תקיפת איראן על ישראל הלילה (א') הניבה שלל של פוסטים ודיווחים שהופצו במהירות ברשתות החברתיות. ואולם בדיקה של מה שפורסם ברשתות שבוצעה בידי פייק ריפורטר, משרד החוץ הישראלי ובודקי עובדות נוספים הביאה למסקנה שבמקרים רבים מדובר בפרסומים כוזבים - פייק ניוז. עם זאת, באופן מפתיע גם דובר צה"ל נתפס באותו משחק, כשגולשים רבים ציינו שקטע מסרטון שפרסם צה"ל ב-X כדי לתאר את המציאות של התקיפה היה למעשה לקוח מתוך וידאו שתיאר תקיפה רקטות גראד רוסיות על אוקראינה מ-2014.
2 צפייה בגלריה
קמפיין פייק ניוז במהלך התקיפה של איראן על ישראל קמפיין פייק ניוז במהלך התקיפה של איראן על ישראל
קמפיין פייק ניוז במהלך התקיפה של איראן על ישראל
(צילום מסך: X וטלגרם)
ואולם צה"ל לא ממש השחקן המוביל כאן. באיראן הופצו לא מעט סרטונים ותמונות שהקשר ביניהן לבין אירועי הלילה קלושים עד בלתי קיימים. כך למשל צייצן פרו-איראני הפיץ תמונה המתארת כביכול פיצוץ במוקד פגיעה של טיל איראני כאשר למעשה מדובר היה בתקיפה של טיל סטורם-שאדו אוקראיני על מטרה בסבסטופול.
במשרד החוץ השתתפו גם בניסיון להזים את הפצת התמונות המזויפות. כך למשל פורסם כי סרטון המתאר שריפת יער ששודרה גם בטלוויזיה האיראנית כהוכחה להצלחת התקיפה למעשה לקוח מסרטון המתאר שריפות יער בצ'ילה מפברואר שעבר. עוד הוסיפו בציוץ עקיצה לאיראן וציינו כתזכורת למשטר האיראני שמערכות ההגנה הישראליות הצליחה ליירט כ-99% מהטילים והכטב"מים שאיראן שיגרה.
2 צפייה בגלריה
קמפיין פייק ניוז במהלך התקיפה של איראן על ישראל קמפיין פייק ניוז במהלך התקיפה של איראן על ישראל
פדיחה של צה"ל - השתמש בקטע וידאו מאוקראינה במסגרת סרטון ההסברה שהופץ ברשת
(צילום מסך: X וטלגרם)
בפייק ריפורטר אומרים כי: "סרטונים ישנים, חלקם לא מישראל בכלל, הופצו לצד טענות שקריות על בהלה המונית ופגיעות ישירות ביעדים אסטרטגיים. סרטונים מארגנטינה ומאיטליה פורסמו בטענה כי רואים בהם ישראלים נמלטים, וסרטונים ישנים מישראל פורסמו מחדש בטענה כי רואים בהם יירוטים של כטב״מים איראנים ופגיעות בערים ישראליות". הארגון הכין אפילו שרשור ובו הוא מסביר אילו מהפרסומים מזויפים.
בארגון מסבירים שהמקור להפצת הפייקים הללו הם לרוב אותם פרופילים שמפיצים אותם על המלחמה בעזה. ״השקרים שהופצו הלילה זכו למיליוני צפיות. מי שהפיץ אותם הם משתמשים מוכרים בטוויטר שלמדנו להכיר כבר בתחילת המלחמה. הם מזוהים כתומכי חמאס, איראן, רוסיה וסוריה, והם גם מי שמובילים את שיח הכחשת הטבח", כך לפי תומר שלפניק מפייק ריפורטר. גם חוקר המודיעין הגלוי (OSINT) טל היגן ערך מחקר שמדגים את כיצד ממשלות, אקטיביסטים, ארגונים, עיתונאים וערוצי תקשורת גם הפיצו פייק ניוז.
מדובר בקמפיין שמצטרף לאלה המוכרים שהופעלו בשנה האחרונה נגד ישראל. בין המפיצים ניתן למצוא שופרות איראניים אך גם משפיענים כגון הנערה הסורית או ג'קסון הינקל. אלה מתחזקים פרופילים עם מיליוני עוקבים למרות שבמקרה של הינקל, הניו יורק טיימס בדק ומצא שכ-40% מעוקביו הם למעשה בוטים או חשבונות מזויפים שנרכשו במיוחד כדי לנפח את התהודה שלו. זה לא ייחודי להינקל. על פי הערכות גורמי מקצוע, שימוש בפרופילים מזויפים, בוטים או חשבונות להשכרה היא פרקטיקה מאוד נפוצה במדיה החברתית.
קשה מאוד להתמודד עם פייקים ברשת, מדובר בבעיה ותיקה שבינתיים לא נמצא לה מענה ראוי. בין אם הרשתות החברתיות לא עושות מספיק כדי להתמודד עם הבעיה, או בין אם הן מעדיפות לא לפעול באופן מודע; השטח בסופו של דבר מוצף בכל מיני נתונים סותרים או שקריים. השלב הבא יגיע כנראה בדמות של קמפיינים מבוססי AI שיופעלו במקביל לתקיפות כדי לייצר תקיפות פרופגנדה יעילות ודינמיות. אבל בשלב הנוכחי כל מה שאפשר לעשות זה להסתכל על הקמפיינים האלה ולסמן אותם.