הוא מכנה את עצמו "אריק קלר", אבל זה אינו שמו האמיתי. השם הבדוי, לדבריו, נועד להגן על עצמו ועל משפחתו. הוא אמריקאי בשנות השלושים לחייו, מהנדס נתונים במקצועו, נשוי פלוס ילדים, שבגלל דחף בלתי נשלט החליט להקדיש את כל זמנו למשימה אחת: יצירת מסד נתונים דיגיטלי נגיש ומסודר למאגר המסמכים האדיר שפרסם במשרד המשפטים האמריקאי, המכונה "תיקי ג'פרי אפשטיין".
קלר בנה במו ידיו אתר אינטרנט בשם "אפשטיין נחשף" (Epstein Exposed), עם מסד נתונים הכולל יותר מ-1.5 מיליון קבצים הקשורים לתיק עבריין המין המיליארדר. המאגר כבר אינדקס 2.15 מיליון מסמכים, קטלג 1,500 אנשים, ומיפה עשרות אלפי קשרים.
האתר מציג את עצמו כ"מאגר הנתונים המקיף ביותר שמאפשר לחפש כל אדם, מסמך, טיסה וקשר בקבצי אפשטיין" - כולל חילופי מיילים, מכתבים, תמונות, סרטונים, רשומות טיסה ועוד ועוד. מדובר במערכת חכמה, עם אופציה לחיפוש, ניתוח וסיכום מבוססי AI, שיודעת גם להציג את הקשרים בין כל מי שנכללו בעולמו החברתי של עבריין המין.
"הבנתי מבפנים מה מתואר בקבצים האלה"
המגזין הטכנולוגי Wired, שחשף השבוע את סיפורו של קלר, מספר כי המאגר נחשף לראשונה בפוסט צנוע שפרסם לפני יותר מחודש ברשת החברתית "רדיט" (Reddit), תחת שם המשתמש EricKeller2; "מיפיתי כל קשר אפשרי בקבצי אפשטיין", כתב שם לאקונית, וצירף קישור לאתר החדש: Epsteinexposed.com.
האימפקט היה חסר תקדים: הפוסט הצנוע זכה ל-5.5 מיליון צפיות, ומאות אלפי גולשים מכל רחבי העולם ביקרו באתר בימים שלאחר מכן.
את הדחף האובססיבי שלו לעיסוק בנושא מסביר קלר בהתעללות מינית שעבר כילד. זו הסיבה, לדבריו, שהוא נשאב לפרטי הפרטים העולים מן הקבצים, בהזדהות מלאה עם הקורבנות. "כשהמסמכים הראשונים החלו לזרום", אמר ל-Wired, "לא יכולתי להסיט את המבט. הבנתי מבפנים מה מתואר בקבצים האלה".
בערבים, אחרי יום עבודה, כשכל בני המשפחה היו במיטה, היה קלר מבלה שעות בגלילת קבצי PDF שהוריד, כשהוא לא יכול שלא לחשוב גם על הילדים שלו. "היו לילות שבהם הייתי צריך להפסיק, יש תיאורים של דברים שאף אדם לא היה צריך לחוות. אתה יכול לבנות חומה מנטלית בינך לבין מה שאתה קורא, אבל זה לא תמיד מחזיק מעמד".
מאז נחשפה הפרשה לראשונה, קלר קורא מסמכים המוגשים לבית המשפט בנושא, עוקב אחרי עדויות וממצאים. אבל רק מסתיו 2025, כשהחל משרד המשפטים לשחרר לעיון הציבור את המסמכים שנאספו בתיק, העניין שלו בתחום הפך לכפייתי. מאז, הוא טוען מדי יום מאות קבצים רלוונטיים למסד הנתונים שלו, ולא רק את אלה שאסף המשרד. הוא מתמקד בחשיפת החוט המקשר בין התיקים.
במקור, האוסף שפורסם כולל עשרות אלפי קבצים ללא כל סדר פנימי, חלקם באורך מאות עמודים, חלקם כוללים טקסט מטושטש, העברות בנקאיות ללא הקשר, שירשורי מיילים עם שמות מושחרים, שמות נוסעים ביומני טיסה עם ראשי תיבות בלבד.
אחרי שלילה אחד בזבז קלר ארבע שעות בניסיון לאתר את שמו של אדם בכ-30 מסמכים, "פשוט עצרתי וחשבתי: אני עושה פה ידנית את מה שמסד נתונים יכול לעשות במילי-שניות". קלר פתח עורך קוד, ועד 3 לפנות בוקר כבר היה לו אב-טיפוס לחיפוש בסיסי במסמכים.
