הביטוי "שדה הקרב העתידי" כבר שחוק למדי. אבל אם להתרשם מהדברים שנאמרו בתערוכת Defense.TechExpo של קבוצת שטיר שנערכה בשבוע שעבר, שדה הקרב הנוכחי הוא כבר שדה הקרב העתידי. יותר ויותר טכנולוגיה משתלבת בשדה הקרב, עוזרת להשיג את מטרות הלחימה וגם מגנה על חיי הלוחמים.
"פעם, לפני 100 שנה, האחים רייט הובילו את התעופה", אומר בשיחה עם ynet תא"ל (מיל') רן כוכב (רנכו), מפקד מערך ההגנה האווירית לשעבר ויו"ר ועדת ההיגוי של התערוכה.
"אחר כך התעופה והחלל הובילו את האזרחות. ב-50 השנים האחרונות הטכנולוגיה האזרחית הובילה את הצבא וקנינו טכנולוגיות מדף אזרחיות. אבל הקונפליקטים הצבאיים הביאו לזה ששוב הטכנולוגיה הצבאית, הדיפנסטק מובילה בהרבה מאוד מובנים".
כוכב מוסיף: "שדה הקרב העתידי כבר כאן, והוא מתקיים בכמה קונפליקטים מרכזיים בעולם: את הקונפליקט שלנו לא צריך להציג, אבל יש גם מלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש קונפליקט בין הודו לפקיסטן, בין קמבודיה לתאילנד, ובין וייטנאם לסין. אז העתיד כבר כאן כי יש בינה מלאכותית ויש רחפנים, מל"טים ומזל"טים ויש סוגיות חלל ולווין".
ומה יש לישראל לתרום בתחומים האלה?
"אנחנו לא מספרים רק את הדברים הטובים ולא משוויצים חלילה. אנחנו משתפים גם ביכולות וגם בכישלונות שלנו, בלקחים שלמדנו מהשנתיים וחצי האחרונות, וגם מקשיבים לאחרים ובעצם מחברים טכנולוגיה, רעיונות ולקחים למה שנקרא 'דיפנסטק'".
חברות ישראליות אטרקטיביות יותר כי הן מביאות איתן ניסיון מבצעי מהמלחמה האחרונה?
"כן, בדיוק. לעבר מדינת ישראל נורו בשנתיים וחצי האחרונות 50,000 פריטים מכל הסוגים – מל"טים רחפנים, רקטות, טילי שיוט, כטב"מים – מעזה, מלבנון, מסוריה, מעירק, מאיראן, מתימן.
"הידע שיש למפקד ההגנה האווירית הנוכחי, והיכולת לעשות מזה AI שישפר את מערכות הגילוי, היירוט וקבלת ההחלטות, את המדיניות מתי מיירטים, איך, למה וכמה - זה ניסיון שאי אפשר לקנות בכסף, הוא אדיר. אם הגענו כבר ל-94% דיוק ביירוט, נוכל להגיע לאחוזים גבוהים יותר ואת הדבר הזה כולם רוצים לקנות".
בלי לבאס, נראה שהיכולות עדיין לא מספיק טובות. למשל התמודדות עם נחילי רחפנים, כמו שאוקראינה חווה עכשיו
"אתה צודק. כתבתי מאמר ואמרתי שישראל לא מוכנה למתקפת רחפנים, נדרש פתרון משולב שאני קורא לו גש"ם: גילוי, שליטה, ומיירטים. גילוי אפשר לעשות בכל מיני אמצעים, שליטה היא השאלה מי אחראי לזה, מי מקבל את ההחלטה.
"המיירטים יכולים להיות כל האמצעים -טילים, פגזים, רחפנים, לייזר ועוד. אבל חסרה לנו מאוד בישראל תפיסה שמרכזת את כל זה, מענה כולל מערכתי, ובזה יש לנו המון מה ללמוד".
רובוטים, רובוטים, רובוטים
האיומים מהאוויר פגעו בעורף הישראלי בצורה כואבת במלחמה, אבל האיומים הטכנולוגיים שמתפתחים עכשיו כוללים גם כלים קרקעיים, תת קרקעיים וימיים. סין כבר הציגה רובוטים דמויי אדם ונושאי נשק, אבל רובוטים יכולים להיות גם כלים צבאיים על גלגלים, שמופעלים מרחוק או גרוע מזה – אוטונומיים.
גם כאן, כמובן, ישראל חייבת לשמור על הובלה. חברת סמרט שוטר (Smart Shooter) הציגה בתערוכה את סדרת מוצרי ה- Smash ("פגיון" בשמה הצה"לי): כוונות חכמות המותקנות על גבי כלי נשק ומאפשרות פגיעה מדויקת במטרות קרקעיות, אוויריות, נייחות או נעות.
את הכוונת אפשר לחבר לרובה שנושא חייל או לכלי נשק כבדים שמותקנים על כלי רכב או על רובוט. המערכת ננעלת על המטרה, עוקבת אחריה באמצעות עיבוד תמונה מבוסס AI ומשחררת קליע רק ברגע שבו מובטחת פגיעה, מה שמפחית את סכנת הפגיעה בבלתי מעורבים.
סמארט שוטר היא דוגמה מצוינת לרוח הגבית שמקבלת תעשיית הדיפנסטק בימים אלה. החברה הגישה בשבועות האחרונים תשקיף לבורסה לקראת הנפקת מניות לפי שווי של כ-700 מיליון שקלים.
