הבינה המלאכותית עומדת לדרוס עוד תעשייה ענפה ותוססת, והיא תעשיית הפרסום באמצעות משפיעניות ומשפיענים. בחודשים האחרונים הולכת ומתרחבת תופעת "משפיעני AI" – דמויות שנוצרו בידי AI ומפרסמות טקסטים שיווקיים שנוצרו באמצעות AI.
אבל זו רק תחילתה של המהפכה: תסתכלו היטב, יכול להיות שהמשפיענית שאתם עוקבים אחריה באדיקות הפכה בנקודה כלשהי לדמות AI, תאומה דיגיטלית של המשפיענית המקורית.
גם עולם המשפיענים משתנה
חברת "יומנז" (Humanz) הישראלית, אחת השחקניות הישראליות הבולטות בתחום כלכלת היוצרים (Creator Economy), מציגה היום (ג') את השלב הבא בהתפתחות הטכנולוגיה, שמשנה לחלוטין את העולם הזה: פלטפורמת +Humanz החדשה שיוצרת משפיעני AI ומאפשרת למפרסמים לשלוט בהם לחלוטין: לכתוב את התכנים, ליצור את הסרטונים, לעקוב אחר הביצועים ולשנות את המסרים תוך כדי תנועה כדי לשפר את התוצאות.
עולם משפיעני ה-AI עבר קפיצת מדרגה משמעותית בשנה האחרונה. אם בעבר היה מדובר בקוריוז, דוגמניות שנוצרו באמצעות AI, היום מדובר בסוכני AI של ממש, דמויות אינטראקטיביות שיכולות לנהל שיחות עם העוקבים, להוביל אירועים חיים, אפילו לבצע פעולות.
קחו את איישה נאו (Aisha Neo) למשל, משפיענית AI שהושקה בתחילת 2025 והפכה מאז לדמות מובילה, מנחה כנסים, מדברת על אתיקה של AI ומסבירה תהליכים טכנולוגיים. חברת Fluid AI שפיתחה אותה לא הסתפקה בסתם פנים יפות, אלא יצרה מערכת מורכבת של סוכנים הפועלים ביחד ומסנכרנים קול, תנועות שפתיים והבעות פנים אנושיות.
גם בישראל יש משפיעני AI, כמו למשל מאיה לור שהושקה על ידי רשת סופר-פארם ב-2025 עם עמוד אינסטגרם פעיל שבו היא מקדמת מוצרי טיפוח ואופנה, או ליטל שוהם שנוצרה על ידי מאור קסם ליבשיץ והפכה לאחת המשפיעניות הדיגיטליות הבולטות במדינה.
לדבריו של לירן ליברמן, מנכ"ל החברה: "אנחנו לא רק מייצרים את התוכן של המשפיענית, אנחנו ממש בונים לה ערוצי סושיאל. יש לה עמודי אינסטגרם, טיקטוק ויוטיוב עם עוקבים ותוכן שהיא מעלה. האמת שזה בעיקר בשביל המראה והתחושה, כדי שהגולש בקצה יראה פרסומת אבל ירגיש שזו משפיענית רגילה".
צריך להבין שמדובר יותר בתעשייה מאשר בביטוי אישי של דעות וחוויות. מבחינת המפרסמים מדובר בערוץ שיווקי משמעותי ביותר, בעיקר בתחומי הלייפסטייל והספורט. ופה חל השינוי העיקרי: אם בעבר המפרסמים פנו למשפיעניות כדי ליהנות מהתפוצה הרחבה שהן מגיעות אליה, היום זה כבר לא הדבר העיקרי.
מה שהמפרסמים מחפשים זה בעיקר את האותנטיות והכישרון ביצירת תכנים, את ההפצה הם כבר עושים באמצעות מימון ישיר. ועם היכולת החדשה שמציעה יומנז לשלוט בתכנים ישירות, לשנות, לערוך, להחליף ביגוד או להוסיף דמעה במקום הנכון, המפרסמים מגיעים לפסגת החלומות שלהם.
"פחות אכפת לי מהיכולת של היוצר או היוצרת לפנות לקהל שלהם ולשכנע אותם לעשות דברים. ויותר חשוב לי זה היכולת שלה לייצר תוכן. יותר אכפת לי יכולות המשחק, היכולות לייצר תוכן טוב", אומר ליברמן.
