האם המעסיקים יכולים לחייב אתכם להתחסן? התשובה היא לא | ד"ר מתן גוטמן מסביר
(צילום: משי בן עמי)

עובדים בחברת הביטוח הראל קיבלו השבוע הודעה כי כדי להיכנס ולעבוד במשרדי החברה עליהם להתחסן או להציג תוצאות של בדיקת קורונה שלילית. מה שהוביל להתמרמרות בקרב חלקם. בהראל טענו כי הם מאפשרים למי שרוצה להמשיך ולעבוד מהבית.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"איננו מחייבים עובדים להתחסן, ומאפשרים לעובדים שלא התחסנו ולא קיבלו אישור שפוטר מהתחסנות, להמשיך לעבוד מהבית. ההחלטות שקיבלנו ונמשיך לקבל מתקבלות בזהירות הראויה ומתוך אחריות להבטחת שלום כולנו על מנת להקטין את הסיכון של כל עובדי משפחת הראל", טענו. "יובהר, כי מורשים להיכנס גם עובדים שהתחסנו עד כה חיסון ראשון בלבד, עובדים שאינם נדרשים להתחסן מכל סיבה שהיא (למשל – מחלימים מקורונה), עובדים שלא התחסנו, ויציגו אישור על תוצאה שלילית לקורונה הנושאת תאריך של עד 48 שעות לפני מועד הכניסה.
ד"ר מתן גוטמן, הפרשן המשפטי של אולפן ynet התייחס לדברים: "אם העובד יכול להמשיך לבצע עבודתו מהבית ותנאי העסקתו נשמרים לחלוטין, והוא אינו נפגע ביכולתו לבצע את עבודתו כראוי, אזי ייתכן ויוכר שזו החלטה סבירה של המעביד. ואולם, המעביד צריך להצדיק החלטה זו אם היא תימשך לאורך זמן. למשל, אם עוד חודש-חודשיים רוב מוחלט של העובדים במקום העבודה יהיו מחוסנים אז צריך לנמק את ההצדקה הבריאותית למנוע מעובד אחד שאינו מחוסן לשהות ליד עובדים שרובם המוחלט מחוסן. יש צורך בהצדק סביר ובתכלית ראויה למדינות כזו לאורך זמן".
גוטמן הבהיר: "כיום אין שום הסדר חוקי שיכול לאפשר למעביד לכפות על עובד להתחסן. יתרה מכך, יש פסיקה של בית הדין לעבודה שאתה לא יכול לחייב עובד לתת אפילו טביעת אצבע בשעון הביומטרי בלי שיש הסמכה בחוק. זה החוק במדינת ישראל כיום, כמובן שאפשר גם לשנות אותו בחקיקה".

1 צפייה בגלריה
קניון בת ים נערך לפתיחה בניגוד להנחיות
קניון בת ים נערך לפתיחה בניגוד להנחיות
החוקיות מוטלת בספק. קניון בת ים נפתח ולא אפשר כניסה למי שלא התחסן
(צילום: קניון בת ים)

