זו עשויה להיות רעידת אדמה בעולם החיפוש המקוון: חברת OpenAI מדווחת על זינוק חסר תקדים בהיקף השימוש במנוע החיפוש המובנה בצ'אטבוט שלה, ChatGPT. לפי דבריו של אדם פריי, מנהל מוצרי הצריכה של OpenAI, היקף שאילתות החיפוש ברשת שמבצעים משתמשי ChatGPT מגיע כיום לכ-20% מכלל נפח שאילתות החיפוש של גוגל ברחבי העולם.
מדובר בנתון שמשנה את כללי המשחק בשוק שבו גוגל שלטה במשך יותר משני עשורים ביד רמה עם נתח שוק עולמי של יותר מ-90%. אם נתוני החברה מדויקים, ChatGPT עוקף בסיבוב מתחרים ותיקים כמו בינג של מיקרוסופט, שמחזיק בכ-5% בלבד מנתח החיפוש העולמי.
הזינוק לא עוצר
לצד נתוני החיפוש, חשפה OpenAI כי בסיס המשתמשים הפעילים השבועי שלה חצה את רף 1.2 מיליארד בני אדם. מדובר בתוספת מטאורית של כ-200 מיליון משתמשים פעילים תוך כחודשיים בלבד. פעילות המשתמשים מגוונת וכוללת כ-250 מיליון איש המשתמשים במצב קולי מדי שבוע, וייצור של כ-1.5 מיליארד תמונות שבועיות באמצעות מחולל התמונות של המערכת.
מאחורי המספרים הללו עומד שינוי התנהגותי עמוק בהרגלי הגלישה והצריכה הדיגיטליים. אם בתחילת דרכו שימש הצ'אטבוט בעיקר לסיוע בכתיבה ובתכנות, הרי שבחודשים האחרונים הוא הפך למוקד פנייה עיקרי לחיפוש מידע עדכני, פיננסים, בריאות, צרכנות ותכנון חופשות - תחומים שהיו בעבר נחלתם הבלעדית של מנועי החיפוש המסורתיים.
הגולשים מעדיפים יותר ויותר תשובות ישירות, מעובדות ומנומקות בממשק שיחה על פני דפדוף בעמודי תוצאות עמוסי קישורים כחולים ומודעות ממומנות. וזו אגב אחת הסיבות לכך שבגוגל מאוד מודאגים מהמצב.
ההשוואה בין שירותי החיפוש הקיימים מחדדת את הפיצול בשוק: לצד ChatGPT וגוגל פועל מנוע החיפוש של Perplexity, שביסס את מעמדו כמנוע תשובות מחקרי עם שקיפות מקורות גבוהה עבור אנשי מקצוע ואקדמיה. מנגד, גוגל מגיבה באמצעות שילוב סיכומי בינה מלאכותית ישירות בראש תוצאות החיפוש ומצב ייעודי מבוסס AI, תוך הסתמכות על יתרונה המובהק בחיפושים מקומיים, מפות ומסחר מקוון.
חשוב להדגיש שבעוד מנוע חיפוש מסורתי עובד על בסיס דירוג אתרים (למשל דרך מתן ציון לכמות הקישורים שמפנים אל מקור התשובה) ועל בסיס מילות מפתח מתאימות, מנוע חיפוש מבוסס AI עובד על בסיס הבנת הקשר וסמנטיקה של התוכן.
AI Mode בגוגל חיפוש. ענקית הטק נלחמת לשמור על שליטה בתחום
(גוגל)
זאת אומרת שלמנוע AI קשה יותר לדרג את איכות התכנים עליהם הוא מתבסס בשביל התשובה - ומכאן הסכנה של הזיות בתשובות. תופעה שעדיין לא נפתרה לגמרי ובמקרים מסוימים אפילו מונעת את ההסתמכות המוחלטת על התוצרים של הצ'אטבוטים.
בזירה הבינלאומית, באירופה נרשמת דאגה גוברת סביב הגנות הפרטיות של ענקיות הטכנולוגיה, בעוד בסין השוק המקומי מתפתח במסלול נפרד תחת רגולציה הדוקה עם שירותים מקבילים מבית באידו וטנסנט. חשוב לומר שחוקי ה-AI Act האירופים אמורים לסייע ברגולציה של הבינה המלאכותית, אך בהתחשב שהטכנולוגיה הזו עדיין צעירה למדי ועדיין מתפתחת, יכול מאוד להיות שהחוקים הדרקוניים באירופה וסין יהפכו ללא רלוונטים בעתיד.
גם האנליסטים נשארים סקפטים למרות ההתלהבות. בהתחשב בכך שחברות ה-AI בונות כעת את ההנפקות שלהן, בוול סטריט בוחנים את הנתונים שהן מספקות בספקנות בריאה. כך למשל ההגדרה של OpenAI ל"שאילתת חיפוש" מבוססת על כל פנייה שמפעילה "משיכת" נתונים מהרשת, מדידה פנימית שקשה לאמת באופן עצמאי מול היקפי התנועה של גוגל.
בנוסף, גם אתגר המונטיזציה נותר פתוח: מרבית משתמשי ChatGPT אינם מנויים משלמים, והכנסות מחיפושי בינה מלאכותית עדיין נמוכות משמעותית ממכונת הפרסום המשומנת של גוגל. עם זאת, השינוי בהרגלי החיפוש כבר כאן, והוא מאותת על סדקים ראשונים במבצר החיפוש הוותיק.
