אפשר לקרוא לה מלחמת "שאגת ה-AI", למלחמה הזו שבה הבינה המלאכותית תופסת חלק מרכזי, משתתפת בהגנת שמי המדינה ובהתרעות מפני טילים וגם מכוונת ומשפיעה על מהלכי הקרב עצמם.
אבל הדבר הכי חדש שקורה עכשיו הוא שהבינה המלאכותית מגיחה החוצה מהענן ומשרתי המחשב ונכנסת פיזית לתוך הכלים הצבאיים: רחפנים, גלגליים, רובוטים. זו AI מסוג אחר, שמזהה את מקומה במרחב, מקבלת החלטות לגבי כיוון התנועה וגם לגבי ירי והשמדה. קוראים לה בינה מלאכותית פיזית (physical AI), והיא ההתפתחות החמה ביותר בתחום ה-AI של השנה האחרונה.
כשהרובוט מקבל בינה
גם אם שמעתם כבר על AI פיזי, יכול להיות שלא קלטתם עד כמה מדובר בעניין מרכזי, בעולם האזרחי ובעולם הצבאי גם יחד. למשל חברות כמו אנדוריל (Anduril) ו-Shield AI האמריקאיות מוכרות רחפני סיור ורחפנים מתאבדים ("kamikaze drones") שיכולים לפעול עצמאית לגמרי בקבלת ההחלטות באמצעות AI.
רובוטים קרקעיים (UGV) ארבע-גלגליים מבוססי AI פיזית יכולים להוביל ציוד או פצועים אבל גם לשאת כלי נשק ולהשתמש בו. למשל ה-RoBattle של התעשייה האווירית או PROBOT של רובו-טים (Roboteam). מערכת Dominion-X של אלביט מאפשרת להניע צוותי משימה של רובוטים ורחפנים גם יחד. תוכנית "חושן" הצה"לית נערכת לקראת המלחמה הבאה שתהיה מלחמת רובוטים.
גם באוקראינה כבר מתנהלת מלחמת רובוטים של ממש. לא רק ששני הצדדים משתמשים שימוש מאסיבי ברחפני "חימוש משוטט" אוטונומיים, אלא שרובוטי UGV ממש נלחמים זה בזה. ממש לפני כמה ימים דווח על רובוטים חמושים אוקראינים ורוסים שנלחמו ביניהם ללא נוכחות אנושית בזירה, שהוגדרה כ"איזור השמדה" - כלומר שכל אדם שייכנס אליה נורה למוות.
היה גם סיפור גבורה של רובוט UGV אוקראיני שהחזיק עמדה בחזית במשך 45 ימים רצופים תוך הדיפת התקפות של האויב הרוסי. ולא רק זאת - אוקראינה הכריזה השבועות האחרונים על הקמת גדוד ה-UGV הראשון בעולם.
מבחן טיורינג לרובוט
אל נעזוב לרגע את התחום הצבאי. משמעות מהפיכת ה-AI הפיזית היא שה-AI לא משמשת רק לזיהוי הסביבה, אלא שהיא הופכת למערכת ההפעלה של הכלי: היא מבינה את חוקי הפיזיקה ומצליחה להתנהל בסביבה מסובכת ומלאת מכשולים, היא מבינה את המשימה שהיא צריכה לבצע והיא תחתור אליה עד שתושג.
"יש פה שינוי נורא גדול", אומר ליאור הנדלסמן, שותף בקרן הון סיכון Grove וממייסדי חברת סולאראדג' (SolarEdge), "כשנכנסה הבינה מלאכותית הגנרטיבית פתאום צ'אטבוטים הצליחו לעבור את מבחן טיורינג, או במילים אחרות - כשאתה לא בטוח אם אתה מדבר עם בוט או עם אדם. בעיניי מבחן טיורינג לרובוטיקה יהיה כשרובוט יצליח לקפל כביסה".
