לא מספיק לו להטיס טילים למאדים או לחבר את המוח האנושי לאלקטרודות: אילון מאסק החליט שהגיע הזמן להפוך לבעל מגה מפעל שבבים. הפרויקט החדש של איל ההון, המכונה "Terafab", נחשף השבוע במסמכים רשמיים ומציג סדרי גודל שגורמים אפילו לתוכניות השאפתניות ביותר של ממשלות סין וארה"ב, להיראות כמו פרויקט גמר בתיכון.
2 צפייה בגלריה
מתוך "אילון מאסק: הניסוי של טסלה"
מתוך "אילון מאסק: הניסוי של טסלה"
אילון מאסק והנשיא טראמפ צופים בשיגור טיל של SpaceX
(צילום: Brandon Bell)

המבנה היקר ביותר שנבנה אי פעם

עם השקעה ראשונית של 55 מיליארד דולר שצפויה לתפוח ל-119 מיליארד דולר, מאסק בונה במו ידיו - ובכספי המשקיעים - את מה שעשוי להיות המבנה היקר ביותר שנבנה אי פעם על פני כדור הארץ למטרה תעשייתית.
המפעל העצום, שיוקם במחוז גריימס בטקסס, נועד לספק את הרעב הבלתי נגמר לשבבי בינה מלאכותית עבור האימפריה של מאסק, הכוללת את SpaceX, טסלה וחברת הבינה המלאכותית xAI. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד לנתק את התלות שלו בענקיות כמו אנבידיה, ששוויה זינק לממדים מבהילים, וביצרניות כמו TSMC הטאיוואנית.
בזמן שהעולם המערבי מנסה להחזיר את ייצור השבבים הביתה באמצעות שלל חוקים, מאסק פשוט מקים מדינה קטנה של שבבים בלב טקסס. לצורך ההשוואה, המפעל המתקדם ביותר של TSMC באריזונה, שנחשב לאחד היקרים בעולם, מוערך ב"צניעות" של כ-65 מיליארד דולר - כמעט מחצית מהתקציב המקסימלי של ה-Terafab.
התזמון של חשיפת התוכנית אינו מקרי; SpaceX נערכת להנפקה ראשונית לציבור (IPO) כבר ביוני הקרוב, במהלך שעשוי להיות אחד הגדולים בהיסטוריה של וול סטריט. מאסק כבר מזמן אינו רק "איש של טילים"; רכישת xAI לפי שווי של 1.25 טריליון דולר והעסקה לרכישת הסטארט-אפ Cursor תמורת 60 מיליארד דולר הופכות את SpaceX למפלצת תשתיתית המשלבת תוכנה, חומרה ולוויינים.
המעבר של SpaceX לייצור שבבים הוא השלב האחרון באינטגרציה אנכית שבה החברה שולטת בכל שרשרת הערך - מהחול שממנו מפיקים סיליקון ועד ללוויין שבמסלול סביב כדור הארץ. זו אותה השיטה שהביאה את אפל לשווי של טריליון דולר, ומאסק כנראה רוצה להפוך את SpaceX ואת טסלה לאפל של התעשייה.
2 צפייה בגלריה
מפעל Terafab של אילון מאסק
מפעל Terafab של אילון מאסק
מפעל Terafab של אילון מאסק
(מתוך האתר הרשמי של החברה)

לזוז מהר ולהקדים את סין

מעניין לראות כיצד אינטל, שניסתה להמציא את עצמה מחדש כקבלנית ייצור (Foundry), מצאה את דרכה לתוך הפרויקט. אינטל תשתף פעולה עם מאסק בתכנון וייצור השבבים בטכנולוגיית ה-14A המתקדמת שלה, מהלך שמעניק לה גלגל הצלה יוקרתי במיוחד.
עבור אינטל, מדובר בהוכחה לכך שהיא עדיין רלוונטית במרוץ החימוש של ה-AI, בעוד שעבור מאסק מדובר בגישה לידע הייצור העמוק של החברה האמריקאית הוותיקה. בעוד שסין מזרימה עשרות מיליארדים ל"קרן הגדולה" שלה (Big Fund) כדי להשיג עצמאות טכנולוגית והאיחוד האירופי מנסה לגייס 80 מיליארד אירו לשיקום תעשיית השבבים היבשתית, מאסק פועל במהירות שקשה למנגנונים מדינתיים להדביק.
מאסק מבין שמי שלא מעצב את הסיליקון שלו בעצמו, נגזר עליו לשלם דמי תיווך כבדים ולהמתין בתור של אנבידיה. ה-Terafab הוא לא רק מפעל; הוא הצהרת עצמאות טכנולוגית שנועדה להבטיח שגם אם העולם יסבול ממחסור בשבבים, הלוויינים והרובוטים של מאסק ימשיכו לדהור קדימה.
ההימור הזה מגיע על רקע מאבק משפטי מר עם OpenAI, החברה שמאסק עזר להקים וכעת תוקף בחמת זעם. המעבר לייצור עצמי הוא גם הדרך שלו להראות לסם אלטמן ולמיקרוסופט שהם אולי מובילים בתוכנה, אבל הוא מחזיק בברזל.
אם הכל ילך כמתוכנן, מחוז גריימס הטקסני יהפוך לאחד ממוקדי הכוח החדש של הכלכלה העולמית, ומאסק יוכל להוסיף לרשימת התארים שלו גם את התואר "מלך תעשיית הבינה המלאכותית". השאלה היחידה שנותרה פתוחה היא האם השוק יוכל לעכל הנפקה של חברה שבונה מפעלים במאה מיליארד דולר בזמן שהיא עדיין מנסה להנחית חלליות על המאדים.