ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני תדון מחר (ב') בחשיפת "כלכליסט" בנושא קיצוץ מסגרות האשראי שמחויבים הבנקים הפועלים ולאומי לעשות עד סוף השנה. זו סוגיה רגישה: מצד אחד יש משפחות רבות שחנוקות ממילא מהמשבר הכלכלי - ומאות אלפים מהם צפויים לקבל בקרוב הודעה על קיצוץ של עשרות אחוזים במסגרת כרטיס האשראי שלהם בבנק בגלל יישום רפורמת שטרום.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מהצד השני, ביצוע הקלה בנושא זה ייתפס כסיוע לבנקים הגדולים בתחרותם מול חברות כרטיסי האשראי, כך שציבורית קשה למשרד האוצר ובנק ישראל לקבל החלטה של הקלות בקיצוץ המסגרות.
סניפי בנק לאומי והפועליםסניפי בנק לאומי והפועלים
סניפי בנק לאומי והפועלים
(צילום: יאיר שגיא ואביב גוטליב)
מסגרת האשראי היא היקף השימוש המותר כל חודש בכרטיס אשראי. מבחינת הבנקים מסגרת האשראי הזאת לא רווחית, אבל היא שירות בסיסי חשוב ללקוח, והבנק נהנה בעקיפין ממנו מהכנסות בדמות העמלות הנלוות לשימוש בכרטיס האשראי.
כדי להפוך את השוק למבוזר יותר, קבע חוק שטרום כי בתחילת שנת 2021 תעמוד מסגרת האשראי של בנק הפועלים ולאומי ללקוחותיהם על 50% בלבד לעומת נתוני 2015, ולמשך שלוש שנים. המטרה הייתה לשלוח את הלקוחות אל כרטיסי האשראי החוץ בנקאיים, ובכך להגדיל את כוחן של חברות כרטיסי האשראי אל מול הבנקים.
בסך הכל אמורים הפועלים ולאומי לצמצם מסגרות אשראי ללקוחות בהיקף של 20 מיליארד שקל. מבדיקת "כלכליסט" עולה ששני הבנקים נקטו אסטרטגיות שונות ליישום ההנחיה. בנק הפועלים צמצם הדרגתית עד מחצית ממה שהיה צריך. בבנק בנו תוכנית עם יעדים עד סוף השנה לסיום המהלך, אולם בתחילת משבר הקורונה, עם יציאתם של מאות אלפי אנשים לחל"ת, עצרו את התוכנית.
בבנק לאומי נקטו אסטרטגיה אחרת, ונצמדו ללשון החוק שקובע שבתחילת 2021 על לקוחותיהם לעמוד על מסגרת אשראי נמוכה ב-50% לעומת נתוני סוף 2015.
מתוך מחשבה שאין טעם לפגוע בשירות שהם מציעים ללקוח כל עוד מותר להם להציע להם אותו, ולכן, לאומי לא עשה עד כה קיצוץ משמעותי, ותכנן רק במשך 2020 לבצע זאת. בחלק מחברות כרטיסי האשראי מבקרים את המדיניות הזו, שלטענתן נועדה להקשות עליהן לקלוט בו זמנית לקוחות רבים.
באפריל, עם פרוץ המשבר, הבנקים פנו לבנק ישראל וביקשו הקלה בהפחתת המסגרות ללקוחותיהם לאור המצב. בבנק ישראל, שבסמכות משותפת עם משרד האוצר יכולים להחליט על הקלה כזו, לא מיהרו להיענות לבנקים, שכן העריכו כי המשבר זמני, המשק יתאושש, ולכן אין צורך בשינוי.
כעת ברור כי אנחנו בעיצומו של משבר כלכלי מהותי. התכלית שלשמה הוגדר הסעיף קיצוץ המסגרות בחוק היתה לייצר תחרות לבנקים הגדולים. אבל מול עידוד התחרות, יש מטרות חשובות לא פחות בתקופה זו — יש לוודא שלא נוצר מחנק אשראי אשר יפגע בנפגעי המשבר, וכן לעודד צריכה, במטרה להחזיר את המשק לצמיחה ולהקטין את שיעורי האבטלה. הקטנה כפויה של מסגרות אשראי בהיקף משמעותי בתקופה זו עלולה לפגוע בשתי המטרות האחרונות וספק אם תשפר את מצבם של הלקוחות.
בכל אופן בבנק הפועלים ולאומי מבהירים כי גם אם יוחלט להשאיר את המצב כמו שהוא, הם ערוכים ליישום התקנות, ובלחיצת כפתור יבצעו את החיתוך במסגרות האשראי.

