כאילו שההפגנות בארה"ב, במחאה על מותו המיותר של ג'ורג' פלויד שנחנק למוות על-ידי שוטר במיניאפוליס לעיני המצלמה, לא סנסציונית מספיק - תעשייה שלמה של פייק ניוז, מידע מוטעה, תמונות וסרטונים ויראליים - מתפוצצת ברשתות החברתיות: במקרים מסוימים נגזרות תמונות מתוך סצינות אמיתיות שלא רלוונטיות כלל למחאות ומקבלות מסגור מחדש; במקרים אחרים אתרי חדשות פיקטיביים מייצרים מאמרים שקריים לחלוטין ומפיצים אותם ברשתות.
ביממה האחרונה הופץ סרטון שמציג מעצר של אדם ברוצ'סטר, מינסוטה, לצד כיתובים שמרמזים כי מדובר בעצם בסוכן סמוי של ה-FBI. הסרטון מציג כיצד שני שוטרים עוצרים אותו, שמים עליו אזיקים - והוא מתעקש כי הם עוצרים את האיש הלא נכון. לאחר שהוציאו אמצעי זיהוי מהארנק שלו - נראה כי השוטרים מבינים שטעו בזיהוי, ומשחררים את האיש. אלא שברשתות החברתיות התפשטה התיאוריה השגויה שלפיה מדובר בסוכן FBI שנעצר בגלל "פרופיילינג", בעקבות צבע עורו. במשטרה מיהרו להבהיר כי מדובר במקרה של טעות בזיהוי - אך האיש שנעצר אינו סוכן FBI, וכי הוא שוחרר מרגע שהתבררה הטעות.
מקדונלד'ס בלהבות?מקדונלד'ס בלהבות?
מקדונלד'ס בלהבות? כן, אבל לפני שנים ולא כחלק ממחאה
(צילום מסך)
כך למשל, חשבון טוויטר בשם Breaking9ll (שימו לב שבסיומת האות L ולא הספרה 1 - במטרה להטעות את העוקבים אחר חשבון לגיטימי בעל שם דומה), הפיץ בימים האחרונים תמונה של סניף מקדונל'ס - הסמל הכל-אמריקאי, כשהוא עולה בלהבות. התמונה הופצה לצד הכיתוב "מקדונלד'ס נפל", אלא שמתברר שמדובר בתמונה משנת 2016, של סניף במדינת פנסילבניה שעלה בלהבות בגלל שמן שהתלקח במטבח.
הקומיקאי כריסטיאן פולנקו צייץ מהחשבון המאומת שלו, סרטון שנראה כאילו לקוח מתוך הפגנות המחאה - אך למעשה מתאר תיעוד ממחאה בביירות בשנה שעברה. יותר מ-300 אלף משתמשים פיברטו את הציוץ הזה, ובין אלפי התגובות יש גם כאלה שהתעקשו להבהיר מה המקור האמיתי שממנו לקוח הווידאו. בסרטון אחר שהופץ בטוויטר וזכה ליותר מ-200 אלף פיברוטים, שותף לצד הכיתוב שבאטלנטה מגייסים מיליציות של ילדים ומציידים אותם באלות וציוד מגן כדי להתמודד עם המפגינים. האמת שמאחורי הסרטון חושפת כי מדובר במבוגרים ולא בקטינים, שהם חלק מהמשמר הלאומי של מדינת ג'ורג'יה.
פייק ניוזפייק ניוז
פייק ניוז מוחלט
(צילום מסך)
באתר W24News פורסם מאמר שלם שלפיו השוטר המואשם ברצח במיניאפוליס - התאבד בתא המעצר. כמובן שאלה רק דוגמאות בודדות לתעשיית הפייק ניוז, שמשגשגת בעיקר בזמנים של משברים חברתיים גדולים, כפי שאפשר היה לראות במהלך משבר הקורונה גם בישראל.
"פייק ניוז בהגדרה הוא מאוד מעורר אינגייג'מנט", מסביר ד"ר צחי חייט, מרצה וחוקר בבית הספר לתקשורת ע"ש סמי עופר בבינתחומי הרצליה. "כשרואים סרטונים של משאית נוסעת בין מפגינים ושל דריסה, ומגזימים את הסיפור, ולנו אין כלים כדי לבדוק עד כמה הוא נכון - זה מעורר רגש, והאינסטינקט הוא להגיב לזה, לשתף את זה. פייק ניוז תמיד נמצא שם ברקע, אבל בתקופות משבר הוא קורה הרבה יותר".
מה המוטיבציה מאחורי הפצה של תכנים מפוברקים כאלה? "בצד הנאיבי - יש אנשים שבאמת מאמינים בתיאוריות קונספירציה. באמת מאמינים שהם יודעים משהו שאחרים לא, ורוצים להפיץ את זה הלאה. אנשים שמרגישים מושתקים במדיה המסורתיים ורואים ברשתות החברתיות במה לדבר ולחשוף את האמת שלהם. לצד זה, יש גם גורמים אינטרסנטיים, וראינו את זה במיוחד סביב הבחירות לנשיאות ב-2016, כשהתברר שרוסיה משתילה פייק ניוז במטרה לייצר השפעה. ולצד האינטרסים הפוליטיים, יש כמובן גם מניעים כלכליים. אתרים של פייק ניוז מושכים טראפיק, חשבונות ברשתות החברתיות מושכים עוקבים - אפשר להרוויח מזה כסף, והרבה".
ד"ר צחי חייט, המרכז הבינתחומיד"ר צחי חייט, המרכז הבינתחומי
ד"ר צחי חייט, המרכז הבינתחומי
(צילום: עדי כהן צדק)
לדבריו, לתקופה הייחודית שבה אנחנו נמצאים - בשיאה של מגיפה עולמית, יש תפקיד גם בהקשר של הפצת תכנים כוזבים. "עכשיו אנחנו במצב בו פחות ופחות נפגשים פנים מול פנים - בגלל הדרישה לריחוק חברתי. כך קורה שערוץ מאוד מרכזי של שיח ורכישת מידע - פשוט נחסם. אנחנו עוברים לצרוך מידע מהרשתות החברתיות, שהאלגרויתם שלהן מתוכנן כדי להציג מידע סנסציוני ומעורר תגובות, וכך פוטנציאל ההשפעה של פייק ניוז גדל. זאת הסופה המושלמת".
איך מתמודדים עם השטף? איך מבדילים בין פייק לאמת? "בלתי נמנע שכשרואים סיפור כזה מוכרחים לבדוק מה המקור שלו, האם זה גוף חדשותי מוכר, או אפילו אדם שמשתף את הסיפור ואפשר לסמוך עליו בנושא הזה. בארה"ב זו שאלה מורכבת עכשיו, כשיש גופים ממשלתיים שסותרים את עצמם, כשיש מושלים רפובליקנים שמסבירים שלעטות מסכה זו פגיעה בחופש הביטוי".
או כשטוויטר מסמנת את החשבון של הנשיא כבלתי אמין. "בהחלט, אלה שאלות מאוד מורכבות. כשטוויטר הולכת ראש בראש מול נשיא ארה"ב זה לא עניין טכני או מדעי, אלא פוליטי. כמו שאנחנו מקפידים על מסכות כדי למנוע רסס בימי קורונה, צריך להקפיד גם להישמר מפני הרסס הדיגיטלי, ולסנן את מה שאנחנו צורכים, כי שניהם מסוכנים באותה מידה".