הם עומדים להגיע ממש בקרוב, הרובוטים מהדור החדש. מכונות נוצצות דמויות אדם, חזקים ומהירים, מיזוג של טכנולוגיות עילית. ויש להם יתרון שלא היה לקודמיהם: הם מצוידים בבינה מלאכותית מתקדמת שהופכת אותם ליצורים כמעט תבוניים שיכולים לחלוק איתנו את עולמנו. אם חשבנו שהופעת ChatGPT עשתה מהפיכה בעולמנו, חכו שיגיעו הרובוטים החדשים. העולם כבר לא יהיה מה שהכרנו.
שאלת השילוב בעולם האנושי
קוראים להם רובוטים "הומנואידים", כלומר דמויי אדם. הם נראים כמו בני אדם, מי יותר ומי פחות, הם יכולים ללכת או לרוץ, להתכופף או לקפוץ, להרים משאות ולבצע משימות כמו בני אדם, רק בלי להתעייף ובלי להשתעמם.
הדמיון לאדם אינו נובע מנרקיסיזם, לפחות לא רק מנרקיסיזם: הוא נועד לאפשר להם להשתלב בסביבות שנועדו לבני אדם. היצרניות מספרות כיצד הם ישתלבו במשק הבית, ינקו אבק, יקפלו חולצות ויוציאו את הכלב לטיול, אבל לאמיתו של דבר הסביבה הביתית מסובכת ובלתי צפויה, הרובוטים עלולים לגרום לנזקים, לעבור התעללות, מי יודע. ולכן מרבית היצרנים מכוונים לשוק העסקי והתעשייתי, שם ממילא נמצא הכסף הגדול.
יש סיבה למה זה קורה דווקא עכשיו. כל הרובוטים ההומנואידים שראינו בעבר באינספור סרטונים ביוטיוב – קופצים, רוקדים או סתם מברכים לשלום – היו צעצועים מכאניים שתוכנתו מראש או הופעלו מרחוק. בשנתיים האחרונות נוצרו יכולות AI שמאפשרות לראשונה לרובוטים להבין את הסביבה בה הם נמצאים, לזהות חפצים ובני אדם, להבין הוראות קוליות מסובכות, וללמוד על ידי חיקוי בני אדם. את זה אי אפשר היה לעשות לפני כן, וזה מה שפותח שוק חדש, שאילון מאסק העריך ב-10 טריליון דולר ובנאום אחר ב-25 טריליון דולר.
הענקיות מחממות מנועים, וגם הישראלים בתמונה
על קו הזינוק במרוץ הזה מתייצבות כל ענקיות הטכנולוגיה המוכרות, ולצידן גם שחקניות חדשות - אילון מאסק היה הראשון לזהות, כשהציג כבר לפני שנתיים את הרובוט "אופטימוס" של טסלה; ג'ף בזוס ואמזון, ביחד עם מיקרוסופט ו-OpenAI התייצבו מאחורי "Figure02" של הסטארט-אפ האמריקאי ;Figure AI גוגל שולחת לזירה את "אפולו" של הסטארט-אפ האמריקאי Apptronik שבו השקיעה; מטא הקימה חטיבת רובוטיקה ומשקיעה מיליארדים בתחום, גם אפל בעניין; ועשרות חברות סיניות עובדות במרץ על פיתוח רובוטים משלהן.
כמובן שיש גם חברה ישראלית במשחק – "מנטי רובוטיקס" (Mentee Robotics) - ולפי ההערכות שאנחנו שומעים, היא צפויה להציג את הרובוט שלה בקרוב ולהתברג במקום בולט בצמרת התעשייה העולמית החדשה. החברה הוקמה בחשאיות ב-2022 על ידי פרופ’ אמנון שעשוע, יו”ר החברה ומנכ"ל מובילאיי, פרופ’ ליאור וולף, ופרופ’ שי שלו-שוורץ, שלושתם מומחים וחוקרים בתחום הבינה המלאכותית. בחודש שעבר פרסם שעשוע סרטון טיזר בציוץ ב-X, שגילה שהחברה מפתחת את הדור השלישי של הרובוט שלה "מנטיבוט" (MenteeBot V3.0).
