בסוף השבוע החולף, לראשונה מזה חודשים, זכה מנכ"ל טיקטוק, שו זי צ'ו, לרגע קטן של נחת: בית משפט פדרלי במונטנה, ארה"ב, פסל חוק שהתקבל במדינה בחודש מאי, אשר אסר כליל שימוש ברשת החברתית הפופולרית, בקביעה שהוא פוגע בזכויות חוקתיות.
2 צפייה בגלריה
טיקטוק
טיקטוק
טיקטוק. שורה של אתגרים בינלאומיים
(צילום: Dan Kitwood, Getty Images)

עוד בנושא:

זו פסילה דרמטית: מונטנה היא המדינה הראשונה בארה"ב שחסמה לחלוטין את פעילות טיקטוק, אחרי שבדצמבר אשתקד התקבל בסנאט חוק האוסר על השימוש באפליקציה במכשירים וברשתות ממשלתיות. בקנדה, באיחוד האירופי ובבריטניה התקבלה החלטה דומה. הסיבה: חשד כבד שהרשת החברתית, שנמצאת בבעלות תאגיד הענק הסיני בייטדאנס (ByteDance), היא למעשה אמצעי ריגול בעל עוצמה יוצאת דופן. לא מדובר בתיאוריית קונספירציה: החוק הסיני מחייב חברות סיניות, כמו גם אזרחים, לשתף פעולה עם פעילות מודיעין של המשטר.

מכתב לאמריקה

בסוף מארס האחרון נאלץ המנכ"ל צ'ו, 40, בנקאי לשעבר בגולדמן סאקס המתגורר כיום בסינגפור, להתייצב לעדות בפני הקונגרס. במשך חמש שעות ניסה צ'ו להרגיע את הסנאטורים והציג תוכנית להעביר את כל המידע שמחזיקה החברה על אזרחי ארה"ב לשרתים אמריקאיים. המחוקקים לא התרשמו, והציגו מולו קו תקיף ואגרסיבי. "צריך לחסום את האפליקציה שלך", אמרה לו חברת בית הנבחרים הרפובליקנית, קתי מקמוריס רוג'רס.
ריפרש
האמת על הביקור של מאסק בישראל / עם ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר
27:06
העדות הייתה כישלון, אבל בכך לא תמו הצרות של טיקטוק. מילא ריגול עבור הסינים - בשנה האחרונה ההאשמות נגד טיקטוק, הפופולרית במיוחד בקרב מאות מיליוני צעירים בעולם ומונה יותר מ-1.6 מיליארד משתמשים, מתרחבות לתחומים אחרים. מה שנתפסת כרשת חביבה ותוססת, שמתייחדת בסרטוני ליפסינק מלאי צבע ותנועה לילדים ולבני נוער, הפכה גם למקור להפצת סרטוני פייק ניוז והסתה, ומאז 7 באוקטובר היא מוצפת גם בתכנים אנטי-ישראליים ואנטישמיים. ההתפתחות הזו עוררה מחדש את הפוליטיקאים האמריקאים שקוראים בעקביות להחרמתה. בימים האחרונים עלה עוד יותר מפלס הזעם לאחר שהופץ בה מחדש המניפסט האנטישמי "מכתב לאמריקה" של אוסמה בן לאדן מ-2002, שבו תקף את ארה"ב על תמיכתה בישראל. החברה מיהרה להודיע כי היא "מסירה באגרסיביות" את הסרטונים העוסקים בכתב השטנה, אבל הנזק כבר נעשה. אפילו הבית הלבן פירסם הודעת גינוי.
בהנהלת טיקטוק לא היו צריכים לחכות למכתב של בן לאדן כדי לחוש בזעם הגובר על המתרחש ברשת שלהם. באמצע נובמבר שיגר נציב האיחוד האירופי לתחום האינטרנט, תיירי ברטון, למנכ"ל צ'ו מכתב חריף ודרש להסיר את תכני השטנה, האסורים על פי החוק החדש של האיחוד. אי-עמידה בתקנות האירופיות עלולה להוביל לקנסות בשווי 6% מההכנסות השנתיות של החברה.

