הטיקטוקרים - המנופאי ארטיום
(צילום: ירון ברנר, עריכת וידאו: עידן לוי בוסתן)
בין אתגר הרולאפס לטרנד המלפפונים החמוצים, אפשר למצוא בטיקטוק גם אנשים שהפכו לכוכבי רשת בזכות המקצוע הייחודי שלהם. הכירו את ארטיום ג'יימנסון (34) ורוזה סובולב (32) שמסתכלים על כולנו מלמעלה. לא בגלל שהם מתנשאים או משהו כזה חס וחלילה - הם פשוט מנופאים.
ארטיום עלה על המנוף בגיל 18 והוא מבלה עליו כבר 16 שנה, כמעט מחצית מחייו. רוזה, לעומת זאת, היא מנופאית טרייה שנכנסה לעולם הזה רק לפני שנתיים, אבל הגובה תמיד ליווה אותה בחייה המקצועיים. לפני שהפכה למנופאית, היא עבדה כמדריכת גלישת מצוקים (סנפלינג) ומדריכת קיר טיפוס.
המנוף, או בשמו המקצועי עגורן צריח, הוא הבסיס להכל באתר הבנייה. המנופאי הבריז? הלך יום העבודה. "פעם אחת התעוררתי רק ב-7:00, השעה שבה אני צריכה כבר להיות על המנוף", נזכרת רוזה, "וכל העובדים חיכו לי איזה שעה".
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
גובה המנוף משתנה מפרויקט לפרויקט. ארטיום, למשל, עובד בימים אלה על מנוף בגובה 130 מטר, כך שכל יום הוא צריך לעלות ולרדת 30 קומות. "זה מעייף נורא! אני לא סובל את זה", הוא משתף, "אבל עולים". אבל נראה שהקושי הגדול ביותר הוא להישאר על המנוף שעות ארוכות לגמרי לבד. "המנופאי עולה על הבוקר על המנוף והוא נשאר שם 12-10 שעות רצוף", מספר ארטיום.
איך לא מתחרפנים?
ארטיום: "וואו, מפה בא הטיקטוק".
בסרטונים שלו מעניק ארטיום לצופים הצצה לעולמו של המנופאי, עם הרבה הומור עצמי: "לרוב אני מראה את היומיום של המנופאי, איך העבודה הולכת מהזווית ראייה שלי. אני הופך את זה יותר להומוריסטי ומנסה לצחוק מהתחום הלא קל הזה".
>>הצטרפו לקהילת הטכנולוגיה שלנו בפייסבוק<<
אבל אל תטעו, יש גם יתרונות בלהיות לבד כל כך הרבה שעות, כמעט כמו בעבודה מהבית. "זה לא משרד של הרבה עובדים ואתה לא חייב לחשוב על איך להראות או איך להתלבש", מספר ארטיום, "בקיץ, ואל תספרו לאף אחד, אני מוריד את כל הבגדים ונשאר רק עם הבוקסר, יושב עם תחתונים ונעלי עבודה במנוף".
למעשה, מהרגע שהמנופאים עולים למנוף, הם לא יורדים עד לסוף יום העבודה. זה פשוט לא משתלם להם, כי עד שהם יירדו, הם כבר יצטרכו לעלות בחזרה. אבל אל דאגה, הם לא גוועים ברעב. "בצהריים מחברים לי את האוכל לשרשרת ואני מרימה את האוכל למעלה עם המנוף", מספרת רוזה. מסתבר שאפשר אפילו להזמין אוכל למנוף. "לפעמים אני מזמין וולט", מפתיע ארטיום, "בדרך כלל זה חומוס ואז קושרים לי את זה למנוף ואני מעלה את זה עד למעלה ומושך את זה אליי".
ומה עושים כשצריך לשירותים - בכל זאת מדובר במשמרת של 12-10 שעות? "אין למעלה שירותים, אנחנו מעלים בקבוקים ריקים ופיפי עושים בתוך בקבוק", מספר ארטיום. "כולם שואלים את זה!", רוזה צוחקת, "בנות לא יכולות לעשות בבקבוק. הזמנתי במיוחד מעלי אקספרס בקבוק מיוחד לבנות, רחב יותר".
"מה, את מנופאית?"
מגפת הקורונה הותירה את רוזה, אם חד-הורית, ללא עבודה. כמו רבים אחרים, היא נאלצה להמציא את עצמה מחדש. אבל אפילו המגפה העולמית לא הצליחה להוריד אותה אל הקרקע: היא הוציאה רישיון והפכה להיות גולשת מעטפת, כזאת שמנקה חלונות של בניינים מבחוץ, אבל מהר מאוד עברה לעולם המנופים והיא לא מתכוונת לנחות בקרוב.
אם הופתעתם מהנוכחות הנשית בתחום, אתם לא לבד. "אני לא האישה היחידה, אבל אין הרבה בנות", היא מאשרת, "באתרי בנייה לא רגילים לראות אישה בתור מנופאית. בהתחלה אנשים היו בשוק, לא חושבים שבחורה יכולה לעבוד בתור מנופאית. היה לי מקרה שבאתי לעלות על המנוף ופתאום מישהו התחיל לצעוק לי 'תעצרי, תעצרי' כי הוא חשב שאני עולה בשביל לקפוץ. אמרתי לו שאני עולה לעבוד והוא היה בשוק: 'מה, את מנופאית?'".