החברה, שמעסיקה כמאה עובדים בקיבוץ יגור, דיווחה על הכנסות בהיקף 20.8 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2025, עלייה של 241% לעומת 2024. 40% מההכנסות מגיע מאירופה, 36% מישראל 20% מארה"ב והשאר ממדינות הסכמי אברהם. סמארט שוטר היא בעצם תעשייה ביטחונית לכל דבר.
שיר אהוביה, סמנכ"לית המוצרים בחברה, הצטרפה לחברה לפני 13 שנים מחברת רפאל בה עבדה. "ליבת הטכנולוגיה שלנו נותנת מענה לדיוק ירי על ידי חישוב שמתבצע בזמן אמת: לאן לכוון ומתי לירות", היא אומרת.
"אנחנו מנתחים את התנהגות המטרה והתנהגות היורה וכך אנחנו יכולים לתת פתרון בליסטי להתרחשות שקורית בזמן אמת. פיתחנו שני קווי מוצר: מערכות נישאות על נשק אישי ומערכות נשלטות זעירות, שאפשר להפעיל מרחוק. מכיוון שהמערכות קטנות, אפשר לשים אותן על מגוון פלטפורמות כולל רכבים קלים ורובוטיים".
יואב גלסטר, מנהל המוצר, הצטרף לחברה לפני כשנה וחצי כשפרש מצה"ל, שם שימש בתפקידו האחרון כראש מדור ציוד קרב במחלקת אמל"ח בזרוע היבשה. "אחת המגבלות שיש היום לרובוטיקה היא משקל הציוד ואספקת האנרגיה" הוא מסביר.
"פלטפורמות מבצעיות צריכות להיות קטנות כדי לעבור בדלת למשל. אתה רוצה שהרובוט לא יפגע בלוחמים ושייקח את הקו הקדמי ראשון, אבל אתה לא יכול לשים עליו נשק כי זה כבד לו. ופה המערכת שלנו מביאה את היתרון, ככה גם רובוטים קטנים יכולים לקבל יכולת דיוק טובה מאוד".
פגיעה יעילה ברחפנים
אחת היכולות החדשניות שפיתחה סמרט שוטר היא יכולת פגיעה ברחפנים, טכנולוגיה שנמכרת היטב גם במדינות אירופה ומשמשת גם את צה"ל מאז ה-7 באוקטובר. המערכת מאפשרת ללוחם בודד להפיל רחפנים זעירים ומהירים בירייה אחת, משימה שהיא כמעט בלתי אפשרית ללא שימוש בכוונת החכמה.
"עמדות נשק מסורתיות מיועדות למטרות קרקעיות, והן מוגבלות ביכולת נגד רחפנים", אומר גלסטר, "אנחנו יודעים לעשות את זה בצורה מאוד טובה, ליירט רחפנים עם עמדת נשק ניידת על גבי רובוט".
חברה מעניינת נוספת שהציגה בתערוכה היא מקושלה (Macushla) - חברת רובוטיקה ישראלית שהוקמה ב-2018 על ידי ליעד פייפר המנכ"לית, ויאיר טמיר, שהוא גם בן זוגה. בתחילה פיתחה החברה מכשור רפואי, אך בעקבות ה-7 באוקטובר, עשתה הסבה והחלה לפתח כלים רובוטיים קרקעיים ומערכות ירי נשלטות מרחוק.
למשל, מערכת Shadowfax של החברה היא פלטפורמה רובוטית חדשנית שמאפשרת התאמה של אביזרים ויכולות לכל תרחיש מבצעי, כולל לחימה במנהרות, גרירת טילים, פינוי הריסות או פריצת דלתות. עוד מערכת מעניינת היא "סאורון" (Sauron), המספקת בקרת אש חכמה שמאפשרת גם יירוט רחפנים.
"אנחנו מסתכלים על הפלטפורמה כסוג של אולר שוויצרי או לדרמן שניתן להצמיד לכל שימוש. היא הולכת לפני החייל ויודעת לבצע משימות שהן יותר מסוכנות, וכך לחסוך בחיים אנושיים", מסבירה פייפר.
"פיתחנו גם זרועות רובוטיות שאיתן אפשר לשלוח את הרובוט קדימה לפנות מכשולים, לחלץ נפגעים או להגיע לבית שלא ידוע מה קורה בו ולפרוץ את דלת הבית. ויש גם כלים לוגיסטיים שיודעים לקחת מטען רב בצורה אוטונומית מנקודה לנקודה", היא מספרת.
מה הן היכולות האוטונומיות שיש לכלים האלה?
"בתקופת המלחמה הכנסנו כלים אוטונומיים מאוד משוכללים אבל בסוף, אם נסתכל על רובוטיקה קרקעית, זה תחום שהוא יחסית מבולגן ונמצא בחיתולים לעומת תחום הרחפנים. הבנו שאנחנו צריכים לרדד יכולות.
"הכוונה היא שלפני שהחייל מקבל רובוט סופר-מתוחכם שמחליט לבד לאן הוא נוסע, הוא צריך קודם כל לצבור אמון במערכת, ולכן עבדנו על פלטפורמה קרקעית שמסוגלת לעבור תוואי שטח שונים שנשלטת מרחוק. עכשיו, אחרי שביססנו אמון במערכת, אנחנו מוסיפים יכולות אוטונומיות נוספות צעד אחר צעד".
