בעוד שמרבית מנהיגי הטכנולוגיה בעולם מנסים לצבוע את מהפכת הבינה המלאכותית בצבעים אופטימיים של קידמה ושוויון, אלכס קארפ, המנכ"ל הדומיננטי של ענקית ה-AI הביטחוני פלנטיר (Palantir), בוחר להסיר את הכפפות.
בראיון ל-CNBC בשבוע שעבר שעורר הדים מקצה לקצה בוושינגטון ובעמק הסיליקון, קארפ הציג תחזית חברתית-פוליטית מרחיקה לכת: הבינה המלאכותית לא רק תשנה את שוק העבודה, היא תעצב מחדש את מאזן הכוחות הפוליטי בארצות הברית, תוך שהיא פוגעת ישירות בבסיס הכוח של המפלגה הדמוקרטית.
הכוח יחזור למעמד הפועלים?
לדברי קארפ, הטכנולוגיה החדשה צפויה לשבש את כוחן הכלכלי והפוליטי של נשים משכילות, בעלות תואר אקדמי, המזוהות ברובן עם הצד הליברלי של המפה. מנגד, הוא טוען כי ה-AI יעניק כוח מחודש לגברים ממעמד הפועלים, בעלי הכשרה מקצועית בלבד ("צווארון כחול"), קהל יעד שנתפס באופן מסורתי כבסיס תמיכה רפובליקני.
התחזית של קארפ אינה רק ניתוח יבש של מגמות תעסוקה, אלא הצהרה פוליטית טעונה. פלנטיר, החברה שבראשה הוא עומד, נחשבת לאחת השחקניות המשמעותיות ביותר במערך הביטחון והמודיעין האמריקאי, עם חוזים בפנטגון ובסוכנויות ביון (גם בישראל, ר"ק).
קארפ מודה כי הטכנולוגיה שהוא מפתח "מסוכנת חברתית", אך מצדיק את המשך הפיתוח שלה בטיעון הלקוח היישר מימי "חוק הפטריוט" לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר: אם ארה"ב לא תוביל בתחום, יריבותיה, ובראשן סין, יעשו זאת, ויכפו על העולם את "שלטון החוק" שלהן.
"מדוע אנחנו סופגים את הסיכון שבשיבוש המרקם החברתי שלנו?" שאל קארפ רטורית, והשיב: "כדי לשמר את היכולת שלנו להיות אמריקאים בטווח הקרוב והרחוק". דבריו של קארפ מדגישים את הפער התהומי בתפיסת ה-AI בין המעצמות.
בעוד שבאירופה השיח מתמקד ברגולציה קשוחה (חוק ה-AI האירופי) ובהגנה על פרטיות וזכויות עובדים ואזרחים, קארפ מייצג את הגישה האמריקאית-מיליטריסטית שרואה בטכנולוגיה כלי להישרדות לאומית.
בסין, המקבילות של פלנטיר, דוגמת SenseTime או Baidu, פועלות בסימביוזה מוחלטת עם הממשל כדי לבסס מערכות מעקב וניתוח נתונים המשרתות את היציבות השלטונית. בניגוד לקארפ, שמדבר על שיבוש דמוקרטי, בייג'ינג רואה ב-AI כלי לשימור המבנה הקיים.
בישראל, המהווה מעצמת בינה מלאכותית וסייבר בפני עצמה, הטכנולוגיות הללו כבר מוטמעות עמוק במערכות הביטחון, כשהדיון הציבורי מתמקד לרוב ביעילות מבצעית ופחות בהשלכות המגדריות או המעמדיות של הטכנולוגיה.
עוצמה חסרת תקדים
הטכנולוגיה שבבסיס פלנטיר אינה חדשה, אך עוצמתה הגיעה לשיא חסר תקדים. שורשיה נעוצים בפרויקטים של "כריית נתונים" (Data Mining) משנות ה-90, שזכו להאצה אדירה לאחר ה-11 בספטמבר תחת פרויקט Total Information Awareness. הפרויקט נסגר בשל ביקורת ציבורית על פגיעה בפרטיות, אך פלנטיר הייתה שם כדי לאסוף את השברים.
