כמעשה קסם, כאילו לא הייתה קורונה, הדו"חות הכספיים לרבעון השני מגלים רווחים נאים בקבוצות האופנה הישראליות - ובמיוחד אצל קסטרו ופוקס שעמדו בחזית מאבק הקמעונאים. חלק גדול מהרווח נרשם בזכות החיסכון של החברות על שכר דירה בזמן הסגר, אך רווח של אחת הוא הפסד של אחר - ותוצאות הקניונים הידרדרו משמעותית בעקבות זאת.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
קבוצת פוקס - שבעליה הראל ויזל עמד בראש המאבק לקבלת מענקי מדינה על החזרת עובדים לעבודה - סיימה עם רווחי שיא של 90 מיליון שקל (עלייה של 55% לעומת הרבעון המקביל אשתקד) ועם ירידה של 2.2% בלבד במכירות.
סניף פוקססניף פוקס
סיימה עם רווחי שיא של 90 מיליון שקל. פוקס
קסטרו סיימה עם רווח נקי של 33 מיליון שקל (192%+), למרות ירידה של 38% במכירות. החברה גם רשמה הכנסה של 3.2 מיליון שקל ממענקי המדינה להשבת עובדים. גם חברת האופנה עדיקה, שמפעילה מספר חנויות אך עיקר פעילותה באתר הסחר, עברה לרווח של 3.9 מיליון שקל לעומת הפסד של 0.2 מיליון שקל אשתקד. הכנסות החברה זינקו ב-54%.

חיסכון ענק בהוצאות

התשובה לרווחים הלא-צפויים לכאורה בתקופה שכזו טמונה בסעיף ההוצאות בדו"חות. הסגר אמנם גרם לאובדן מכירות, אבל במקביל הביא לחיסכון עצום בהוצאות, ולא רק משום שלא שולם שכר העבודה לעובדים בחל"ת. חברות האופנה לא שילמו בסגר שכר דירה לקניונים (כמחצית מתקופת הרבעון), הוצאה כבדה שעבור קסטרו למשל מהווה 19% מההוצאות בימי שגרה.
גם אחרי הסגר נהנו החברות מחודשיים עם הנחות ניכרות בשכ"ד ובארנונה, ובנוסף קיצצו 20% בשכר בכירים וחלקם אף ויתר על שכר. הקורונה גם דחפה את החברות להתייעלות בסעיפים נוספים, כמו תנאי סחר, צמצום כוח אדם, סגירת חנויות מפסידות וכו'.
גם פוקס נהנתה מהטבות זהות בשכ"ד ששיפרו את שורת הרווח שלה, אך מפליא שמכירותיה ירדו ב-2.2% בלבד, והתשובה לכך חשבונאית: המכירות בפועל ירדו ב-18.6%, אלא שפוקס מיזגה לראשונה בדו"חותיה פעילות של מותגים כמו יאנגה ובילבונג שהגדילו "על הנייר" את המחזור שלה, בלי שמכרה בפועל יותר. לזכותה של פוקס ייאמר שאחרי הסגר מכירותיה זינקו ב-25% בממוצע לעומת אשתקד, ופיצו מעט על אובדן המכירות בסגר.
קראנד קניוןקראנד קניון
הקניונים בצל המשבר
(צילום: רועי עידן )

חוק הכלים השלובים

היות שבכלכלה עובד חוק כלים שלובים, רווחי רשתות האופנה מאי-תשלום שכ"ד לקניונים (וההנחות עליו אחרי הסגר) באים לידי ביטוי בהפסדי הקניונים: קבוצת קניוני עזריאלי סיימה את הרבעון בהפסד של 72 מיליון שקל לעומת רווח של 330 מיליון שקל אשתקד, בין השאר בגלל הקלות בסך 180 מיליון שקל שנתנה לשוכרים והפחתות שנאלצה לבצע בשווי נכסיה. קבוצת מליסרון (קניוני עופר) הפסידה 187 מיליון שקל לעומת רווח של 383 מיליון ב-2019. ההכנסות מדמי השכירות נחתכו בחצי לאחר שנתנה לשוכריה הנחות של 147 מיליון שקל.
המשמעות היא, בין היתר, שברבעון הבא רשתות האופנה יתקשו להציג חיסכון בסדר גודל שכזה וייתכן שהשיפור שהציגו לא יחזור במלואו.
קמעונאות המזון, שבניגוד לאופנה עבדה גם בסגר ואולי אפילו חזק יותר, הראתה שלא במפתיע זינוק ברווחים ובמכירות. בהלת הקניות והצטיידות הישראלים במזון (ובהמון נייר טואלט) לפני הסגר הובילו לזינוק של 67% ברווח הנקי של שופרסל. מכירות הרשת עלו ב-8%. גם רשת ויקטורי רשמה גידול מרשים ברווחיה (51%) שהסתכמו ב-13 מיליון שקל. מכירותיה גדלו ב-32%, בין השאר כתוצאה מפתיחת 12 חנויות חדשות שלא פעלו ברבעון הקודם. רשת רמי לוי רשמה רווח נקי בסך 36 מיליון שקל, גידול של 12%, כאשר מכירות הרשת ירדו ב-1.5%.