"במקום לחשוב על קטגוריה אחת של מסמכים", הוא אומר, "התחלתי לחשוב על הרשת כולה: "איך מקשרים אדם ששמו מופיע במייל לטיסה שבה נכח, להעברה בנקאית, לתצהיר שנתן". העבודה הייתה סיזיפית: צריך היה להמיר מסמכים שפורסמו כתמונות, "לחלץ" פרטים חשובים כמו שמות, ארגונים, תאריכים ומיקומים, לשלול זיופים; "כמו לבנות מחדש זירת פשע משני מיליון שברי ראיות".
4 צפייה בגלריה
באחוזתו של ג'פרי אפשטיין במנהטן בשנת 2011, משמאל לימין: ג'יימס אי. סטיילי, אז בכיר ב-JPMorgan; שר האוצר האמריקאי לשעבר לורנס סאמרס; אפשטיין; ביל גייטס, ממייסדי מיקרוסופט; ובוריס ניקוליץ', ששימש כיועץ המדעי של קרן ביל ומלינדה גייטס
(רשתות חברתיות)
"הציבור ראוי ליותר"
בסוף ינואר פרסם משרד המשפטים מאגר גדול מקודמיו, שכלל יותר מ-3 מיליון תיקים. המערכת שבנה קלר כבר הייתה ערוכה לכך - מספר הקבצים במאגר שלו חצה את המיליון. הוא יצר גרסה ראשונה של גרף רשת צבעוני ואינטראקטיבי, שהראה את הקשרים בין הדמויות החזקות שהקיפו את אפשטיין - אנשי כספים והייטק, פוליטיקאים, אקדמאים, חברים בבתי מלוכה אירופאיים.
חיפוש שמו של אהוד ברק, למשל - מי שהיה ידיד קרוב של אפשטיין - מציין אזכור ב-6,052 מסמכים, 15 טיסות ו-43 מיילים. אגב, שמו של בנימין נתניהו מופיע ב-6 מיילים וב-516 מסמכים, בעיקר כדמות לייחוס בציטוטים מתוך העיתונות ובהתכתבויות עם אישים שונים.
עם חשיפתו, האתר שהקים קלר לא עמד בהיקף המבקרים וקרס שוב ושוב. הוא קיבל פניות מעיתונאים, חוקרי משטרה ושירותים חשאיים, רואי חשבון ואחרים. לדבריו, מה שהניע אותו היה כעס, תחושה שמשרד המשפטים דאג במכוון שהקבצים יהיו בלתי ניתנים לחיפוש. "הציבור ראוי ליותר", הוא אומר.
12 יום לאחר השקת האתר, קלר התפטר מעבודתו. מאז הוא מוצא את עצמו שורף את חסכונותיו במהירות. בעמוד הבית הוא כותב: "הפרויקט הזה עולה 8,900 דולר בחודש. אדם אחד, בלי צוות, בלי פרסומות, בלי חומת תשלום".
דף הסיוע בתרומות שפתח באינטרנט לא מכסה את הסכום. כיום הוא מקדיש את כל זמנו להשבחת המאגר, ולמעשה בונה לבדו תשתית שמשרד המשפטים האמריקאי היה צריך להקים מלכתחילה, ומקבל מכתבי אזהרה משפטיים מעורכי-דין המייצגים אנשים המופיעים במאגר.
מבחינתו, תפקיד הקהילה המקוונת הוא לסרב לתת לנושא למות - לעודד תביעות חדשות ולסייע לקורבנות. "אני חושב עליהן כל הזמן", הוא אומר, "אם הן יכולות להגיע לאתר הזה ולחפש ולמצוא מסמכים שמאשרים שכן, זה קרה להן, וכן, זה היה אמיתי - אין מילים לתאר כמה זה חשוב".
בינתיים, תנועת הגולשים באתר שלו נשארת גבוהה, אבל קלר אומר שגם אם תרד לעשרה אנשים ביום בלבד, "אותם עשרה עשויים לכלול עיתונאי שקיבל רמז למשהו, חוקר שכותב מאמר, או שורדת שמחפשת את שמה ברשומות. זה מספיק".
לדבריו, יש לו עוד מספיק עבודה: לאחרונה סיים לבנות מערכת פיננסית פורנזית שתסייע להבנת הקשרים הפיננסיים בין המיליארדר לחבריו. יותר מ-130 אלף מסמכים עדיין לא נקראו היטב בסורקים; שלא לדבר על כך שחברי הקהילה ברשת "רדיט" עדיין בודקים שמות והחוקרים עדיין מסמנים קשרים חדשים בין מסמכים.
