ישראל מפעילה מערכת נרחבת לניטור הפלסטינים ביהודה ושומרון, הכוללת שימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים - כך עולה מתחקיר שפורסם בוושינגטון פוסט, אשר מתבסס על ראיונות בעילום שם עם שני חיילי צה"ל לשעבר, ומספר עדויות שנאספו על ידי ארגון "שוברים שתיקה".
2 צפייה בגלריה
זירת ניסיון פיגוע בחברון בו מחבל חוסל
זירת ניסיון פיגוע בחברון בו מחבל חוסל
כוחות צה"ל בחברון
(צילום ארכיון: רויטרס)
בתחקיר מתוארת תכנית בשם זאב כחול (Blue Wolf) שאותה צה"ל החל להחיל בהדרגה לפני שנתיים. התוכנית כוללת אפליקציה לסמארטפון שבאמצעותה חיילים מצלמים פלסטינים, ומתאימה את התמונות לפרופילים מתוך מאגר נרחב וסודי שאחד המרואיינים תיאר בתור "פייסבוק לפלסטינים". לאחר שבוצעה ההתאמה, האפליקציה מהבהבת בצבעים שונים - צהוב, אדום או ירוק כדי להתריע בפני חיילים אם האדם שצולם צריך להיות מעוכב, עצור או שיש לאפשר לו לעבור. לפי אחד המרואיינים, המאגר הזה הוא גרסה מצומצמת של מאגר רחב יותר בשם Wolf Pack, שזמין רק במחשבים בסביבות מאובטחות יותר ומכיל פרופילים של כמעט כל פלסטיני ביהודה ושומרון, עם מידע הכולל תמונות, היסטוריה משפחתית, חינוך ודירוג ביטחוני. אפליקציה נוספת, בשם White Wolf, משמשת מתנחלים שיכולים לסרוק מסמך זיהוי של פלסטיני בכניסה ליישוב שלהם באמצעותה.

עוד בנושא:

לפי הדיווח, כדי לבנות את המאגר שבשימוש Blue Wolf, נערכה בשנה שעברה תחרות בין יחידות שונות בצה"ל, על צילום המספר התמונות הגדול ביותר של פלסטינים, כולל ילדים וקשישים, שבמסגרתה צולמו לפחות אלפי אנשים. אחד המרואיינים אמר כי היחידה שלו נדרשה לאסוף כמה שיותר תמונות של פלסטינים בחברון בשבוע נתון, באמצעות סמארטפון ישן של הצבא, במהלך משימות יומיות שלרוב נמשכו שמונה שעות. הוא אמר כי ילדים פלסטינים נהגו לעשות פוזות כשצולמו, אך קשישים, ובמיוחד נשים קשישות, התנגדו, וכי הכפייה על אנשים להצטלם בניגוד לרצונם הייתה טראומתית עבורו. היחידות השונות התחרו על פרסים, כמו ערב חופשי, למי שאסף הכי הרבה תמונות.

"הפרה מוחלטת של פרטיות"

עוד עולה מהתחקיר כי צה"ל התקין מצלמות לסריקת פנים בחברון כדי לסייע לחיילים במחסומים לזהות פלסטינים אפילו לפני שהם מציגים מסמכי זיהוי. רשת רחבה של מצלמות במעגל סגור שכונתה "חברון העיר החכמה" מספקת ניטור בזמן אמת של אוכלוסיית העיר, ולפי עדות אחד המרואיינים אף מאפשרת לצלם בבתים פרטיים. מרואיינת ששירתה ביחידה מודיעינית אמרה כי "לא הייתי מרגישה בנוח אם היו משתמשים בזה בקניון בעיר שלי", וכי בחרה לדבר על הנושא כי מדובר ב"הפרה מוחלטת של פרטיות של עם שלם".
"אנחנו כבר לא מרגישים בנוח להיות במפגשים חברתיים בגלל שתמיד יש מצלמות שמצלמות אותנו", אמר יאסר אבו-מרחיה, תושב חברון, לוושינגטון פוסט. הוא אמר כי הוא כבר לא מאפשר לילדיו לשחק ליד הבית, וכי קרובים שלו שחיים בשכונות שבהן יש פחות ניטור נמנעים מלבקר אותו. אבו-מרחיה מתגורר בסמוך למערת המכפלה, ובאזור זה מצלמות אבטחה נמצאות במרחק של כמאה מטר אחת מהשנייה, כולל על גגות של בתים. לדבריו, לפני מספר חודשים, בתו בת השש הפילה כפית מגג הבית, וחיילים הגיעו במהרה בחשד שזרק אבנים. שכנתו האקטיביסטית איסה אמרו טענה כי מספר משפחות עזבו את האזור, וכי מטרת הצבא היא לגרום להם לעזוב כדי שמתנחלים יעברו להתגורר בשכונה במקומם.
2 צפייה בגלריה
טכנולוגיית זיהוי פנים
טכנולוגיית זיהוי פנים
טכנולוגיית זיהוי פנים
(צילום: shutterstock)
לפי התחקיר, צה"ל התייחס ליוזמת Blue Wolf בברושור אינטרנטי שפורסם ביוני ופנה לחיילים, בו צוין כי נעשה שימוש במצלמות חכמות, כלי ניתוח מתוחכמים וחיישנים שיכולים לזהות ולהתריע מפני פעילות חשודה בזמן אמת. עוד דווח כי פרויקט "העיר החכמה חברון" צוין בכתבה שפורסמה ב-2020 באתר צה"ל, שבה צולמו חיילות במשקפי מציאות מדומה. המערכת תוארה כפריצת דרך טכנולוגית ביטחונית ביהודה ושומרון.
למרות זאת, בתגובה הרשמית של צה"ל לפניית הוושינגטון פוסט נאמר רק כי "פעולות ביטחון שגרתיות הן חלק מהמלחמה בטרור ומהמאמצים לשפר את איכות החיים של האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון. אנחנו לא יכולים להגיב על היכולות המבצעיות של צה"ל בהקשר הזה". זאת לא הפעם הראשונה שבה עולות טענות על שימוש ישראלי בטכנולוגיית זיהוי פנים ביהודה ושומרון: בשנה שעברה החליטה מיקרוסופט למכור את אחזקותיה בחברה הישראלית Anyvision בעקבות תחקיר שלפיו טכנולוגיית זיהוי הפנים שלה משמשת למעקב אחר פלסטינים בגדה - פרויקט שזכה לכינוי "מרחב חכם". Anyvision, שלאחרונה שינתה את שמה ל-Oosto, טענה אז כי המערכת פועלת במחסומים בלבד ולא בשטח הגדה.
טכנולוגיית זיהוי פנים, שמבוססת על בינה מלאכותית, נאסרה בערים שונות בארה"ב, הפרלמנט האירופי קרא לאסור את השימוש בה ומספר חברות טכנולוגיה מובילות כבר הפסיקו או הגבילו את השימוש בה. הסיבות העיקריות להתנגדות אליה הן הפגיעה בפרטיות, שכן נאסף באמצעותה מידע רב על אנשים שלא הביעו לכך הסכמה, והסיכון לזיהוי מוטעה, בעיקר בתחומי אכיפת החוק.