בעוד שמרבית תשומת הלב העולמית סביב מהפכת הבינה המלאכותית התמקדה עד כה במחסור בשבבי העיבוד של אנבידיה (Nvidia), מתחת לרדאר התפתח משבר חדש ומאיים לא פחות: המחסור בכוננים קשיחים (HDD).
ענקית האחסון "ווסטרן דיגיטל" (Western Digital) הודיעה לאחרונה כי המלאים שלה לכוננים בעלי קיבולת אחסון גבוהה אזלו לחלוטין, והיא אינה לבד. התעשייה כולה עומדת בפני "צונאמי" של ביקושים שמשנה את פני שוק האחסון העולמי.
הענק הרעב
הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI) "רעבה" לנתונים. תהליכי האימון של מודלי שפה גדולים דורשים כמויות אדירות של מידע גולמי, אך הבעיה האמיתית מתחילה בשלב האחסון של התוצרים והנתונים הארגוניים.
דיווחים מארצות הברית ומאירופה מצביעים על כך שמרכזי נתונים (Data Centers) של ענקיות כמו אמזון, גוגל ומיקרוסופט רוכשים כל פיסת אמצעי אחסון פנויה, מה שמותיר את השוק הקמעונאי ואת העסקים הקטנים בפני שוקת שבורה.
בסין, הדיווחים מצביעים על עליית מחירים דרמטית של עשרות אחוזים בכוננים בנפחים של 16 טרה-בייט ומעלה. היצרניות, שצמצמו את פסי הייצור בשנים האחרונות בשל המעבר לכונני SSD, מוצאות את עצמן לא ערוכות לביקוש המחודש לטכנולוגיה המכנית ה"ישנה".
במשך שנים נדמה היה שהכונן הקשיח המגנטי (HDD) נמצא בדרכו להיעלם לטובת ה-SSD המהיר והאמין יותר. עם זאת, נתוני השוק הנוכחיים מוכיחים כי כשמדובר באחסון מאסיבי של "נתוני עתק" (Big Data), ה-HDD עדיין מנצח במדד הקריטי ביותר: עלות לטרה-בייט.
בעוד שכונני SSD מספקים ביצועים גבוהים להרצת אפליקציות, כונני ה-HDD הפכו לתשתית הבלתי מעורערת של ה"אחסון הקר" והארכיון של עולם ה-AI. חברות כמו "סיגייט" (Seagate) ו"טושיבה", המתחרות העיקריות של ווסטרן דיגיטל, מדווחות גם הן על עומס בהזמנות, כאשר טכנולוגיות חדשות כמו HAMR (הקלטה מגנטית בסיוע חום) נדחפות לקצה כדי להגדיל את נפחי האחסון מעבר לרף ה-30 טרה-בייט לכונן בודד.
ומה קורה בישראל?
בישראל, מעצמת הייטק ומרכזי פיתוח, המחסור מורגש בעיקר בקרב חברות סטארט-אפ בתחום הלמידה העמוקה. עלויות הקמת השרתים המקומיים זינקו, וחברות נאלצות להמתין שבועות ארוכים לאספקת ציוד אחסון בסיסי. מומחים בשוק המקומי מעריכים כי המחסור יוביל לעליית מחירים גם בשירותי הענן, שכן ספקיות הענן יגלגלו את עלויות התשתית היקרות אל הצרכן הסופי.
הכונן הקשיח הראשון של IBM משנת 1956, ה-RAMAC 305, היה בגודל של שני מקררים ושקל למעלה מטון, עם קיבולת זעומה של 5 מגה-בייט בלבד. במשך עשורים, התעשייה הצליחה לדחוס יותר ויותר מידע על אותן פלטות מגנטיות מסתובבות.
המשבר הנוכחי מזכיר לרבים את השיטפונות בתאילנד בשנת 2011, שהשביתו חלק ניכר מפסי הייצור של הכוננים הקשיחים בעולם והובילו לזינוק במחירים. אלא שהפעם, הגורם אינו אסון טבע, אלא "פיצוץ" טכנולוגי יזום. אם בעבר האתגר היה מהירות העיבוד (CPU), כיום האתגר הוא הזיכרון והאחסון.
התחזיות אינן אופטימיות עבור הצרכן המחפש אחסון זול. היצרניות כבר הודיעו כי ימשיכו להעלות מחירים ברבעונים הקרובים כדי לווסת את הביקוש ולהשקיע בהרחבת פסי הייצור. המהפכה שחשבנו שתהיה כולה ב"ענן" הווירטואלי, מתגלה כשורה ארוכה של מחסנים פיזיים מלאים בדיסקים מסתובבים, שפשוט אינם עומדים בקצב שבו האנושות מייצרת נתונים.