מנטיבוט 3.0 מיישר קו עם הדגמים המתקדמים ביותר של טסלה ושל Figure AI: הוא מגיע בגובה 1.75 מטר ובמשקל 70 ק"ג; יש לו הליכה דמוית הליכת אדם; ראש עם חמש מצלמות (שתי "עיניים", שתי מצלמות צידיות ואחת בעורף) שמעניק ראייה ב-360 מעלות; 31 מפרקים שמבוססים על מנועים חזקים מפיתוח עצמי של מנטי; כפות ידיים דמויות אנוש עם עשר אצבעות וכוח רב בכל אצבע, כמו גם יכולת נשיאת משקל עד 25 ק"ג - מה שהופך אותו לאחד הרובוטים החזקים בעולם.
אבל מה שמייחד את מנטיבוט הוא לא ה"ברזלים" שלו, אלא מה שיש לו בין האוזניים, כלומר בתוך שני מעבדי הבינה המלאכותית Jetson Orin AGX מתוצרת אנבידיה שהוא מצויד בהם. כאן מתבצעת הראייה הממוחשבת וניתוח הבינה המלאכותית - הוא מסוגל להבין הנחיות קוליות ולפעול על פיהן, הוא לומד את הסביבה בה הוא נמצא ויכול לנווט בתוכה באופן עצמאי, הוא מחקה פעולות של מדגים אנושי ויכול לחזור עליהן שוב ושוב.
מנטי נמצאת בחזית הטכנולוגיה בכל הקשור לאימון הרובוט באמצעות הדמיה במחשב, ולאחר מכן שיפור הלמידה במציאות (sim2real). למעשה, התחרות העיקרית בין החברות תתנהל על ה"חוכמה" של הרובוטים. בתחום המכאני החברות מיישרות קו וכולן יציעו בסופו של דבר תכונות דומות. אבל יכולת AI טובה יותר, חיקוי טוב יותר של בן אנוש בתוך זמן קצר יותר, היא שתעניק את הגביע למנצחת. וזה גם מה שמעכב את החברות לפני הפריצה לשוק.
תחליף לכוח עבודה חסר
וכמה יעלה התענוג? מחיר המדף של מנטיבוט יהיה 20-30 אלף דולר, מחיר מציאה לעומת כמה מהרובוטים המתחרים שמחירם עולה על 100 אלף דולר. אבל למעשה מנטיבוט לא יימכר כמוצר בודד, אלא יושכר במסגרת מנוי שיכלול תחזוקה ועדכוני תוכנה.
מבנה תמחיר כזה מתאים במיוחד ללקוחות עסקיים ואכן שוק היעד הראשון של מנטיבוט יהיה השוק התעשייתי. זו גם הסיבה שבדגם החדש של הרובוט שופרו החוזק והעמידות שלו: בקרוב הוא עשוי לנוע על קו הייצור של מכוניות חדשות, לשנע חבילות כבדות במחסנים לוגיסטיים או לעבוד מול כור היתוך לוהט או בתוך מקרר מזון קפוא. מי שרצה אותו כדי לעשות ספונג'ה בבית יאלץ לחכות מעט.
ופוטנציאל השוק, כך מתברר, אינו קטן. האפשרות להחליף עובדים אנושיים ברובוטים קוסמת להרבה מאוד חברות, כאשר למעשה, בחלק מתחומי התעשייה לא מצליחים מזה זמן רב לאייש את מקומות העבודה. לפי מחקר של גולדמן זאקס, יש כיום 700,000 מקומות עבודה בארה"ב שהחברות לא מצליחות לאייש, כאשר עד סוף 2030 יחסרו 2 מיליון עובדים ברחבי העולם.