העתק הדבק
הפלטפורמה החדשה הופכת את העבודה עם משפיענים לאוטומטית לגמרי בעזרת AI כאמור. במקום לעבוד ידנית מול עשרות אנשים, המערכת עושה הכל לבד: כותבת את הבריף השיווקי, מאתרת את המשפיען המתאים ביותר מתוך מאגר של למעלה מ-500,000 יוצרים, כותבת עבורו את התסריט, סוגרת את החוזה המשפטי ובסופו של דבר מציגה למותג נתונים מדויקים על הרווח שהניב כל שקל שהושקע.
לכל זה מצטרפת יכולת שפיתחה יומנז לייצר העתקי AI של משפיענים אנושיים. על בסיס אינספור הצילומים והסרטונים שהם יצרו עד כה המערכת מייצרת תאום דיגיטלי באיכות גבוהה, שאפילו העוקבים האדוקים ביותר יתקשו לזהות שלא מדובר במשפיען שלהם.
איך מגיעים לתפוצה רחבה של הפרסומת?
"זה נעשה באמצעות קניית מדיה, לא קשור ליכולת ההפצה של המשפיענית. מאוד קל להכניס היום כלי AI לתוך העולם הזה. אבל כשמייצרים משפיעניות AI, מאוד קשה לייצר אמון בהן, שלאנשים יהיה אכפת מהן. למשפיעניות אנושיות יותר קל לייצר תוכן טוב".
ולמה זה כדאי למשפיענית?
"אנחנו מחוברים למשפיעניות לסושיאל אז אנחנו יודעים למשוך את התוכן שלהן ובונים להן מודל AI בלי שהן בכלל צריכות לעשות עבודה. וברגע שאנחנו מזהים שהמודל שלהן מספיק טוב, אז אנחנו ניתן להן גישה לאווטר שלהן.
אני יכול לגשת למשפיענית גדולה, נגיד אן זיוי, ובמקום שאני אצטרך להגיד לה: 'היי, לוריאל רוצים לעבוד איתך בואי נדבר על זה' אני יכול לשלוח לה: 'היי, תראי את התוכן שהאווטר שלך יצר ללוריאל, אם תלחצי פה אישור אנחנו נעלה אותו בשמך וניתן לך גישה לזה ואת תמשיכי לשתות את הקפה שלך ותקבלי ככה וככה כסף'".
ההשקה של יומנז מלווה בגיוס הון של 15 מיליון דולר, שמביא את סך גיוסי ההון של החברה ל-32 מיליון דולר. החברה רכשה לאחרונה את Bambassadors הישראלית שייסדו דן קליינמן ועודד פרקש ופיתחה טכנולוגיית פרסום מבוסס ביצועים, ועל בסיסה פותחה הפלטפורמה החדשה.
עם הכנסות של כ-100 מיליון דולר בשנת 2025 ושיתופי פעולה עם ענקיות כמו גוגל, לוריאל ומקדונלד'ס, יומנז מתמקמת כשחקנית משמעותית בתעשייה. כרגע המערכת זמינה בגרסת בטא לעשרות לקוחות, והיא צפויה להיפתח לקהל הרחב ברבעון השני של 2026.
ליברמן מסביר כי המטרה היא לבנות "מערכת הפעלה חדשה" לשיתוף פעולה בין מותגים ליוצרים. לדבריו, "כלכלת היוצרים נעה במהירות חסרת תקדים, ומותגים זקוקים לתשתית שיכולה לעמוד בקצב הזה".
היתרונות עבור המפרסמים ברורים: שליטה מלאה בתוכן, ללא חשש לפליטות פה מביכות או להתנהגות שנויה במחלוקת; יעילות וכלכליות (אין צורך בטיסות, מלונות או ימי צילום יקרים). ואם חושבים על זה, גם נצחיות - דמויות ה-AI אינן מזדקנות והן יכולות להוביל קמפיינים לאורך עשורים בלי לשנות את מראן.
אך לצד ההתלהבות הטכנולוגית, יש כמה שאלות אתיות שנלוות לתופעה. בעולם שבו קשה להבדיל בין דמות אנושית לתאומתה הדיגיטלית שלה, מושג ה"אותנטיות" שהיה עמוד השדרה של המשפיענים, עומד למבחן.
במקביל, יש גם חשש שהקלות של יצירת תכנים באמצעות בינה מלאכותית תביא לתופעת AI Slop, כלומר "זבלוני AI". גם כאן אנחנו עלולים לגלות תוכן באיכות נמוכה המיוצר בכמויות עצומות ומביא לבריחת הגולשים.
