צפו: ראיון עם אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה
(צילום: משה מזרחי, שחר גולדשטיין)

רמת המחירים בישראל נותרה גבוהה, התוצר לנפש בירידה מתמשכת, אבל המשק צפוי להתאושש ממשבר הקורונה כבר בשנה הבאה. כך עולה מתמונת מצב המדינה לשנת 2020, שפרסם הבוקר (ד') מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. לדברי הכלכלנים, התוצר של מדינת ישראל צומח אמנם בקצב סביר, אך שיעור הצמיחה בירידה מתמשכת זה עשור: "כשמביאים בחשבון את הגידול באוכלוסייה, התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) לנפש צמח פחות מהממוצע במדינות המפותחות".
לגבי יוקר המחייה, נקבע כי רמת המחירים בישראל ירדה - אבל עדיין גבוהה. גם אי השוויון בישראל ירד, הוא נותר גבוה בהשוואה לרוב המדינות המפותחות. הכלכלנים מזכירים כי החלטת הממשלה לסגור את המשק בשל מגפת הקורונה הקפיצה את שיעור האבטלה, כולל עובדים שהוצאו לחל"ת (חופשה ללא תשלום), ל-25% באמצע חודש אפריל, וגרמה לצניחה בתמ"ג ולהעמקת הגירעון.
 סניף רמי לוי באשקלון סניף רמי לוי באשקלון
רמת המחירים נותרה גבוהה. סופרמרקט באשקלון
(צילום: רועי עידן)
בעשור האחרון הייתה ירידה מתמשכת בקצב צמיחת התוצר לנפש, שעמד בממוצע על 1.5% בשנים 2019-2017, וכן ירידה בתרומת ההון האנושי לצמיחה. בשל השפעת הקורונה, התוצר צפוי לרדת ב-2020 ב-5.3% והתוצר לנפש ב-7.2%. עם זאת, כלכלני מרכז טאוב אופטימיים וצופים צמיחה של 8.7% במשק כבר ב-2021, וצמיחה לנפש של 6.8%.
בדו"ח נכתב שחלה האטה בצמיחת פריון העבודה, בין היתר, בשל כניסתן של אוכלוסיות עם מיומנויות נמוכות לשוק העבודה: "הפריון הנמוך מעיד על מחסור בהשקעה פרטית בהון הפיזי במשק - מצב שעתיד להימשך עוד זמן רב בשל משבר הקורונה".
דאגה נוספת היא לגבי ההון הציבורי, המתבטא בין היתר בתשתיות, בתחבורה ובתקשורת, שירד למחצית הרמה הממוצעת בארגון מדינות ה-OECD יחסית לתוצר. "הכפלת ההון הציבורי הייתה עשויה למחוק את פער התוצר למועסק", נטען בדו"ח. עם זאת, לדברי נשיא מרכז טאוב, פרופ' אבי וייס, "משבר הקורונה עשוי דווקא להביא לצמצום הפער עקב ההשקעה הציבורית הגדולה הצפויה במערכת הבריאות. נראה שגם ההשקעות במערכת התחבורה יואצו".

"משבר הקורונה צפוי להביא לירידות שכר"

לגבי רמת המחירים בארץ, נכתב בדו"ח כי מאז 2014 נעצרה העלייה ברמת המחירים בזכות רפורמות להגברת התחרות והקלות על היבוא, אך המחירים בישראל גבוהים עדיין בכ-12% ממדינות עם רמת הכנסה דומה.
בהתייחס לשכר, נקבע כי העלייה בשכר הנומינלי בעשור האחרון תורגמה ברובה לשיפור בשכר הריאלי, כלומר בכוח הקנייה של העובדים: "הצטרפותם של מפרנסים שניים לשוק העבודה, והעלייה בשכר הריאלי בחלק התחתון של התפלגות ההכנסות, הובילה לשיפור מצבן של השכבות החלשות - ומכאן לצמצום אי השוויון, בשונה ממדינות אחרות, שבהן ההכנסה גדלה דווקא בקרב השכבות החזקות". עם זאת, "משבר הקורונה צפוי להביא לירידות שכר שיפגעו בעיקר במצטרפים החדשים לשוק העבודה, שרבים מהם ייפלטו ממנו, ואי השוויון צפוי לגדול".
"משבר הקורונה צפוי להביא לירידות שכר שיפגעו בעיקר במצטרפים החדשים לשוק העבודה, שרבים מהם ייפלטו ממנו, ואי השוויון צפוי לגדול"
משבר הקורונה, להערכת הכלכלנים, גם יביא לכך שהגירעון יגיע לכ-11% מהתוצר ב-2020. אולם היחס הנמוך בין החוב לתוצר בישראל, 60%, מאפשר לממשלה לפנות לשוקי ההון כדי לממן את הגירעון הגדול שייווצר עקב הירידה בהכנסות ממיסים והצורך לתמוך במגזר העסקי ובמשקי הבית. הצפי הוא שיחס החוב-תוצר יצמח לכ-75%. כמו כן, מאז שנת 2000 גדלה ההוצאה החברתית מ-16% מהתוצר ל-18%, אך היא נשארה נמוכה מהמדינות המפותחות.
לגבי מערכת הבריאות, נכתב כי היא נכנסה למשבר הקורונה במצב פגיע, עם הוצאה ציבורית על בריאות נמוכה יחסית לממוצע בארגון ה-OECD ובמדינות עם מערכת בריאות דומה (כ-7.4% מהתמ"ג, לעומת 8.9% ו-11%). מערכת האשפוז הכללי במצב חמור יותר, עם מספר מיטות אשפוז נמוך ל-1,000 נפש (2.2 לעומת 3.6 ב-OECD ו-4.1 בגרמניה, בלגיה, הולנד, צרפת ושווייץ).
שכר המורים בישראל נמוך בהשוואה ל-OECD. שכרו של מורה מתחיל ביסודי הוא כ-21 אלף דולר בשנה לעומת כ-32 אלף דולר ב-OECD, ובחינוך העל יסודי כ-23 אלף דולר לעומת כ-36 אלף דולר. בקרב מורים ותיקים כמעט אין הבדל בין ישראל למדינות המפותחות.