צריך להגיד ביושר: למרות כל ההייפ סביב רובוטים כמו זה של חברת LG שהוצג בתערוכת CRS האחרונה, אלו עוד לא מצליחים לקפל כביסה, לא באמת. אחת הבעיות היא שהם צריכים להתאמן בזה מיליוני פעמים, כמו ש-GPT התאמן על טקסטים לפני שהבין מה הוא קורא.
אז לא, "AI פיזית" אינו מיתוג מחדש של המילה "רובוטיקה" אלא גיים צ'יינג'ר אמיתי. הרובוטיקה המסורתית מתבססת על קוד שמנחה את הרובוט איך לפעול בדיוק מילימטרי, ולמעשה, מרבית הרובוטים שמלהיבים אותנו בסרטונים פועלים לפי תכנות או באמצעות מפעיל אנושי מרחוק.
AI פיזית, לעומת זה, מבוססת על מודלי יסוד (Foundation Models) של תנועה ושל העולם הפיזי, ממש כמו ChatGPT שמבוסס על מודל יסוד של השפה. ובכל זאת, "רגע ה-ChatGPT של הרובוטיקה", כמו שתיאר את זה בערגה מנכ״ל אנבידיה ג׳נסן הואנג, עדיין לא הגיע.
המודלים הפיזיים מאומנים על מערכי נתונים ענקיים של וידאו ותנועה, הרובוט לומד להבין מה הוא רואה, איך הגוף שלו מגיב, איך משפיעה הסביבה על התנועה (למשל במטבח לעומת בסלון). הוא גם אמור להתמודד עם סביבות לא מוכרות על ידי הבנת חוקי הפיזיקה הנכונים תמיד.
"הבעיה של AI פיזית, שאי אפשר להרשות לה הזיות" אומר הנדלסמן, "רחפן שלא מבין את כיווני הרוח יתרסק מייד. לכן מעל ה-AI צריך שכבת סימולציה פיזיקלית של העולם, נגיד 100 מיליון שעות טיסה של רחפן עם מדידה של כל הפרמטרים ומודל טרנספורמר AI של איך רחפן מתנהג עם הפיזיקה".
זיו בנימיני, מנכ"ל ומייסד-שותף של חברת פורטליקס (Foretellix) שמפתחת טכנולוגיה לאימון רכב אוטונומי, אומר שבתערוכת CES בינואר אפשר היה לזהות מפנה ברור בתחום הזה: "התעשייה עברה מהבטחה למימוש. התובנה המרכזית שעלתה היא, שהאתגר בדרך לאוטונומיה בטוחה ויעילה אינו רק פיתוח האלגוריתמים, אלא ביכולת לצבור ולייצר דאטה מדויק ורלוונטי מהעולם האמיתי".
לדבריו, עם כל הכבוד לרובוטים ורחפנים, מכוניות אוטונומיות הן המימוש העיקרי של AI פיזית: "אני נתלה בגדולים ממני, כמו ג'נסן הואנג, שאמר שהשוק הראשון הממשי שיגיע למימוש מלא AI פיזית הוא הרכבים האוטונומיים. אנחנו נראה אין סוף התקדמויות בשנים הקרובות בתחום - אם עד לפני שנה הרכב החשמלי היה הבאז העיקרי, היום רואים שזה לא מביא כל כך הרבה ביזנס והחזית עוברת לאוטונומיה".
לידתה של ה-AI הפיזית
בשנה שעברה כבר ראינו רובוטים משתלבים בפסי ייצור של מפעלים - רובוטי Figure 02 של Figure AI במפעל של BMW בארה"ב, רובוטי "אפולו" של Apptronik במפעל של מרצדס בברלין, רובוטי "Digit" של חברת Agility במפעל של טויוטה. הואנג עצמו אמר: "רובוטיקה מייצגות הזדמנות צמיחה של טריליוני דולרים".
