בנק ישראל החליט היום (שני) להעלות את הריבית הבסיסית בישראל בשיעור של 0.5%. מדובר בעוד החלטה כואבת מאוד לנוטלי המשכנתאות וההלוואות שחלקן צמודות לריבית הפריים שתזנק לשיעור של 4.75%. בכך, הריבית הבסיסית תעלה ביום חמישי הקרוב לשיעור של 3.25%, לעומת רק 0.1% לפני שבעה חודשים בלבד. הפעם האחרונה שהריבית הבסיסית עמדה על ריבית בשיעור זה הייתה במאי 2011.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
3 צפייה בגלריה
מטה בנק ישראל בירושלים
מטה בנק ישראל בירושלים
מטה בנק ישראל בירושלים
(צילום: Gettyimages)
עם פרסום ההחלטה להעלות את הריבית בשיעור נמוך מאשר בפעמים הקודמות, ציינו בבנק המרכזי כי "במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית איתנה, שוק העבודה עדיין מאופיין כהדוק ורמת התוצר ממשיכה להיות גבוהה מהמגמה ארוכת הטווח. עם זאת, המדיניות המוניטרית המצמצמת וההתמתנות בפעילות בעולם צפויים להביא להאטה מסויימת גם בפעילות הכלכלית בישראל, ומספר אינדיקטורים מצביעים על סימנים לתחילת תהליך זה.
"הפעילות הכלכלית בעולם מתמתנת והסיכון למיתון עולה, בעיקר באירופה. זאת, על רקע המלחמה המתמשכת באוקראינה ומשבר האנרגיה באירופה, האינפלציה הגבוהה וההידוק המוניטרי וההאטה בסין. מנגד, נמשכת ההקלה בשרשראות האספקה, תוך ירידה במחירי התובלה.
"קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות", הוסיפו בבנק.
נזכיר כי בחודש אפריל העלה בנק ישראל את הריבית משיעור השפל בכל הזמנים של 0.1% לשיעור של 0.35%, ובכך פתח בעידן חדש של העלאות ריבית. במאי הקפיץ הנגיד את הריבית הבסיסית במשק ב-0.4% נוספים לשיעור של 0.75%, ביולי עלתה הריבית בעוד 0.5% ועמדה על 1.25%, באוגוסט זינקה הריבית בשיעור החד מזה 20 שנה והגיעה ל-2%, ובאוקטובר בוצעה עלייה נוספת של 0.75%.
העלאות הריבית שנמשכות כבר כשבעה חודשים היו בכל הפעמים הקודמות גבוהות יותר מההערכות המוקדמות או שוות לרף העליון של התחזיות. המשמעות: במאבקו באינפלציה העולה - בנק ישראל נקט עד היום במדיניות אגרסיבית, ללא "הנחות", כדי לעצור את האינפלציה בשיעורים לא גבוהים מדי, שעדיין נמוכים במיוחד בהשוואה לאינפלציה בארצות אירופה ובארה"ב.

מה צפוי בהמשך?