הרובוטים החדשים יושכרו במחיר של פחות מ-10 דולר לשעה, והם יעבדו 24 שעות ביממה, מה שאומר חודש עבודה של יותר מ-700 שעות לעומת 180 אצל עובדים בני אנוש, ובלי ימי חופש או ימי מחלה. בפועל נראה שמנטי וחברות הרובוטים האחרות יצטרכו לדאוג שיהיו מסוגלות לעמוד בהיקף הביקוש.
התחרות צמודה מאי פעם
כמו בתחום הרכב האוטונומי או בתחום החלל, גם בתחום הרובוטיקה אילון מאסק הקדים לחזות את העתיד ולנבא את גודלו העצום. בסרטונים של טסלה אופטימוס 2 מצליח לקפל חולצה וגם להרים ביצה בלי לשבור את קליפתה. לצד זאת, ההדגמה בכנס טסלה באוקטובר האחרון הייתה פחות משכנעת, כשהתברר שהרובוטים הופעלו מרחוק על ידי בני אדם (מה שאומר שהבינה המלאכותית שלהם עוד לא לגמרי מוכנה).
חברה בולטת נוספת היא Figure AI, שהוקמה ב-2022 עם השקעה של אמזון ושל ג'ף בזוס אישית, וגם מיקרוסופט, OpenAI, אנבידיה ואינטל. הרובוט שלה, "Figure 01", הדהים את העולם כשהדגים יכולת להכין קפה באמצעות מכונת אספרסו, או לזהות ולהגיש פרי לאדם שביקש "משהו לאכול".
וזה היה רק קדימון ל-Figure 02 שהוצג השנה, עם טכנולוגיית AI מתקדמת שמשלבת חשיבה מהירה ורפלקסיבית עם חשיבה איטית והסקת מסקנות, וגם מאפשרת שיתוף פעולה ותקשורת בין שני רובוטים. נראה שהבינה המלאכותית שלFigure כנראה מוכנה.
מתחרה נוספת היא בוסטון דיינמיקס (Boston Dynamics) הוותיקה שכבר שנים מציגה לנו סרטונים של רובוטים אקרובטים ורובוטים רוקדים, בהם רובוט "אטלס" הגברתן, והרובוט דמוי הכלב "ספוט". הרובוטים האלה פותחו במקור עבור צבא ארה"ב, הם מגיעים ללא בינה מלאכותית ויקרים מאוד. החברה החליפה ידיים, נמכרה לגוגל, אחר כך לסופטבנק היפנית ולבסוף ליונדאי. כעת החברה חוזרת עם רובוט אטלס החדש, גרסה מעודנת וחכמה יותר של קודמו, אם כי במחיר של 200 אלף דולר הוא הופך לפחות אטרקטיבי.
יש גם כמה רובוטים מוזרים ביותר כמו "Digit" מתוצרת Agility Robotics שמתאפיין בראש קטן וברגלי ברווז, שכמה יחידות שלו כבר מופעלות במחסני אמזון, "Neo" של חברת 1X הנורווגית, שנראה כמו אדם לבוש באימונית רכה, "Phoenix" של חברת Sanctuary AI הקנדית שפשוט ויתרה על הרגליים וציידה את הרובוט בגלגלים ו"פרוטוקלון" של חברת Clone Robotics מפולין, שמבוסס על שרירים סינטטיים ונראה כמו זומבי מסרט אימה.
על פי נתונים של מכון המחקר הסיני Shenzhen New Strategy Media, ב-2024 היו מעל 160 יצרני רובוטים הומנואידים בעולם, מתוכם יותר מ-60 בסין, יותר מ-30 בארצות הברית וכ-40 באירופה. מה שמאפיין את התעשייה הסינית היא החיבור בין מפעלי המכוניות החשמליות לפיתוח טכנולוגיה רובוטית, במאמץ לאומי שמתנהל בעידוד ממשלתי ובסיוע סובסידיות כדי לנצח את המערב גם בתחום הרובוטים דמויי האדם.
