הניסיון הממשלתי להציב גבולות לנוכחות של קטינים במרחב הווירטואלי ספג מכה משפטית משמעותית בפריז. המועצה החוקתית של צרפת - המקבילה הצרפתית לבית המשפט העליון הישראלי - פסלה את הצעת החוק שביקשה לאסור באופן גורף על בני נוער מתחת לגיל 15 להשתמש ברשתות חברתיות.
פגיעה בחופש הביטוי או הגנה על ילדים?
החקיקה, שזכתה לתמיכה חוצת מפלגות רחבה באסיפה הלאומית ובסנאט וקודמה באופן אישי על ידי הנשיא עמנואל מקרון, נבלמה בטענה כי היא פוגעת באופן בלתי מידתי בחופש הביטוי והתקשורת המעוגן בחוקה.
היוזמה הצרפתית יועדה להיכנס לתוקף לקראת שנת הלימודים, וכללה גם איסור כולל על שימוש בסמארטפונים בבתי הספר, לצד החרגה של מאגרי מידע, כלים לימודיים ופלטפורמות קוד פתוח דוגמת ויקיפדיה ו-GitHub.
מקרון מיסגר את המהלך כהגנה הכרחית של בריאות הנפש של הדור הצעיר מול האלגוריתמים הממכרים של ענקיות הטק האמריקאיות והסיניות. בעקבות הפסילה, בממשל הצרפתי מתכוונים לגבש נוסח מתוקן עד לאביב הקרוב, בניסיון לעקוף את המכשולים החוקתיים ולהפוך את המהלך לאחד מהישגיו המרכזיים של הנשיא לפני תום כהונתו.
ההתנגשות המשפטית בצרפת היא חלק מגל עולמי של רגולציה מחמירה, אך היא מבליטה את הפער העמוק שבין הצהרות פוליטיות לבין היתכנות טכנולוגית והגנה על זכויות אזרח. בעוד בבריטניה, בנורווגיה, בספרד וביוון מקדמים מתווים דומים להגבלת גיל ברשתות החברתיות, הניסיון שנצבר באוסטרליה ממחיש את הקושי המעשי באכיפה.
אוסטרליה חוקקה הגבלות גיל מחמירות, אך נתונים עדכניים מלמדים כי כ-85% מבני הנוער שהחזיקו בחשבונות פעילים המשיכו לגשת אליהם ללא הפרעה, אם באמצעות שימוש בשירותי VPN ואם בשל היעדר מנגנוני סינון ובקרה אפקטיביים מצד הפלטפורמות.
רשתות חברתיות
(Getty Images)
ומה קורה בעולם?
ההבדלים בגישות הרגולטוריות ברחבי העולם מדגישים מודלים מתחרים לפיקוח על הטכנולוגיה. בארצות הברית, ניסיונות של מדינות שונות להטיל מגבלות גיל וחובת הסכמת הורים נתקלים שוב ושוב במחסום התיקון הראשון לחוקה המגן על חופש הביטוי, לצד התבססות על חוקים ותיקים המגנים על פרטיות ילדים ברשת.
בישראל מתמקדים בעיקר בהסברה, באכיפה של מוקדי הגנה לאומיים ובדיונים פרלמנטריים סביב בריונות מקוונת, ללא צעדי חסימה גורפים. לעומת זאת, בסין מופעל מודל קיצוני שבו המדינה מחייבת זיהוי מוחלט בשם אמיתי, ומערכות הפעלה ואפליקציות כופות "מצב קטינים" שמגביל את זמן המסך והתכנים בצורה אוטומטית ומפוקחת לחלוטין.
בבסיס המשבר עומד אתגר טכנולוגי ופרטיותי מורכב: אימות גיל אמין ללא פגיעה בפרטיות המשתמשים. פתרונות טכנולוגיים קיימים, כמו סריקת תווי פנים והערכת גיל באמצעות בינה מלאכותית, סובלים מאחוזי שגיאה ניכרים בקרב מתבגרים בגילאי המעבר.
מנגד, דרישה להעלאת מסמכי זיהוי רשמיים וממשלתיים יוצרת מאגרי מידע רגישים שעלולים להיחשף לפריצות אבטחה ולדליפות מידע המוניות. עד שלא יפותחו פתרונות הצפנה מבוזרים שיאפשרו אימות תכונות גיל ללא חשיפת זהות מלאה, נראה כי המאבק בין הרגולטורים לענקיות הטכנולוגיה ימשיך להתנהל בבתי המשפט.
