא צפייה בווידאו במסך הראשי כשהוא מורם, בזמן שאתם עושים משהו על המסך המשני - מתכתבים בוואטסאפ, גוללים את פיד הטוויטר, מחפשים מאמרים על תרמודינמיקה בגוגל. מסכי ה-OLED שלו בהירים, מלאי צבע וחדים מספיק. אם אתם צופים המון בווידאו במיטה ומוצאים את עצמכם מדלגים בין הווידאו לשיחות, הטלפון הזה יפתור לכם את הבעיה.
את אותו הדבר אי אפשר להגיד על משחקים. כדי לשחק בזמן שהטלפון פתוח במשחקים שדורשים מכם להחזיק את המסך בשני קצותיו, תצטרכו להפוך אותו, כך שהמסך המשני וכל גוף הטלפון יהיו מעל המסך הראשי. הבעיה היא שזה לא מאוד נוח, הן מבחינת חלוקת משקל והן בגלל הקצוות החדים-יחסית של שולי המסך.
התסריט השלישי הוא צילום. במצב הפתוח, הפעלת המצלמה תשים מקשי שליטה על המסך המשני כדי להקל עליכם לשנות את ההגדרות ולצלם ביד אחת. נוח? כן. יותר נוח מטלפון רגיל? כן. אבל אלה לא הבדלים מהותיים במיוחד.
אגב, LG מתהדרת פה במה שהיא קוראת לו "מצב גימבל", המדמה צילום עם מייצב שגם יכול להזיז את המצלמה מצד לצד. כאן המצלמה לא זזה, אלא נמצאת בתצוגת קרופ תמידית, והג׳ויסטיק הוירטואלי פשוט משנה את האזור שמצולם. זה רעיון חביב, והביצוע לא רע (כולל מצב שבו המצלמה ״עוקבת״ אחרי תנועת היד), אבל גימבל זה לא. כן מדובר בטלפון הכי נוח להקלטת וידאו ללא אביזרים חיצוניים בזכות מנגנוני הייצוב של המצלמה והיכולת לשלוט בו בלי להסתיר את המסך עליו אתם רואים את המתרחש.

ווייז וספוטיפיי, לטיפולכם

הבעיה הגדולה של ווינג היא שלמעט התסריטים האלה, אין יותר מדי שימוש למסך הכפול. זו לא בהכרח אשמה של LG - כדי לתמוך במסך הכפול, חברות צריכות להשקיע בזה משאבים. המצלמה תומכת, יוטיוב מאפשרת להשתמש במסך המשני לשליטה בווידאו - אבל אין כאן הרבה מעבר לזה. הייתי שמח שווייז תציג לי את הוראות הניווט לצד המפה, למשל, או שספוטיפיי תציג בבת אחת את רשימת ההשמעה ואת ה"מתנגן עכשיו" שלה. אך כל עוד הטלפון הזה הוא מכשיר נישה, זה כנראה לא יקרה.
המקום שבו LG כן פישלה הוא חשיבה על שימושיות של הטלפון הזה. נכון לעכשיו, עדיין אי אפשר להזיז חלונות בקלות בין שני המסכים (זה צפוי להתווסף בעדכון עתידי), והממשק הכפול שלו די מעייף. לפחות אפשר לייצר צירופי אפליקציות, כך שבלחיצה אחת תפתח אפליקציה אחת על המסך הראשי ואפליקציה אחרת על זה המשני.
LG ווינגLG ווינג
נוח מאוד לצלם
(צילום: LG)
בעיה נוספת, שאני לא יודע את מי צריך להאשים בקיומה, נוגעת למקלדות צד שלישי: המקלדת של LG אינה בין הטובות בשוק, בלשון המעטה, אז הורדתי את Swiftkey המצוינת של מיקרוסופט. כל עוד השתמשתי במקלדת של LG, שדה הקלדת הטקסט על המסך הראשי כשהוא פתוח היה פותח את המקלדת על המסך המשני. במקלדת צד שלישי זה לא כך - היא תמיד נפתחת על המסך שעליו נמצאת האפליקציה שלתוכה אתם מזינים את הטקסט. זה מבאס ולא מאוד שימושי.
כשמניחים את הגימיק בצד, מגלים חומרה לא רעה. ערכת שבבים סנאפדראגון 765G, מסדרת הביניים של קוואלקום, נמצאת בלב המכשיר הזה. זו אמנם לא הסדרה הכי מתקדמת של סנאפדראגון, אבל היא בהחלט מספיקה לשימושים יומיומיים וכוללת מודם 5G מובנה. גוגל, למשל, בחרה לשים אותה בפיקסל 5, אז LG לא בחברה רעה כאן. יש לו גם 8 גיגה זיכרון ו-128 גיגה שטח אחסון.
יש כאן גם ארבע מצלמות. הראשונה היא מצלמת סלפי חבויה שמתרוממת רק כשצריכים אותה (בתוך פחות משנייה, כך שזה לא מורגש). בנוסף יש מצלמה רחבה ראשית עם חיישן 64 מגה-פיקסל, מצלמה אולטרה-רחבה עם חיישן 13 מגה-פיקסל ומצלמה אולטרה-רחבה נוספת, עם חיישן 12 מגה-פיקסל שפעילה רק כשאתם במצב גימבל וכוללת לטענת LG מנגנוני ייצוב מיוחדים.
על מצב הגימבל כבר דיברנו, ומצלמת הסלפי לא מאוד מעניינת - סבירה ותו לא. אך מה עם שאר המצלמות? הן לא רעות ומצליחות להפיק תמונות חדות ודי מדויקות מבחינת הצבעים בתאורה טובה ומצב לילה סביר, אם כי לא כזה שמסוגל להתחרות בחברות שמובילות את התחום הזה כיום (אפל, סמסונג, גוגל).
הסוללה, בנפח של 4,000 מיליאמפר-שעה, תספיק לכם ליום של עבודה, גם אם תשתמשו בשני המסכים רוב הזמן. אם תשתמשו רק במסך הראשי, תוכלו להגיע ליותר מזה.

תג מחיר נמוך

המחיר של ווינג בישראל, 3,199 שקלים, נמוך יחסית לעולם, אבל אנחנו נמצאים בעידן שבו אפילו מכשירי 5G עם מפרט דומה ניתן למצוא במחיר נמוך יותר. רק שלהם יש רק מסך אחד, ולווינג יש שניים - לטוב ולרע.
אם יכולות צילום וידאו בטלפון הן הדבר הכי חשוב לכם בטלפון, ווינג הוא מתחרה ראוי. אם אתם צופים בווידאו בטלפון כל הזמן, או סתם רוצים לראות נטפליקס בתחבורה ציבורית בדרך לעבודה בזמן שאתם מדברים עם חברים בוואטסאפ, זה יכול להיות פתרון טוב. אבל בעיות הממשק שלו, ומגבלות כמו גודל ומשקל, הן מחיר גבוה מדי עבור אנשים שלא מתעניינים יותר מדי בווידאו וסתם רוצים טלפון חדש.