ההיסטוריה של הטכנולוגיה הזו רצופה במתחים - בשנות ה-2000, כלים אלו שימשו בעיקר למלחמה בטרור בחו"ל. בעשור הקודם, הם זלגו לשימוש משטרתי (Predictive Policing). כעת, לפי קארפ, הגענו לשלב השלישי: הטכנולוגיה הופכת לכלי לעיצוב פנים-חברתי, המשנה את הדינמיקה בין המגדרים והמעמדות בתוך הבית פנימה.
האסטרטגיה של קארפ נראית אולי כניסיון לקרוץ למפלגה הרפובליקנית, תוך הבטחה שהטכנולוגיה שלו תנטרל את כוחו של הבוחר הליברלי המשכיל. זהו הימור פוליטי ועסקי נועז, המציב את הבינה המלאכותית בלב "מלחמת התרבות" האמריקאית.
שלא במפתיע, שלל ארגוני חברה ופוליטיקה מיהרו להגיב. בוושינגטון, במטה איגודי העובדים ובארגוני הנשים הגדולים בארה"ב, דבריו התקבלו כהכרזת מלחמה תרבותית במסווה של תחזית טכנולוגית. בעוד שקארפ הציג את המהפכה כבלתי נמנעת ואפילו כמעשה "פטריוטי", המבקרים רואים בכך ניסיון ציני להשתמש ב-AI כדי להעמיק שסעים חברתיים קיימים.
פעילות חברתיות בתחום האתיקה של ה-AI מצביעות על כך שדבריו של קארפ מאשרים את החשש הכבד ביותר שלהן: שמערכות ניתוח נתונים (כמו אלו של פלנטיר) מתוכנתות עם הטיות מגדריות ופוליטיות מובנות, שמטרתן לשמר מבני כוח ישנים ולא לייצר קידמה אמיתית.
זאת ועוד, למרות הניסיון של קארפ להצטייר כ"מגן" של מעמד הפועלים הגברי, באיגודי העובדים (כמו ה-AFL-CIO וה-UAW) שוררת ספקנות עמוקה כלפיו. מנהיגי עובדים טוענים כי ההבטחה ל"חיזוק כוחם הכלכלי" של עובדי הכפיים היא אחיזת עיניים.
לדבריהם, כניסת טכנולוגיות אוטונומיות למפעלי ייצור, אתרי בנייה ומרכזים לוגיסטיים תמיד הובילה לקיצוץ במשרות, שחיקת שכר והגברת הניטור והמעקב אחרי העובד הקטן - תחום שבו פלנטיר מתמחה במיוחד.
בקרב פעילי זכויות עובדים נשמעת הטענה שקארפ מנסה לסכסך בין חלקים שונים של מעמד הביניים והעבודה. על ידי סימון ה"אקדמאיות הליברליות" כאויב, הוא מסיח את הדעת מכך שה-AI עלולה לפגוע אנושות בביטחון התעסוקתי של כולם, ללא קשר למגדר או לשיוך פוליטי.
גם בקפיטול לא היססו להפוך את ההצהרות שלו לכלי נשק הסברתיים לקראת הבחירות לקונגרס שצפויות להתקיים בקרוב. במפלגה הדמוקרטית חברי קונגרס המקדמים רגולציה על ענקיות הטכנולוגיה השתמשו בראיון כהוכחה לכך שפלנטיר אינה חברה ניטרלית. "קארפ הודה בגלוי שהטכנולוגיה שלו היא נשק פוליטי המכוון נגד ציבור בוחרינו", נכתב בהצהרה של אחת התת-ועדות לענייני טכנולוגיה.
מנגד, במפלגה הרפובליקנית מצאו בקארפ שותף מפתיע. הדיבור על העצמת "הגבר העובד" אל מול "האליטות האקדמיות" מתכתב ישירות עם הקמפיינים של הימין השמרני. עבורם, פלנטיר הופכת מ"האח הגדול" לחברה שמבינה את הלך הרוח של "אמריקה האמיתית".