גם הקניונים חשופים לתביעה

לדברי גוטמן, לא רק עסקים שיחייבו עובדים להתחסן חשופים לתביעה, אלא גם למשל קניונים ועסקים אשר החליטו לפתוח את שעריהם רק למחוסנים, כפי שקרה בשבוע האחרון. "אין להם שום סמכות בחוק לעשות זאת. הקניון לא יכול להחליט על דעת עצמו 'אתה נכנס ואתה לא', זה יכול להוביל ישר לתובענה ייצוגית, מה שנקרא 'כסף קל'. מי שצריך לפתור את הבעיה הזו זה משרד הבריאות, הממשלה והכנסת", הוא הסביר.
והאם אפשר לכפות על עובד לעבור בדיקת קורונה? "זו שאלה אחרת. אבל גם פה, החוק הקיים לא מאפשר זאת, כמו שהחוק לא מאפשר לקחת טביעת אצבע", אמר גוטמן והוסיף: "בהקשר זה חשוב כי מדיניות של בדיקות קורונה תעשה עם תכלית בריאותית ברורה. יש להבחין בין מקום עבודה בו ישנה אוכלוסייה משמעותית שלא יכולה להתחסן או שמצויה בסיכון, כגון במערכת החינוך בה ילדים מתחת לגיל 16 אינם יכולים להתחסן, לבין מקומות בהם רוב האנשים מחוסנים".
אז מה עושים אם המעביד כופה עליכם להתחסן? "עובד כזה יכול כמובן לבוא למעביד ולהגיד לו: 'עם כל הכבוד, אני לא חושב שיש לך את הסמכות בחוק. תראה לי חוות דעת משפטית של היועץ המשפטי'. אני כמובן ממליץ לכולם להתחסן, אבל זה מה שאני הייתי אומר לעשות אם אתה לא מעוניין להתחסן".
לדברי גוטמן, הפתרון לבעיה הוא ללא ספק חקיקה מסודרת. "החיים מורכבים, מה למשל אם אני אבא מחוסן שמגיע עם ילד לא מחוסן, אז אסור לי להיכנס? צריך למצוא לזה פתרון. הפתרון לדברים האלה זה בעצם לתת תו ירוק זמני, כמו שעשו באיים הירוקים עם בדיקה בתוקף של 72 שעות, כך שגם אנשים שלא התחסנו יוכלו להיכנס למקומות.
מתן גוטמןד"ר מתן גוטמןצילום: ירון ברנר
"אין ספק שיצירת הבחנה בין אוכלוסיית המתחסנים למי שלא התחסן, יוצרת מתח חסר תקדים בין זכויות הפרט לכבוד האדם, לשוויון ולאוטונומיה של הבחירה החופשית של מי שאינו מעוניין להתחסן או אינו יכול, לבין אינטרס ציבורי משמעותי לפתוח מחדש את המשק, הכלכלה ומערכת החינוך", מסביר גוטמן.

מה המעסיקים כן יכולים לעשות?

לדברי גוטמן, יש שלושה כלים חוקיים מרכזיים בהם יכול להשתמש המעסיק ביחס לעובד שמסרב להתחסן:
  • הסברה: להסביר ולשכנע את העובדים בחשיבות של החיסון ובבטיחות שלו. כך למשל, ניתן לקיים פגישה עם רופא שיסביר לעובדים שחוששים להתחסן על חשיבות החיסון ויעילותו.
  • שינוי תפקיד תוך שמירה על זכויות העובד: כאמור, מעסיק יכול במסגרת הפררוגטיבה הניהולית שלו להחליט כי עובד שאינו מחוסן יבצע תפקיד שאינו כרוך במגע הדוק עם אנשים רבים או שהעובד יעבוד מהבית. ואולם יש להימנע מפגיעה בזכויות העובד, ובתנאי השכר וההעסקה שלו בשל כך. כמו כן, חשוב להצדיק את שינוי התפקיד בתכלית בריאותית ברורה. לא דין עובד שבמסגרת עבודתו בא במגע הדוק עם אוכלוסייה בסיכון או שאינה מתחסנת כגון ילדים, כדין עובד במשרד עם מעט עובדים שרובם מחוסנים, ועצם העובדה שהוא אינו מחוסן אינה מהווה סכנה בריאותית ממשית.
  • הטבות למתחסן: מעסיק יכול לשקול הטבות מסוימות ("גזרים") לעובד המתחסן כגון יום חופש לעובד ביום החיסון או הטבה כלכלית אחרת. ואולם, גם הטבות מסוג זה יש לעשות בזהירות רבה, תוך לווי משפטי. כך למשל, ישנם עובדים שלא יכולים אובייקטיבית להתחסן, ואזי הטבה זו תהווה הפליה כלפיהם.
פרסום ראשוני: 13:58 , 15.02.21