"נגמר לנו הכסף", נטען בישיבת הממשלה כאשר הועלו הצעות כיצד להחזיר את התלמידים אל ספסל הלימודים, עם הגנה נאותה מהידבקות בקורונה - קפסולות בין התלמידים, הסעות לא צפופות לבתי הספר, קיום צהרונים תוך ביטחון מרבי שהילדים לא יידבקו וחלילה ידביקו בנגיף. העלות של ההחזרה נאמדת בשישה מיליארד שקל "שאין לנו", כפי שנטען בממשלה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"נגמר לנו הכסף" זאת טענה הגיונית כאשר נעשה שימוש מושכל וראוי בכספי משלמי המסים. אולם, מה שמתרחש לאחרונה בהשקעת סכומי עתק מקופת המדינה בתחומים שונים, מעלה סימן שאלה גדול ביחס לחלוקת המשאבים באופן חכם ונכון.
בנימין נתניהו וישראל כץבנימין נתניהו וישראל כץ
בנימין נתניהו וישראל כץ
(צילום : אוהד צויגנברג)
אז הנה כמה דוגמאות לכסף גדול שהוקצב למה שבאמת לא דחוף ולא נכון, לפחות לדעת רוב משלמי המיסים, וגם לדעתם של פוליטיקאים, כלכלנים ואנשי אגף התקציבים במשרד האוצר, שהתנגדו נמרצות לחלק מההוצאות הללו:
המענקים במסגרת התוכנית "צ'ק לכל אזרח", תוכנית מיותרת ברובה הגדול, על פי גורמים ממשלתיים כלכליים בכירים, כאשר כל בכירי משרד האוצר התנגדו לה. על פי הנתונים, לפחות שני שלישים מ-6.6 מיליארד השקלים שהוקצבו לה - 4.4 מיליארד שקל - חולקו ליחידים ולמשפחות שמצבם הכלכלי מוגדר כטוב יחסית ושהסכום של 750 שקל ממש לא היה דרוש להם.
רק בשבוע האחרון הגדירו את המענק כ"כסף מיותר שקיבלנו ושאיננו זקוקים לו", מי שהיה ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' מנואל טרכטנברג, ורעייתו, שהיתה המשנה לנגיד בנק ישראל, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג. והם עצמם רק דוגמה אחת ל-1,500 שקל שניתנו למי שממש לא נזקקו להם
המענקים הם לא הדוגמה היחידה לבזבוז כספי מיסים. כאשר הוקמה הממשלה חתמו הליכוד וכחול לבן על הסכם שלפיו ימונו 36 שרים ו-16 סגני שרים. התירוץ להקמת הממשלה היה להיאבק במגפת הקורונה. ועם 20-16 שרים לא היה ניתן להיאבק בנגיף? עלות השרים, סגני השרים ולשכותיהם לשנה אחת בלבד הסתכמה בכ-300 מיליון שקל. לפחות מחצית מהסכום הזה מיותר, מה עוד שבקדנציה שלמה של הממשלה לשלוש שנים, הסכום הזה מזנק ל-900 מיליון שקל.
עם הקמת הממשלה הוחלט גם להקים כמה משרדי ממשלה חדשים, שבעבר הממשלה הסתדרה מצוין בלעדיהם. כך הומצא המשרד לחיזוק וקידום קהילתי עבור ח"כ אורלי לוי-אבקסיס; משרד המים וההשכלה הגבוהה המשלימה עבור ח"כ זאב אלקין; וכך הוקם גם משרד הסייבר הלאומי והאחראי על המינויים הבכירים עבור ח"כ דוד אמסלם.
זאב אלקיןזאב אלקין
אושרו לו שני מנכ"לים. זאב אלקין
(צילום: אלכס קולומויסקי)
עלות ההקמה של המשרדים, המבנים, הלשכות, הריהוט, של העובדים שיעבדו בהם, המנכ"לים (לאלקין אושרו אפילו שניים), מכוניות השרד וכל ההוצאות הנלוות, מסתכמת בכ-600 מיליון שקל, לפי משרד האוצר. גם תקציבי המשרדים האלה מסתכמים במיליונים רבים. כך למשל תקציב המשרד לחיזוק קהילתי (שאמנם הועברו אליו יחידות ואגפים ממשרדי ממשלה אחרים, בעיקר מהמשרד לביטחון הפנים) הוא 785 מיליון שקל.
ואם כל זה לא מספיק, הוחלט גם על תנאי "ראש ממשלה חליפי", תחילה עבור בני גנץ ואחר כך עבור בנימין נתניהו. העלות של הלשכה המיותרת, מכוניות השרד הנוספות, האבטחה ועוד ועוד - כ-20 מיליון שקל בשנה.
בו בזמן הושלמה הכשרת המטוס המיוחד עבור ראש הממשלה ונשיא המדינה (בעת שהטיסות לחו"ל לא בדיוק רבות) - בעלות כוללת של 780 מיליון שקל, וקרוב לוודאי שעלות זו עוד תעלה בחישוב הסופי.
אז למי מספרים בישיבת הממשלה שאין כסף להחזרת התלמידים לספסל הלימודים? אם מחלקים את כספי משלמי המיסים נכון ובאופן צודק - קודם כל מקציבים כסף ב"ממשלת הקורונה" להגנה מהדבקה בנגיף הקטלני, ורק אחר כך חושבים אם צריך את המשרד לחיזוק וקידום קהילתי, או 52 שרים וסגני שרים, שמחציתם מיותרים.