ביקורת מושמעת לאחרונה ברחבי העולם כלפי הבנקים המרכזיים, בטענה שהעלאות הריבית הן "נשק ישן" למלחמה באינפלציה, ועובדה שזאת לא דועכת חרף העלאות הריבית התכופות והגבוהות בארה"ב, באירופה ובמדינות רבות נוספות.
3 צפייה בגלריה
העלה את הריבית ב-0.75%. יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול
העלה את הריבית ב-0.75%. יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול
העלה את הריבית ב-0.75%. יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול
(צילום: MCT)
עד כה לא הצליחו בארה"ב להוריד את האינפלציה בשיעורים הרצויים ולפיכך נמשכו שם העלאות הריבית בקצב של 0.75% בפעמים האחרונות, וכך גם בנק ישראל החליט להעלות את הריבית בשיעור הגבוה של 0.75% - הגבוה ביותר מזה 20 שנה - פעמיים בהעלאות האחרונות.
הדאגה העיקרית בישראל נובעת מכך שהאינפלציה שכבר נרגעה מעט בחודשים הקודמים וירדה מ-5.2% ל-4.6% שבה ועלתה לפי פרסום המדד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשבוע האחרון לשיעור גבוה מחמישה אחוזים - 5.1%.
בה בשעה, נמשכת גם ההתייקרות הגדולה והמדאיגה במחירי הדירות שכבר האפילה בשנה האחרונה לשיעור של 19.8%.
כל זה מתרחיש כאשר אין ממשלה קבועה בישראל, לממשלת המעבר אין שום סמכויות להיאבק בהתייקרויות ולפי שעה מתמהמהת גם הקמת הממשלה החדשה. לפיכך אין אפשרות לממשלה לבצע צעדים לבלימת האינפלציה והגורם היחיד שיכול להיאבק בה הוא בנק ישראל.
לפיכך, בנק ישראל שוב העלה היום את הריבית הבסיסית במשק - המשפיעה למעשה על כל הריביות - בשיעור גבוה והמשמעות של העלאת ריבית כה גבוהה היא שהבנקים ימשיכו לייקר את הריבית כבר ביום חמישי הקרוב, מצב שיכביד הן על משקי הבית שנטלו הלוואות, לא רק לדיור, והן על בתי העסק שמבקשים להשקיע בו ולהתרחב או להקים עסק חדש. כמו כן, תעלה גם הריבית על האוברדרפט בבנק וכדאי במיוחד כעת לא להימצא במינוס בחשבון הבנק.
העלאת הריבית הפעם הייתה בלתי נמנעת והיא משתלבת עם העלאות הריבית הדומות במדינות רבות בעולם, שהחלו בהעלאת הריבית הראשונה בבריטניה בחודש דצמבר האחרון.
מאז הועלתה הריבית במדינות רבות בחמש ואף בשש פעימות, בשעורים שבין רבע אחוז לאחוז שלם, ובשל התפרצות האינפלציה ברחבי העולם, בשיעורים שלא נרשמו כמותם בחלק מהמדינות בין 20 לכ-40 שנה.
ההערכות הן שהריביות צפויות להמשיך ולעלות גם בחודשים הקרובים, כולל בישראל, שבה צפויה העלאה נוספת כנראה כבר ב-2 בינואר, אלא אם כן תקום ממשלה ותפורסם מיידית תוכנית כלכלית מקיפה למיגור ההתייקרויות, שתוכל אולי לדחות עוד העלאת ריבית קרובה.
3 צפייה בגלריה
תמונתו של פרופ' אמיר ירון
תמונתו של פרופ' אמיר ירון
הנגיד, פרופ' אמיר ירון
(צילום: אלכס קולומויסקי)

שאלות ותשובות על השפעות העלאת הריבית

למה בעצם היה צריך להעלות שוב את הריבית במשק? שיעור האינפלציה בישראל צפוי להיות השנה לראשונה מאז 2002 גבוה מ-3.9%. בשנת 2002 הייתה הפעם האחרונה שהאינפלציה בישראל הייתה גבוהה במיוחד - 6.5%. בנק ישראל הוא האחראי על יציבות המחירים במשק ועם אינפלציה כה גבוהה אין יכולים להשלים בבנק המרכזי ולכן בוצעה העלאת הריבית היום.
מדוע העלאת ריבית אמורה לגרום לבלימת האינפלציה? ברגע שההלוואות והאוברדרפט מתייקרים מאוד - הציבור ממעט בנטילת הלוואות ובכניסה למינוס בחשבון ומרסן את הוצאותיו. המשמעות: הצרכנים קונים פחות והסוחרים "נתקעים" עם סחורה ונאלצים להוריד מחירים.
איך העלאות ריבית ישפיעו על מחירי הדירות? ככל שהריבית עולה, המשכנתאות מתייקרות ולכן גם כאן תהיה הפחתה בנטילת הלוואות דיור. התוצאה תהיה צמצום ברכישת דירות והצורך של קבלנים ומשפרי דיור למכור את הדירות שלהם צפוי להביא לבלימת עליית המחירים המסחררת, שכבר הגיעה לשיא מזה יותר מעשור של התייקרות הדירות ב-20%% תוך שנה בלבד.
העלאות ריבית עלולות להביא להאטה במשק? אכן, זה הסיכון בצעד הכלכלי הזה, בעיקר אם העלאות הריבית יהיו גבוהות ויקשו על בעלי עסקים לקיים את העסק ובוודאי להרחיבו בעת הקרובה.
וזה עלול להשפיע על שוק העבודה? הסכנה הגדולה ביותר היא בתחום הרגיש מאוד שבו מועסקים מאבדים את מקום עבודתם בשל הרעה במצב המשקף האטה בפעילות וחשש ממיתון. אמנם האבטלה מגיבה לרוב רק בשלבים הסופיים של כניסה למיתון, אולם הנתונים שפורסמו בשבוע האחרון כבר מדאיגים: שיעור האבטלה עלה מ-3.9% ל-4.3% ואתמול פורסם שמספר המשרות הפנויות ירד בכ-3,000 ל-147 אלף. המשמעות: אנשים מתחילים להתפשר ולאייש משרות פנויות שבהן לא חפצו קדם לכן.