2022 הייתה שנה לא מדהימה לתעשיית המוזיקה - היא אומנם המשיכה לצמוח, אבל במספרים קטנים יותר בהשוואה ל-2021. אבל אם יש מישהו שכן יכול לפתוח את בקבוקי השמפניה אלה חברות הסטרימינג. על פי הדוח השנתי של האיגוד הבינלאומי של תעשיית המוזיקה (IFPI), שמאגד כ-8,000 חברות מוזיקה והקלטות, היקף ההכנסות של חברות כגון ספוטיפיי, יוטיוב ואפל מיוזיק גדל בכ-11.5% אם משקללים את כל סוגי המנויים - בתשלום מלא או מבוססי פרסומות - והגיע לכ-17.5 מיליארד דולר, כ-67% מסך כל ההכנסות ממוזיקה בשנה החולפת שעמדו על כ-26.2 מיליארד דולר.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
לצד העלייה בהכנסות מסטרימינג, גם מכירות תקליטים, דיסקים וקלטות גדלו בכ-4% באופן די מפתיע - בעיקר בזכות מכירות תקליטי הוויניל שזינקו. ובחזרה לסטרימינג, אם מנכים את המשתמשים החינמיים או במסלולים מבוססי פרסומות, ההכנסות ממינויים משלמים גדלו בכ-10.3% והסתכמו בכ-12.7 מיליארד דולר.
בסך הכל כ-589 מיליון משתמשים שילמו על המוזיקה שלהם ברשת, לעומת כ-523 מיליון ב-2021, כלומר הביקוש רק גדל. יכול להיות שזה נובע מכניסה של משתמשים חדשים או פשוט ממעבר של משתמשים חינמיים לשירותים בתשלום. ועדיין בתעשייה טוענים שיש כאלה שעושים שימוש במוצר אבל לא משקיעים בפיתוח שלו. או במילים של מנכ''ל האיגוד, פרנסס מור, "ישנו מספר גדל והולך של שחקנים שנהנים ממוזיקה אך לא משקיעים בה או בפיתוח שלה".
מור לא ציין למי הוא מתכוון. אולי מדובר במי שצורכים מוזיקה באופן פיראטי ואולי בחברות שמנסות למנף מוזיקה לטובת עסקים, אבל כנראה שהביקורת שלו מופנית בעיקר לשחקניות הטכנולוגיות בתחום. אחד העימותים העיקריים בין חברות המוזיקה לבין חברות הסטרימינג הוא על גובה התמלוגים. מדובר על שברירי סנט שאמנים מקבלים על כל השמעה. מכיוון שהשוק נשלט על ידי שלושה שחקנים עיקריים ועוד מספר שחקני משנה, למוזיקאים אין כל כך אפשרות לבחור אם הם רוצים חשיפה גלובלית - זה או ספוטיפיי או אפל או גוגל ושלושתן משלמות סכומים לא מרשימים.
מור אומר ובצדק שתעשיית הסטרימינג לא משתפת פעולה עם תעשיית המוזיקה ולא מתחשבת בצרכים הייחודיים שלה. היא לא מנסה לפתח את האמנים או לסייע בהפקה של מוזיקה. מנגד, חברות הסטרימינג משתמשות במוזיקה כדי למשוך את המשתמשים לשלם עבור השימוש בפלטפורמה שלהן.
