האורחים הקבועים בסנאט האמריקאי: מנכ"ל ומייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, ומנכ"ל ומייסד טוויטר, ג'ק דורסי, העידו הערב (ג') שוב בפני ועדת המשפט, בשימוע שעסק בצמצום סעיף 230 ובתובנות ממערכת הבחירות לנשיאות והשפעתן של הרשתות החברתיות. רק לפני פחות מחודש השתתפו השניים בשימוע דומה בסנאט, רגע לפני יום הבוחר.
"צפיתם בסרט 'הדילמה החברתית'"?

כצפוי, הנושאים שהעסיקו את חברי הוועדה המשתייכים למפלגה הרפובליקנית היו בעיקר חסימת "תחקיר ביידן" של הניו-יורק פוסט, תיוג והסתרת הציוצים של טראמפ, ומה שהם רואים כצנזורה של קולות שמרניים וימניים ברשתות החברתיות. מנגד, נציגי המפלגה הדמוקרטית עסקו בשאלות רחבות יותר סביב צמצום סעיף 230 - המשחרר פלטפורמות רשת מאחריות משפטית לגבי התכנים המפורסמים בהן, הגבלת כוחן של הרשתות החברתיות, ומניעת הפצה ל מידע כוזב וטענות שקריות - מהסוג שמצייץ הנשיא טראמפ מאז הוכרעו הבחירות.
הסנאטור הרפובליקני ויו"ר הוועדה, לינדזי גרהאם, פתח ואמר בדבריו כי רשתות חברתיות אינן כפופות כלל לרגולציה, על אף שהן פועלות בצורה רחבה ויעילה יותר מאמצעי תקשורת מסורתיים כמו טלוויזיה, עיתונים ורדיו. צוקרברג ודורסי הסכימו בדברי הפתיחה שלהם, כי סעיף 230 צריך לעבור בחינה מחודשת, ואמרו כי הם שואפים להגיע לפתרון הבעיות יחד עם המחוקקים.
מארק צוקרברג בשימוע בסנאטמארק צוקרברג בשימוע בסנאט
מארק צוקרברג בשימוע בסנאט
(צילום: רויטרס)
גרהאם פנה אז לצוקרברג ושאל: "האם אתה מאמין שהמוצר שלך ממכר?". צוקרברג השיב: "אנחנו בהחלט לא מעצבים אותו כך שיהיה ממכר, אלא כדי שיספק חוויה טובה". אז פנה גרהאם גם אל דורסי, ושאל את השניים: "צפיתם בסרט 'הדילמה החברתית'?". שניהם הצהירו כי שמעו על הסרט, אבל לא צפו בו. "אני מעודד את שניכם לראות אותו", אמר גרהאם.
הסנאטור הדמוקרטי ריצ'רד בלומנטל, תקף מכיוון אחר: "כשסטיב באנון (יועצו הפוליטי של טראמפ לשעבר - ה.ב.) קרא בסרטון לערוף את ראשיהם של ד"ר אנתוני פאוצ'י (היועץ המיוחד של הבית הלבן בנושא הקורונה - ה.ב.) ושל מנהל ה-FBI - פייסבוק וטוויטר הסירו את הסרטון. אבל אז אמרת לעובדי פייסבוק בישיבה שחשבונו של באנון לא צריך להיחסם לחלוטין. כמה פעמים באנון צריך לקרוא לעריפת ראשיהם של בכירי הממשל כדי שתחסמו אותו?". צוקרברג השיב כי באנון לא ביצע מספיק הפרות כדי שחשבונו ייחסם לחלוטין, והסביר שהמדיניות של פייסבוק בנושא קשורה לאופי התכנים ולסוגי ההפרות.
ג'ק דורסי בשימוע בסנאטג'ק דורסי בשימוע בסנאט
ג'ק דורסי בשימוע בסנאט
(צילום: AP)
בלומנטל טען אז כי פייסבוק וטוויטר עושות הנחות לפוליטיקאים מהצד הימני של המפה הפוליטית, ומבצעות התאמות של המדיניות שלהן עבור קולות שמרניים. הסנאטור הרפובליקני מייק לי, טען מצידו בדיוק את ההיפך: לדבריו, כל טעויות והשגיאות שנעשות על ידי מנטרי התוכן של פייסבוק וטוויטר, נעשות כלפי קולות שמרניים ורפובליקנים.