אנבידיה שוב במרכז
ממש כמו בתחום הבינה המלאכותית, שם שבבי אנבידיה הם התשתית לכל מערכות ה-AI המתקדמות, כך גם בתחום הרובוטיקה: שבבי החברה הם תשתית החומרה של מרבית הרובוטים, ובנוסף לכך חברות רבות משתמשות בטכנולוגיית הסימולציה של אנבידיה כדי לאמן את הבינה המלאכותית לפני שהיא נשלחת לעולם האמיתי. זו למשל תשתית החומרה והסימולציה של מנטי הישראלית ושל רבות מהמתחרות שלה. אנבידיה מרוויחה מכולן.
פרופ' גל צ'צ'יק, מנהל מרכז מחקר ה-AI של אנבידיה בישראל, טוען כי "החזית הבאה של ה-AI היא העולם האמיתי, ה-AI הפיזי. למה לא התחילו עם זה? כי זה הרבה יותר קשה. כל מה שמודלים של שפה (LLM) צריכים זה לקרוא את כל האינטרנט, אבל ברובוטיקה אתה צריך אינטראקציה עם הסביבה".
"אתה לא יכול ללמוד לרכב על אופניים רק מלראות סרטון. לכן הרעיון שרוב התעשייה הולכת עליו הוא לעשות סימולציה של העולם. שם אתה יכול לאמן את הרובוט הרבה יותר מהר ואז להוציא אותו לעולם האמיתי בתקווה שהוא יצטרך הרבה פחות אימון בגלל שהוא לא מתחיל מאפס", כך לדבריו.
לצד מערכת הסימולציה, החברה מפתחת מערכת ללמידת חיזוק (reinforcement learning) לאימון רובוטים, ובה הצוות של צ'צ'יק לוקח חלק משמעותי. מרכיב שלישי ביקום הזה של אנבידיה ממוקם בשבבים שמותקנים ברובוטים, ומבצע בפועל את הפעולות עליהן אומן הרובוט. "עידן הרובוטיקה הגיע וכל מה שזז – יהיה יום אחד אוטונומי", אמר ג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד החברה.
במקביל, במעבדה ללמידה רובוטית בטכניון חוקרים את תהליך למידת החיזוק של רובוטים. ראש המעבדה, ד"ר אביב תמר, אומר שהמשימה אינה פשוטה כלל. בשיטה זו נותנים לרובוט משימה ובכל פעם שהוא מתקדם להצלחה - הוא מקבל חיזוקים חיוביים. כך, לאחר אין ספור ניסיונות וטעיה, הוא לומד לעשות נכון. הדרך החלופית היא להדגים לרובוט איך לעשות את זה נכון, אבל גם זה לא תמיד מצליח.
6 צפייה בגלריה
הרובוט Ameca. עדיין קיים פער בין יכולות אנושיות לאלו של הבינה המלאכותית
(צילום: רויטרס)
"לא בטוח שהקשיים המכניים הם הקשיים האמיתיים", אומר תמר בשיחה עם ynet. "יש למשל פעולות שילדים יכולים לעשות מצוין, אבל אנחנו לא מצליחים עדיין לגרום לרובוט לעשות אותם, אפילו בצורה סבירה. יש כאן בעיה מדעית אמיתית".
אי אפשר לפתור את זה על ידי אימון בסימולציה?
תחשוב על קיפול כביסה למשל: לכתוב סימולטור של קיפול כביסה, אני לא בטוח אם זה יותר קשה או יותר קל מלגרום לרובוט לקפל כביסה בעצמו בעולם האמיתי. לילדים אין סימולטור ועדיין ילד בן חמש לומד נהדר רק מהסתכלות על העולם האמיתי. עוד לא מצאנו איך לגשר על הפער הזה".
היית אומר שזאת המטרה שלכם, במעבדה?
"כן. בדיוק כך".
