שביתה כללית במשק, בעיצומו של משבר הקורונה, מתקרבת. היום (א') התפוצצו השיחות בין ראשי ההסתדרות לאגף הממונה על השכר במשרד האוצר, בנוגע לקיצוצים בשכר שמתכנן האוצר למגזר הציבורי. המגעים נקלעו למבוי סתום והמצב כעת הוא ששר האוצר ישראל כץ מתכוון להביא את תוכנית הקיצוצים לאישור הממשלה ב-13 בספטמבר - ובאותו היום מתכננת ההסתדרות להשבית כליל את המשק.
לאחר פיצוץ השיחות כינס יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד את כל ראשי האיגודים המקצועיים כדי להכריז על סכסוך עבודה במשק, שיאפשר להשבית אותו כעבור 14 יום.
1 צפייה בגלריה
יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד ושר האוצר ישראל כץ
יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד ושר האוצר ישראל כץ
יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד ושר האוצר ישראל כץ
(צילום: יח"צ ואבי מועלם)
במהלך היום התקיימו פגישות בין יו"ר ההסתדרות והממונה על השכר באוצר קובי בר-נתן וצוותי המשא-ומתן, אולם הצדדים לא הגיעו לשום הסכמות ואף הקשיחו את עמדותיהם. באוצר טענו כי אין שום אפשרות לוותר על הקיצוצים בשכר עובדי המגזר הציבורי, ובהסתדרות לא הסכימו לוותר. "לא נמצאו פתרונות לסוגיות שבמחלוקת", אמרו בהסתדרות.
עוד מסרו מההסתדרות, כי "לכל אורך השנים ובמהלך המשברים ההיסטוריים שפקדו את המשק, ההסתדרות והמגזר הציבורי נתנו כתף על מנת לייצב את הכלכלה. כך הם פעלו עד כה במשבר הנוכחי וכך הם מתחייבים לפעול גם בהמשך. יחד עם זאת, הדרישות שהעלה שר האוצר בתקופה האחרונה וכוונותיו לפגוע בעובדי המגזר הציבורי, הן דרישות נטולות כל היגיון כלכלי והן לא יותר מפופוליזם לשמו".
עוד אמרו בהסתדרות, כי להתבטאויות שר האוצר כנגד המגזר הציבורי אין אח ורע בעולם המערבי ומדובר בניסיון של השר להסית את הביקורת הציבורית כלפיו, באמצעות תקיפה של עובדי המגזר הציבורי.
בהסתדרות ביקשו להדגיש כי כי בכל מדינות ה-OECD, למעט פולין, לא פגעו במגזר הציבורי ולא בוצעו קיצוצים רוחביים שיפגעו הן בעובדים והן בשירות הניתן לאזרחים. יתרה מכך, במדינות מסוימות דוגמת בריטניה אף הוחלט להעלות את שכר עובדי המגזר הציבורי מתוך הבנת חשיבותו ותרומתו הרבה בתקופה זו בפרט.

חילופי האשמות בין יו"ר ההסתדרות ושר האוצר

יו"ר ההסתדרות, בר-דוד, אמר אחר הצהריים כי "אי אפשר לפגוע באופן גורף ב-700 אלף עובדים שמניעים את המשק ועובדים לילות כימים למענו ולמען הציבור כולו. לא ייתכן שבחסות הקורונה ייעשה ניסיון לפגוע בשכרם של עובדי המגזר הציבורי במקביל לכך שמתבצעת חלוקת כספים למגזרים שונים, לאלה שצריכים לקבל סיוע ולאלה שלא. איני חושש ממאבק - תפקידי הוא לשמור על כל אחת ואחד מהעובדות ומהעובדים במדינת ישראל ולקדם את הכלכלה שלנו, וכך אני מצפה שינהג גם שר האוצר".
שר האוצר כץ אמר בתגובה כי "ברגע האמת מסתבר שיו"ר ההסתדרות נכנע ללחץ של מקבלי השכר הגבוה והפנסיות הגבוהות במגזר הציבורי, שנדרשים לתרום את חלקם במאבק בקורונה לטובת המובטלים, העצמאים ובעלי העסקים, ונמנע מלהגיע להסכמות. יו"ר ההסתדרות הסכים לפגיעה בעיקר במקבלי השכר הנמוך, דבר המנוגד לעמדתי.
"בכוונתי להמשיך ולפעול להשגת הסכמות עם יו"ר ההסתדרות שיאפשרו לוודא את תרומת המגזר הציבורי למאבק בקורונה. במידה ולא יושגו ההסכמות, אביא את הצעת המחליטים בנושא לאישור הממשלה ולחקיקה בכנסת".
במרכזה של התוכנית של האוצר, שאודותיה פורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet, מצויה הפחתת שכר ל-700 אלף עובדי המגזר הציבורי החל מאוקטובר ועד סוף 2022. גם שכר השרים וחברי הכנסת יופחת, וכך גם של שוטרים, רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים, מורים וכל שאר עובדי המדינה - אלא אם הם משתכרים עד 7,000 שקל בחודש. שכר המשתכרים עד 15,000 שקל ברוטו לחודש יופחת ב-3%, ושל המשתכרים 20,000-15,000 שקל יקוצץ ב-7%. המשתכרים מ-20,000 שקל ומעלה יספגו קיצוץ של 10%. כמו כן יהיה קיצוץ, על פי השיעורים האלה, בפנסיות החל משכר של 15,000 שקל ודמי הניהול יועלו מ-2% ל-5%.