נראה שב-2026 זה כבר קורה. בנק UBS פרסם הערכה שרובוטים הומנואידים יהפכו למנוע צמיחה מרכזי עם 86 מיליון יחידות ב-2050 ושוק ענק חדש של מעבדים, חיישנים ושבבים זיכרון. מסמך של הפורום הכלכלי העולמי (WEF) שפורסם השנה קובע ש-AI פיזית תניע עידן חדש של פעילות תעשייתית.
ניצני העידן החדש נראו בבירור לכל מי שהסתובב בתערוכת CES בלאס ווגאס לפני כחודשיים וראה את אנבידיה, קוואלקום, AMD ואינטל עם פלטפורמות חומרה ותוכנה לפיתוח AI פיזית. כל פלטפורמה היא הזדמנות לחברות להוציא לשוק שבבים חדשים ייעודיים ל-AI פיזית וליצור אקוסיסטם סביב הטכנולוגיה, שמחבר אליהן יצרניות רכב, רובוטים, רחפנים ועוד.
אנבידיה, חלוצת התחום ובינתיים בעלת השליטה הבלתי מעורערת, הציגה את ה"סטאק" המעודכן שלה ל-AI פיזית: Isaac GR00T, שהוא פלטפורמת הרובוטיקה המרכזית שפועלת באמצעות מודל VLA (כלומר Vision-Language-Action) שמאפשר לרובוטים להבין שפה טבעית ולחקות תנועות אנושיות; Newton שהוא מנוע פיזיקה שמאפשר לפתח פעולות רובוטיות מורכבות כמו הליכה בשלג או נשיאת מגש גביעי שמפניה; ומודל Cosmos שמאפשר לרובוטים ראייה וחשיבה והבנה של חוקי הפיזיקה.
קוואלקום, יצרנית שבבי הטלפון, השיקה את פלטפורמת DragonWing IQ10 ומעבד Oryon להפעלת AI פיזית ברובוטים ורחפנים. היתרון הגדול - הספק חשמלי מינימלי שמאתגר את אנבידיה. AMD הציגה קו חדש של מעבדי AI מסדרת P100 ו-X100 שנועדו לשימוש במערכות אוטונומיות. אינטל חשפה את מעבדי Core Ultra Series 3 שמיועדים להרצת מודלים פיזיים.
גוגל מיזגה לאחרונה את חטיבת הרובוטיקה Intrinsic של אלפאבית עם Google Cloud ו-DeepMind ויצרה את פלטפורמת Flowstate, אם תרצו "האנדרואיד של הרובוטים", שמאפשרת לאמן רובוטים בעזרת ג'מיני. טסלה השקיעה מיליארדים במחשב העל Dojo 2, שנועד לאמן מודלי AI פיזיים כשמערכת הנהיגה הסמי-אוטונומית FSD שלה משמשת תשתית לאימון.
בינתיים בסין, הטכנולוגיה הרובוטית הוצבה על ידי הממשלה בראש סדר היום הטכנולוגי. אנחנו, שהתרגלנו למצעד אינסופי של רובוטים סיניים שמבצעים להטוטים ואקרובטיקה מופלאה באמצעות תכנות מראש, צריכים להתחיל להתרגל לרובוטים סיניים חכמים.
מאות רובוטים של שיאומי, Unitree ו-Agibot כבר עובדים במפעלי רכב וסוללות בסין. החברות הוואווי (Huawei) ו-Tencent ועליבאבא הציגו פלטפורמות לפיתוח AI פיזית עם יכולות שמשתוות ל-Figure03 או אופטימוס האמריקאיים.
החודש עשתה סין צעד גדול קדימה, כשהייתה המדינה הראשונה לפרסם מערכת תקנים לרובוטיקה הומנואידית. הרגולציה הזו נועדה לאפשר שיתוף פעולה בין כל חברות הרובוטיקה אבל מעבר לזה מדובר בקריאת תיגר על הדומיננטיות של ארה"ב בכלל ואנבידיה בפרט, בתחום.
ומה קורה בישראל?