השימוש באשראי פחת

מי שאמורות לקלוט את הביקושים שייווצרו הן בעיקר חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, מקס וכאל. לחברות יש יכולת פיננסית לקלוט את כל הביקושים שישחררו הבנקים. אין ספק שאת הלקוחות החזקים והטובים ישמחו החברות לקלוט. אולם מה בדבר אותם משקי בית שמצבם הכלכלי התערער במשבר. חברות כרטיסי האשראי הן חברות שעוסקות בניהול סיכונים ומבצעות הליך חיתום לכל לקוח - האם ירשו לעצמן בתקופה זו, שבה ממילא הן סופגות הפרשות גבוהות להפסדי אשראי, להעניק מסגרות אשראי גם לכל מי שנשען על דמי אבטלה ומענקים מהמדינה.
בחברות כרטיסי האשראי מציינים כי בעקבות המשבר גם השימוש בכרטיסי אשראי ירד, ומשקי הבית שנפגעו במשבר צורכים פחות, ולכן זקוקים למסגרת נמוכה יותר לעומת השגרה, וכי לבנקים יש מספיק מקומות לקצץ בהם מבלי לפגוע מהותית במובטלים. אולם גם הם מודים כי אם הבנקים יורידו מסגרות אשראי ללקוחות הבעייתיים תיווצר בעיה. ואילו בבנקים טוענים שכאשר מדובר בהפחתה של 50% מכלל המסגרות שמעניק הבנק - הם יצטרכו לחתוך גם בבשר החי.
ציבורית לא קל לשנות חוק, בוודאי חוק שנועד להגביר את התחרות. במשרד האוצר ביקשו מהבנקים וחברות כרטיסי האשראי נתוני עומק על השימוש במסגרות האשראי כדי להבין טוב יותר את הסיטואציה.
בחלק מחברות כרטיסי האשראי טוענים כי הבנקים מנפחים את הבעיה. לדבריהן, בפועל היקף הניצול של מסגרת האשראי עומד בממוצע על פחות מ־40% בחודש, וכי רק בקרב רבע מהלקוחות יותר ממחצית ממסגרת האשראי הנוכחית מנוצלת בממוצע כל חודש, כך שבניהול נכון של האירוע אפשר להתמקד בהקטנת המסגרות מבלי לפגוע בציבור.
אלא שבמערכת הבנקאית מציינים כי הממוצע הוא נתון מתעתע. מהנתונים שיש בידיהם, אם יפחיתו ללקוחות 50% מהמסגרות, 60% מהם יגיעו לפחות שלוש פעמים בשנה לתקרת המסגרת החדשה. כלומר באותו חודש לא ניתן יהיה להשתמש בכרטיס האשראי לאחר חציית המסגרת. אם ללקוח מסגרת פנויה בכרטיס אשראי נוסף - הוא יסתדר, אולם אם לאור מצבו הכלכלי לא קיבל מסגרת נוספת, זו בעיה.

שלושה פתרונות אפשריים

יש שלושה פתרונות אפשריים למצב הרגיש שנוצר. אפשר לדחות את יישום החוק בשנה, אולם זה בעייתי, שכן דחייה דורשת שינוי חקיקה שזה הליך מורכב, ומי מבטיח שבעוד שנה המיתון יהיה מאחורינו.
אפשרות שנייה היא להפחית את הרף שנדרשים הבנקים לחתוך מ-50%. פתרון כזה הוא לטובת הבנקים - נותן להם גמישות, אך עם זאת לא מבטיח שאוכלוסיות חלשות לא ייפגעו מהמהלך.
הפתרון השלישי הוא לקחת את הסעיף הקיים בחוק, ולפיו אין לקצץ מסגרות אשראי של לקוחות מתחת ל-5,000 שקל ולהעלות את הרף. כרגע נראה כי זו הפשרה הסבירה ביותר. בכך מוודאים כי הבנקים לא יקצצו ללקוחות החלשים - שעליהם חברות כרטיסי האשראי ממילא לא יעוטו.
עולה השאלה מה יהיה הרף החדש. בבנקים מציינים כי העלאת הרף ל-12 אלף שקל תאפשר את המהלך ללא פגיעה באוכלוסיות חלשות. בחברות כרטיסי האשראי טוענים שזה רף גבוה מדי, שמעקר את החוק, ומציעים רף של 7,000 שקל. דבר אחד בטוח - צריך לוודא שמהקרב על קיצוץ המסגרות בין הבנקים לחברות האשראי, לא ייפגעו מי שממילא כבר נפגעו מהמשבר.