בבנק ישראל מדווחים היום (רביעי) שהיקף המשכנתאות שנלקחו על ידי הישראלים בינואר עמד על 6.358 מיליארד שקל בלבד - ירידה לעומת 7.5 מיליארד שקל בדצמבר ובנובמבר כשרק באוקטובר - חודש החגים נרשם שיא שלילי נמוך יותר של 6.089 מיליארד שקל - בכל השנתיים האחרונות. מדובר בצניחה של יותר מ-30% לעומת ינואר אשתקד, אז נלקחו משכנתאות בהיקף של כמעט 10 מיליארד שקל. ביום רביעי יפורסם מדד מחירי הדיור לצד מדד המחירים לצרכן, וניתן יהיה לראות איך יושפע קצב עליית המחירים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
ברקע, לפני כחודש הודיע בנק ישראל על העלאת ריבית נוספת בעוד 0.5%, ובכך הריבית עלתה ל-3.75% - השיעור הגבוה ביותר מאז 2008. בהתאם, ריבית הפריים הנוכחית עומדת על 5.25%, מה ששוב הקפיץ את החזר המשכנתאות הצמודות לפריים. בשבוע הבא צפויה עליית ריבית נוספת.
1 צפייה בגלריה
משכנתא. אילוסטרציה
משכנתא. אילוסטרציה
משכנתא. אילוסטרציה
(צילום: Gettyimages)
סך המשכנתאות שניתנו בשנת 2022 עומד על כ-117.6 מיליארד שקל, כאשר בשנת 2021 חצה סך היקף המשכנתאות לראשונה את רף ה-100 מיליארד ועמד על 116.09 מיליארד שקל, עם ממוצע חודשי של 9.674 מיליארד שקל. זאת, לעומת סך כולל של 78.108 מיליארד שקל ב-2020 (זינוק של כמעט 50%).
יש לציין כי יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הגיש הצעת חוק שעל קידומה הודיע בישיבתה הראשונה של ועדת הכספים, ונועדה "להגביל את עליית הריבית במשכנתאות", וספג על כך ביקורת רבה מבנק ישראל ומהאוצר. היום הודיע יחד עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי השניים סיכמו על דחיה בשבוע של חוק הקפאת הריבית על המשכנתאות כדי "למצות את הדיון המקצועי ולמצוא פתרון למשקי הבית שהחזר המשכנתא החודשי שלהם עלה משמעותית בעקבות עליית הריבית". במהלך השבוע יתקיים דיון משותף של השר סמוטריץ' והיו"ר גפני, יחד עם הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל במטרה לגבש מתווה מוסכם לפתרון הבעיה.
לפי ההצעה, בגלל העלאות הריבית התכופות של בנק ישראל בשנה האחרונה שנועדו להתמודד עם עליית המחירים, "נוסף נטל על גבם של לווים לאור התייקרות המחירים במשק", ולכן, "על מנת להקל על הנטל הכספי, מוצע לקבוע כי שיעור הריבית שנקבע בהלוואה לדיור לרכישת דירה יחידה המשמשת למגורים לא ישתנה בעקבות החלטה על העלאת הריבית כאמור, ואם הוחלט להעלות את הריבית בשיעור שנתי העולה על 1% לפחות, יהיה רשאי התאגיד הבנקאי להעלות את הריבית על ההלוואה במחצית השיעור". עוד נכתב כי החוק יחול על הלוואה שניתנה ביום התחילה של החוק ואילך - כלומר לא רלוונטי להלוואות קיימות.
נגיד בנק ישראל התייחס כאמור להצעתו של גפני ואמר: "אינפלציה קודם כל פוגעת בשכבות החלשות ולכן הכאב שכרוך בהעלאת הריבית הוא מובן ונלקח בחשבון אבל נועד כדי למנוע כאב גדול יותר בעתיד. מי שאינו מבין זאת ומנסה למצוא פתרונות פלא בראש ובראשונה עלול לפגוע דווקא בשכבות החלשות".