דילמת האולטימטום

נראה שבטיקטוק נבהלו כהוגן. על פי דיווחים של בלומברג וניו יורק טיימס מסוף השבוע האחרון, בניסיון להדוף את הביקורת ניהלה צמרת טיקטוק בחודש האחרון סדרה של פגישות וידאו דיסקרטיות עם אנשי עסקים ומנהיגים יהודים בולטים. בפגישה עם כ-40 אנשי עסקים, בהם רבים מתעשיית הטכנולוגיה שהגיעו חמושים בנתונים, נדרשו המנכ"ל שו צ'ו, מנהל הפעילות אדם פרסר, וראש מערך יחסי הציבור מייקל בקרמן (שניהם יהודים) להסביר כיצד קורה שסרטונים פרו-פלסטיניים זוכים לקידום גבוה כל כך באפליקציה. על כל צפייה בתוכן פרו-ישראלי, נטען, יש 54 צפיות בתוכן פרו-פלסטיני, ויותר מחצי מהתכנים בעד הפלסטינים מגיעים מאינדונזיה, מלזיה ופקיסטן.
2 צפייה בגלריה
שו זי צ'ו בשימוע בקונגרס
שו זי צ'ו בשימוע בקונגרס
מנכ"ל טיקטוק, שו זי צ'ו, בשימוע בקונגרס
(צילום: Chip Somodevilla / Getty Images)
"טיקטוק היא לא הבעיה היחידה בין הרשתות החברתיות, אבל היא כנראה המקור המשפיע ביותר לחדשות עבור אנשים בגילי 18 עד 29", אמר אחרי הפגישה אריק גולדשטיין, מנכ"ל הפדרציה היהודית של ניו יורק. צ'ו, הוסיף, "מבין בבירור את הבעיות". פגישות נוספות נערכו עם "מובילי דעת קהל", כולל משפיענים וסלבריטאים יהודים, כמו סשה ברון כהן ואיימי שומר. בארה"ב, התגוננו בחברה, לסרטונים בעד ישראל יש יותר צפיות, וגם - התמיכה בפלסטינים אצל צעירים אמריקאים החלה הרבה לפני טיקטוק. ובכל מקרה, טענו, מאז מתקפת חמאס עד 17 בנובמבר הוסרו מהרשת מיליוני קטעי וידאו שקידמו שיח שנאה או כללו פייק ניוז, כולל 5.6 מיליון סרטונים "מזעזעים וגרפיים". בחודש שלאחר תחילת המלחמה הוסרו 35 מיליון חשבונות מזויפים - עלייה של 67% - ו-933 אלף תגובות בוטים.
ב-20 בנובמבר שלחה קבוצה של מחוקקים רפובליקנים מכתב לצ'ו, שכלל סדרה של שאלות מפורטות בנוגע לדרכי הסינון והסיווג באפליקציה של מידע הנוגע למלחמת ישראל-חמאס. סיבה לדאגה עבור טיקטוק? לגמרי לא בטוח: בארה"ב כמו בארה"ב - מה שנראה כפגיעה בחופש הדיבור והדעה ייתקל תמיד בהתנגדות עזה. בממשל ביידן נסחו כבר לפני חודשים אולטימטום לטיקטוק: מכירה לחברה אמריקאית או חסימה. האולטימטום טרם הופעל, כי הוא מעורר דילמה לא פשוטה: מצד אחד, סין כבר הודיעה כמובן כי תתנגד למכירת האפליקציה - מעולם לא היה לה נכס כה עוצמתי במערב; ומצד שני - חסימה עשויה להיתקל במאבק של ארגוני זכויות ובהתערבות של בתי המשפט. רמז ראשון לכך התקבל השבוע מבית המשפט במונטנה.