למרות שהוועדה לא אמורה להתמקד בהגבלים עסקיים, בלומנטל ניצל את ההזדמנות כדי לתחקר את צוקרברג על רכישת אונאבו הישראלית בשנת 2013 - רכישה שהפכה לבסיס של הקמת מרכז המחקר והפיתוח של פייסבוק בישראל. "אונאבו סיפקה לפייסבוק מידע חסר תקדים על התנהגות משתמשים", אמר בלומנטל, "האם פייסבוק השתמשה בנתונים שסיפקה לכם אונאבו כדי להחליט לרכוש את וואטסאפ? האם ראיתם שוואטסאפ הורגת את מסנג'ר בזכות המידע הזה?". צוקרברג השיב כי "לא היינו צריכים את הדאטה של אונאבו כדי לראות שוואטסאפ הוא מוצר נהדר. המידע של אונאבו היווה רק אחד מהשיקולים אבל לא השיקול המכריע".
מארק צוקרברג בשימוע בסנאטמארק צוקרברג בשימוע בסנאט
"לא מעצבים את פייסבוק כדי שייצור התמכרות". מארק צוקררג
(צילום: Getty Images)
הסנאטורים הרפובליקנים מייק לי וטד קרוז היוו את הקולות הסוערים ביותר בוועדה. לי טען כי פייסבוק וטוויטר מוטות נגד המפלגה הרפובליקנית באופן מובנה, והצביע על העובדים. לדבריו, 92 אחוזים מעובדי פייסבוק שתורמים למועמדים פוליטיים - תורמים לנציגי המפלגה דמוקרטית, ואילו בטוויטר המספר עומד על 99 אחוזים.
קרוז טען כי הקולות הדמוקרטיים נשמעים באופן עקבי כשהם קוראים להפעיל יותר צנזורה ברשתות חברתיות, ויותר השתקה של קולות שנוגדים את עמדתם. לדבריו, "בעבר דמוקרטים היו הראשונים להגן על חופש הביטוי וחופש העיתונות, ובכל זאת אנחנו שומעים שתיקה רועמת בעניין צנזורה של גוף עיתונאי בידי ענקיות הטכנולוגיה". לטענתו, בכך שטוויטר חסמה את הפצת התחקיר של הניו-יורק פוסט, וגם את חשבונו של עיתונאי "פוליטיקו", היא מתנהגת כמוציאה לאור ולא כפלטפורמה נייטרלית.

לאורך השימוע, דורסי המשיך להדגיש את החשיבות של אלגוריתמים. לטענתו השיח צריך להתמקד במקומם של אלגוריתם, מפני שרבות מההחלטות נעשות לא על ידי בני-אדם, כי אם על ידי שורות קוד. במובן הזה דורסי שם את כל כובד המשקל על גורם לכאורה חיצוני, תוך התעלמות מכך שבני-אדם הם אלה שמפתחים את האלגוריתמים, ושנסמכים עליהם ברשתות החברתיות. הוא הציע כי משתמשים צריכים לקבל אפשרות בחירה: לראות ניוזפיד שסודר לפי אלגוריתם אם הם רוצים, ולכבות את עבודת האלגוריתם כשהם מעוניינים בכך.
ההשוואה של רשתות חברתיות וענקיות טכנולוגיה לתעשיית הטבק חזרה על עצמה לאורך השימוע. "במשך שנים חשבנו שטבק זה דבר נהדר", אמר יו"ר הוועדה גרהאם, "עד שבסוף גילינו שזה לא דבר כל כך נהדר". הוא רמז לכך שענקיות הטכנולוגיה מסוכנות באותה מידה, ושהרגולציה צריכה להציב מגבלות משמעותיות - בין היתר סביב סעיף 230.
הסנאטור הרפובליקני ג'וש האולי בחר לתהות האם פייסבוק, גוגל וטוויטר מתאמות ביניהן עמדות ועורכות תיקונים למדיניות השימוש בפלטפורמות שלהן תוך שיתוף פעולה. הוא פנה לצוקרברג ושאל על כלי פנימי של פייסבוק שנקרא לטענתו "סנטרה". לדבריו, מדובר בכלי מעקב שאוסף נתונים על משתמשי פייסבוק על פני כל מכשיר וכל גישה לרשת - גם כשהם שוהים באתרים אחרים, או כשהם לא מחוברים לפייסבוק. צוקרברג השיב כי הוא לא מכיר כלי כזה, אז אמר האולי: "תמיד מדהים אותי לראות כמה אנשים שמעידים בפני הוועדה הזו לוקים באופן פתאומי באמנזיה, אולי זה משהו באוויר".