4 צפייה בגלריה
רוזה סובולב. "לא ציפיתי לכמות כזאת של צפיות"
(צילום: מתוך חשבון הטיקטוק של רוזה - feruza_roz)
לפני שנה העלתה רוזה סרטון תמים מהמנוף - והשאר היסטוריה. "סתם צילמתי את עצמי עובדת במנוף", היא נזכרת, "יום למחרת אני רואה שיש לסרטון מעל מיליון צפיות. בהתחלה חשבתי שהטלפון שלי נשבר, או שהטיקטוק עובד עליי, כי לא ציפיתי לכמות כזאת של צפיות". מאז, כל סרטון שהיא מצלמת מהמנוף שובר את הרשת. סרטונים רבים חצו את רף מיליון הצפיות, בזמן שהפחות מוצלחים הגיעו "רק" ל-50 אלף צפיות. גם מספר העוקבים עלה בקצב מסחרר והיום הוא עומד על יותר מ-390 אלף.
אם תשאלו את רוזה, סוד ההצלחה קשור בהיותה אישה בשחקים. "מה שמעניין את האנשים זה שאישה יכולה לעבוד ולהסתדר עם גבהים כאלה", היא אומרת, "בראש של הגברים אישה היא אדם של משרד או עובדת במכירות, ופתאום אישה עובדת באתר בנייה ובגובה כזה". הטיקטוק, אפשר לומר, שינה את חייה: "מאז שהתחלתי לעשות טיקטוק, כבר מכירים אותי כ'רוזה המנופאית'. היום כשאני באה לאתר חדש שאני לא מכירה בו אף אחד, כבר מזהים אותי ואומרים לי 'שלום רוזה!'".
רוב הסרטונים של ארטיום מגיעים לעשרות ומאות אלפי צפיות, ולמרות שיש לו רק 23 אלף עוקבים בטיקטוק, גם הוא מרגיש את אור הזרקורים. "הרבה פעמים אומרים לי 'המנופאי של הטיקטוק' וכמה פעמים גם ביקשו ממני להצטלם. בפעמים הראשונות היה לי ממש מוזר, חשבתי שהם מסתלבטים עליי".
4 צפייה בגלריה
ארטיום. "יש סיכון ואני גם מכיר אנשים שהלכו"
(צילום: מתוך חשבון הטיקטוק של ארטיום - artyomjeymanson1)
אבל יש מי שפחות מתחבר לייצוג של המקצוע בטיקטוק, ויש אתרים שלא מאמינים במשפט "אין פרסום רע". לדברי ארטיום, קרה לו שבדרך לאתר בנייה בקריית גת שלחו אותו הביתה. "אמרו ש'אם זה ארטיום מהטיקטוק, לא רוצים אותו", הוא נזכר, "ולאתר הספציפי הזה אני לא יכול להיכנס".
לפתוח חלון בגובה 165 מטר
איזה סרטונים העוקבים הכי אוהבים? לדברי רוזה, "הסרטון שהכי אהבו היה כשהייתי במנוף בגובה 165 מטר וצילמתי שאני פותחת חלון ומראה את הגובה. הסרטון הזה הגיע ל-22 מיליון צפיות". הסרטון הכי פופולרי של ארטיום עוסק בגובה מזווית קצת שונה: בסרטון שזכה ליותר מ-300 אלף צפיות הוא בדק כמה זמן ייקח לו לטפס 30 קומות, עד שיגיע למעלה המנוף.
ככל שעולים בגובה, עולה הסיכון וכך גם סף הריגוש של העוקבים. "עד היום, שזה 16 שנה שאני במנופים, אני לפעמים קצת מפחד", מודה ארטיום, "הייתה סופה שאתה אשכרה רואה איך 20 מטר ממך יש ברקים בלי הפסקה. זה מאוד מלחיץ כשכל הברקים מסביב לאזור שאתה עובד בו". רוזה מוסיפה: "הדבר הכי מפחיד זה כשמרימים משהו כבד מדי, והמנוף מתכופף קדימה ויש הרגשה שאתה הולך ליפול. אמא שלי לא רצתה שאני אעבוד במנופים, כי היא דואגת לי. היא גם לא מוכנה לראות את הסרטונים שלי, כי ככה יותר קל לה לדמיין שאני עובדת במשרד".
4 צפייה בגלריה
"אמא שלי לא רצתה שאני אעבוד במנופים". רוזה סובולב
(צילום: מתוך חשבון הטיקטוק של רוזה - feruza_roz)
החששות האלה מובנים: בשנת 2022 נהרגו עשרות פועלים בתאונות שונות בענף הבנייה. "זו עבודה עם מלא אחריות, צריך להיות תמיד בפוקוס, כי כן יש תאונות ויש מקרים שמנופאים נופלים מטעות כלשהי. יש סיכון ואני גם מכיר אנשים שהלכו", משתף ארטיום. "אני מכירה סיפורים על אנשים שנפלו באתר בנייה", מוסיפה רוזה, "כמעט כל יום מישהו נפצע באתר בנייה. זו עבודה עם סכנה".
"אני מאוד מפוקס בעבודה", מדגיש ארטיום, "אבל לפעמים כשהמנוף מתנדנד אתה אומר 'וואי, זה כולה ברזל, מי יכול להבטיח לי שהוא לא יתנפץ פתאום מהנדנוד?'. כשהסרטים האלה מתחילים לרוץ בראש, מאוד קשה להגיד לעצמך סטופ".
מה החלום שלך?
"אני רוצה להיות שחקן. אם אני אוכל לשחק מנופאי בקולנוע, אני אשמח".