בארצנו היפה פועל אקוסיסטם לא קטן של סטארטאפים בתחום ה-AI הפיזית, סביב הטכנולוגיות של אנבידיה. החברה מפעילה תוכנית בשם Inception, שמאפשרת גישה ללא תשלום לטכנולוגיות ה-AI הפיזית שלה.
אפשר להבין למה זה כדאי לאנבידיה: כך היא נחשפת למאות שימושים חדשים לטכנולוגיה שלה וחוץ מזה, החברות ואחר כך גם הלקוחות שלהן, יהיו כנראה לקוחות של אנבידיה. אבל זה כדאי גם לחברות, שמקבלות גישה לטכנולוגיה בחינם, ייעוץ מקצועי ממומחי אנבידיה וסיוע בפתיחת דלתות בעולמות ההשקעות והעסקים.
תוכנית אינספשן מטפלת ב-32 אלף סטארטאפים בארה"ב, דרום אמריקה, הודו וישראל. בישראל מנהל אותה ערן רוזנברג, וכמוהו יש מנהלים לתוכניות המקבילות בעולם. באנבידיה לא יודו רשמית, אבל יש תחרות יוקרה בין המרכזים השונים.
למשל כשיוצאות גרסאות מוקדמות של טכנולוגיות יש תחרות בין המרכזים מי יקבל אותם קודם. הישראלים בדרך כלל זוכים. גם הגישה למומחים זמינה יותר לסטרטאפים הישראלים וגם הגישה למשקיעי הון סיכון. מישראל מגיעים יותר סטארטאפים להציג בכנס GTC העולמי השנתי של אנבידיה והגביע הקדוש: המנכ"ל הואנג מציג סטארטאפ ישראלי בנאום הפתיחה שלו.
אחת החברות הישראליות שנמצאות בשיתוף פעולה הדוק עם אנבידיה היא פורטליקס. אנבידיה מציעה ללקוחות שלה להשתמש בכלי ה-AI הפיזית של פורטליקס כדי לוודא בטיחות ואיכות קבלת ההחלטות של פלטפורמת הנהיגה האוטונומית DRIVE AV של אנבידיה. בטיחות מכוניות אוטונומיות זה הפורטה של פורטליקס.
פלטפורמת Foretify שלה מאפשרת להאיץ את תהליכי אימון נהג ה-AI, האימות והערכת הבטיחות שלו בסביבת סימולציה שהולכת ונעשית פוטו-ריאליסטית – דמוי מציאות ממש כמו המטריקס. יש לה לקוחות בטויוטה, מזדה, הונדה, דיימלר וסוני והשילוב עם אנבידיה כבר מניב עוד כמה לקוחות ואולי יותר בעתיד.
"הבעיה מספר אחת של AI פיזית הוא בטיחות" מסביר בנימיני. לדבריו, אותם תהליכי בדיקת התנהגות הרכב האוטונומי שהחברה פיתחה בתחילת דרכה משמשים עכשיו לאימון הנהג האוטונומי.
מדובר באתגר עצום, שמעכב את התקדמות הרכב האוטונומי כבר שנים, והנה חברה קטנה מישראל מאפשרת גם אימון AI וגם ולידציה ובדיקות בטיחות שבלעדיהן נהג AI לא יצא לכביש אמיתי. כל התהליכים האלה מתרחשים בסביבה וירטואלית וחוסכים כסף רב בעלויות האימון ובעיקר הבטיחות של המכוניות.
"האם זה משפיע עלינו?" שואל בנימיני, "חד משמעית, זאת הצמיחה שלנו, לשם עולה השוק. הסיבוכיות של הכלים היא כזאת, שחוץ מ-Waymo (המכונית האוטונומית של גוגל, ט"ש) שיכולים להרשות לעצמם לבנות את כל ארגז הכלים בעצמם, 90% מהשוק לא יכולים - ולכן יש לנו שוק. זה בהחלט המנוע העיקרי להאצת הצמיחה שלנו".
